שיחה נוגעת ללב שקימתי עם מכרה בימים האחרונים גרמה לי להפסיק לדחות את הכתיבה על הנושא הכל כך חשוב הזה.
שירה היא אשה צעירה בשנות העשרים המאוחרות. לפני עשרה חודשים ילדה את בנה השלישי. היא תופסת אותי לאחר סדנת פסיכודרמה שהעברתי בה עסקנו בפתרון ענינים לא פתורים מהעבר.
שירה משתפת שלמרות שחזרה לעבודתה בתום שלושה חודשים מהלידה האחרונה, היא מתקשה לתפקד בבית, נעדרת לעיתים קרובות מהעבודה בגלל ש"קשה לה לצאת מהבית בבוקר". היא מספרת לי על בכי וחרדות שונות בלילות ובכלל על עצבות כללית שעוטפת אותה.
"יש לי הכל…ועדיין לא טוב לי…"
"הרגשתי כאילו משהו מושך אותי למטה…כמו לבור שחור…"
"בעלי עזר לי ותמך בי מאד ועדיין הרגשתי בודדה ומתוסכלת…"
שירה משתפת שהשיחה את ליבה בפני הקרובים אליה ובכל זאת היא מרגישה שלא מבינים אותה. שלא מצליחים לקרוא באמת את המצוקה שלה. והתחושה הזו של החוסר נראות גורמת לה לתחושת בדידות.
בשחזור קצר אחורה מסתבר שהמחשבות השליליות ותחושת העצבות התפתחו שבועות ספורים לאחר הלידה האחרונה. שירה מתארת עצבות בלתי מוסברת, חוויה של חוסר אונים, ובעקבות כך חוסר חשק לטפל בתינוק או טיפול בו "כדי לצאת ידי חובה". הסביבה שהשתדלה להיות רגישה ולהגיש עזרה לא הצליחה לקרוא את רגשותיה המדוכדכים של שירה שהלכו והתעצמו עם הזמן.
"טוב זה ידוע שאחרי לידה יש לונה פארק של רגשות, אבל במקרה הזה הוא לא עובר…" היא משיחה את ליבה. מהון להון מסתבר שחוץ משיחות עם חברות קרובות, מעט יציאות להתאווררות שעזרו באופן נקודתי שירה לא ניסתה לקבל אף עזרה מגורם מקצועי. וכן, גם עשרה חודשים אחרי היא מוצאת את עצמה עדיין בהתאוששות נפשית.
בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים.
מדוע אנחנו מפספסים אבחנה כזו של דכאון אחרי לידה?
הולדת של תינוק, והתקופה שלפניה, נתפסת בעיקר כחוויה חיובית. אנחנו מודים לקב"ה על המתנה שזכינו לקבל. מודים שהלידה עברה בשלום, שהתינוק בריא וכו' אולם לצד כל אלו מחקרים מראים שישנן נשים שחוות את הלידה כאירוע טראומתי, ישנן נשים שמתקשות להסתגל לאובדן העצמאות, והתלות המוחלטת של התינוק בהן מאיימת עליהן מבחינה רגשית. כך הענינים מתנהלים בד"כ בעולם הרגשי שלנו, אפשר גם להיות מאושרים וחלקים אחרים מאתנו מפחדים, חרדים.
למה זה קורה? ישנן סברות רבות באשר לגורמים להתפתחות של דכאון לאחר הלידה או בתקופה שלפניה אפילו, כך למשל נמצאו קשרים בין מצבי מתח בתקופת ההיריון לדיכאון לאחר הלידה ועוד.
קיימת סברה שישנו יותר מצירוף אחד של נסיבות המוביל לדיכאון אחרי לידה אולי נכתוב על כך בהמשך.
בנוסף בספר האבחנות הנפשיות האמריקאי הDsm – 5 עדיין לא מופיעה אבחנה בשם "דכאון לאחר לידה" אלא פסיכיאטרים נוהגים לאבחן אותה ע"פ קריטריונים לאבחון דיכאון כללי כאשר התסמינים מופיעים סביב לידה. בשנים האחרונות פותח שאלון שנקרא "שאלון אנדיבורו" לאבחון דכאון לאחר לידה (אצרף אותו בסוף הפוסט).
תוך כדי כתיבה אני נזכרת בחברה טובה שלי שהתקשרה אלי עוד ממחלקת היולדות יומיים לאחר לידה בשעה 1:00 בלילה כשהיא בוכה ומפוחדת בעקבות הוראות שונות שקיבלה מהרופא. אחרי שבועיים בערך היא כבר שכחה את הלילות הללו… מה שאני מנסה להגיד זה שהעירנות שלנו למתרחש עם בנות משפחה/ חברות חשובה מאד. סערת רגשות שקרובה ללידה היא לגיטימית, השאלה היא האם הן/אנחנו מתאוששות או שהמחשבות והחרדות הופכות למצב מתקבע ואז יש צורך ללכת לקבל עזרה מקצועית.
חשוב לדעת שבארץ קיימת "תכנית אם לאם בקהילה" המספקת לאמהות לאחר לידה תמיכה על ידי אמהות מנוסות.
"איש את רעהו יעזורו" חברות, ככל שניתן במה לתהליכים הרגשיים והנפשיים שאנחנו עוברות, ככל שניתן לגיטימציה לשימוש בטיפול תרופתי נפשי או טיפול פסיכולוגי כך נעזור לעצמנו, לחברה שלנו ולא פחות מכך לשלום הבית שלנו ולבריאות הנפשית של ילדנו שזקוקים לאמא חזקה ויציבה, ובצדק.
מכירה חברה שעשויה להתחזק מהדברים? שתפי איתה את הפוסט!
***
שאלון לנשים הרות ולאחר הלידה ע"פ אנדיבורו:
תאריך מילוי השאלון: ______________
1 .במשך השבוע האחרון, הייתי מסוגלת לצחוק ולראות את הצד המצחיק של דברים
___ כפי שיכולתי תמיד
___ פחות מתמיד
___ הרבה פחות מתמיד
___ בכלל לא
6 .במשך השבוע האחרון, הרגשתי שהדברים קשים לי מדי
___כן, לרוב לא יכולתי להתמודד בכלל
___כן, לפעמים לא יכולתי להתמודד כפי שאני רגילה
___לא, בדרך כלל התמודדתי )הסתדרתי( די טוב
___לא, אני מתמודדת כמו תמיד
2 .במשך השבוע האחרון, ציפיתי בהנאה לדברים שיקרו
___ כפי שיכולתי תמיד
___ פחות משהייתי רגילה
___ הרבה פחות משהייתי יכולה
___ כמעט בכלל לא
7 .במשך השבוע האחרון, הרגשתי כה אומללה, שהיה לי קשה לישון
___כן, בדרך כלל
___כן, לפעמים
___לעתים רחוקות
___בכלל לא
3 .במשך השבוע האחרון, האשמתי את עצמי שלא לצורך, כאשר דברים לא הסתדרו
___כן, רוב הזמן
___כן, חלק מהזמן
___לעתים רחוקות
___אף פעם
8 .במשך השבוע האחרון, הרגשתי עצובה או אומללה/מצוברחת
___כן, רוב הזמן
___כן, לעתים קרובות
___לעתים רחוקות
___בכלל לא
4 .במשך השבוע האחרון, הרגשתי חרדה או דאגה ללא כל סיבה
___בכלל לא
___לעתים רחוקות
___כן, לפעמים
___כן, לעתים קרובות מאד
9 .במשך השבוע האחרון, הרגשתי כה אומללה שבכיתי
___רוב הזמן
___לעתים קרובות
___רק מדי פעם
___בכלל לא
5 .במשך השבוע האחרון, הרגשתי מפוחדת או מבוהלת ללא כל סיבה מוצדקת
___כן, לעתים קרובות
___כן, לפעמים
___לעתים רחוקות
___בכלל לא
10 .במשך השבוע האחרון, המחשבה לפגוע בעצמי עלתה בראשי
___כן, לעתים קרובות
___לפעמים
___כמעט ולא
___בכלל לא
מקום להערות ספונטניות ע"י האשה
________________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________
יש לך שאלה? מוזמנת לפנות אלי: avigailvanunu@gmail.com
13 תגובות
ואווו אני כ"כ מתחברת לתחושות אני בת 29 עם 5 קטנים הגדול בן 7 ואישה שאוהבת להרצות להעביר סדנאות מודעות
כרגע לפני לידה וממש מרגישה איך העומס של הילדים והבית מציף אותי לשתף אתכם זה כבר טוב…
ונותן תחושה של עימו אנוכי בצרה אנחנו ביחד
בתקופה ובשלב בע"ה מקווה לשאןב כח ממקור הכח לעבור את זה
היי
אני לפני 3 וחצי שנים חויתי דיכאון לאחר לידה כפי שנראה לי לאחר לידה השלישית הייתי בת 26 הייתי בלי חשק והדבר הכי קשה שבאו אליי מחשבות שאני עלולה
להזיק לתינוק ניסתי להדחיק להעסיק את עצמי בדברים משמחים העפתי את המחשבות ודאגתי לתינוק למרות המחשבות שיתפתי את בעלי ובני משפחתי אבל הם לא ככ הבינו לעומק מה המצב עבר זמן עבדתי עם השכל העסקתי את עצמי ובה עברתי את זה
בה עכשיו הילד שלי בן כמעט ארבע ילד מדהים ואני אחרי לידה רביעית שכל התקופה של ההריון היתה בהמון תפילות שלא יהיה לי דיכאון וב"נץה למרות הקורונה ושהילדים בבית עברתי את הלידה ב"ה ואני מרגישה מצוין בנפשי ותמיד תמיד אני מתפללת עלי ועל ילדי שיהיו בריאים בגופם ובנפשם
ב"ה זה עובר ולא מגיע בכל לידה …
הנושא -כבר וכואב לכשעצמו, ותודה שהעלת אותו,
אני בשנות העשרים המאוחרות עם 3 ילדים צפופים , ומאחרי הלידה האחרונה לפני כחצי שנה אני לא חוזרת לעצמי…
הטיפול השוטף בפצפונים, חוסר ההכלה והתמיכה מהבעל, חוסר זמן כרוני, עושים את המצב למורכב הרבה יותר…
מה ניתן לעשות?
מחכה להכוונה
ושוב, תודה!!!!
קראתי את הפוסט ואני די מזדהה עם זה…. אני 5 חודשים אחרי לידה עם חרדות למיניהם, לאן אני פונה לעזרה??
אביגיל את מדהימה! קראתי אתמול ספר לקראת הלידה המתקרבת שלי ובספר מתואר איך הכל וורוד שמח וטוב ועל תחושות השמחה והאהבה שעולות באמא, בכיתי ברצף ושאלתי- ומי יכתוב ספר בשבילי? איפה אני יכולה למצוא מקום לתחושות שלי? הבאת פה המון מקום ובמה! וזה כל כך נכון וחשוב לשים לב ולהיות ערניים כלפי חברות ובנות משפחה אחרי הלידה, הלוואי שהפוסט הזה יעזור לעורר יותר מודעות ולתת מקום גם לתחושות הקושי סביב הלידה, שוב תודה!!
אני סבלתי מדיכאון לאחר לידה שהתבטא מלבד עצבות גם בחוסר חשק נוראי לעשות משהו וגם ברצון לברוח לאיזה סוף העולם שמאלה או לאיזו מערה חשוכה… התקשרתי להתייעץ עם ניצ"ה והם הצילו אותי. הצמידו לי אישה ששוחחתי איתה בטלפון והיא ליוותה אותי תקופה עד שהדיכאון עבר, מישהי ממש מקסימה הייתה שם בשבילי במינון ובקצב שלי. נתנה עיצות טובות ובגדול נתנה תקווה. זה סבל גדול חברות. אבל אפשר לצאת מזה. כל הכבוד לכל מי שמעלה את המודעות. רק בגלל העלאת המודעות ניצלתי מ'זה'
האם יש דכאון לפני לידה?
הי הדס
גם שמונה חודשים אחרי עדיין רלוונטי
היום מביאים את השאלון כבר במהלך החודש התשיעי…
עד כמה חודשים לאחר הלידה השאלות רוולנטיות ואפשר לקרוא לנו "אחרי לידה"?
8 חודשים זה נורמלי?
נראה לי כי השאלון מראה גם על דיכאון שלא קשור ללידה
תמיד מצחיק אותי שמביאים את השאלון אחרי חודש
בביקור הראשון בטיפת חלב
אם בכלל היולדת מגיעה לשם
צריכים לאתר אותם עוד קודם….
ואני מלאתי בחודש הראשון בטיפת חלב תשובות ככה מלחיצות,
והאחות בסתמיות קוראת ואומרת לי-את יודעת שאת על הגבול…
נו ומה הלאה?
זהו…
בזה זה נגמר…
אז בשביל מה השאלון?