אם משפחה מהחלומות זה משהו שאת חולמת עליו,
הפוסט הזה הוא בשבילך!

עכשיו, אחרי החגים,
אחרי אירוחי החג שהיו או שלא היו,
אחרי המפגשים המשפחתיים, השיחות, הצחוקים, הרגעים היפים שהיו,
או שלמרות שזה מצער לא היו בכלל או לא היו כפי שקיווינו,

עכשיו, אחרי מקבץ סיפורים והתמודדויות והבנה מדהימה שסיפורי משפחות לא נגמרים,
חשבתי שאולי זה זמן טוב לעצור רגע ולסכם כמה עקרונות יסוד למשפחה מהחלומות
אם גם את בעניין- זה בשבילך:

א. כבוד.

כל אדם, באשר הוא, ראוי לכבוד.

גם אם הוא לא עושה את רצוני.
גם אם הוא לא נענה לבקשה שלי.
גם אם הדעה שלו שונה משלי.

אף אחד לא חייב לי כלום (!)
ועדיין, הוא ראוי לכבוד.

מותר לכל אחד להביע את דעתו, לבחור אחרת, לחשוב אחרת.
הכבוד לא אמור להיות פרס שמקבלים רק כשמתנהגים כמו שאני רוצה. ‼️

ב. להתמקד במה שבשליטתי.
ולשחררררר את השאר!

כמעט כל קשר שמתחיל להידרדר,
מתחיל בשלב שבו מישהו מנסה לקחת אחריות על משהו שהוא בעצם לא יכול לשלוט בו.
למשל, להגיד לילדים:
"תאהבו אחד את השני."
"תהיו בקשר."
"תזמינו זה את זה."

אולי זה נשמע הגיוני,
אבל בעצם זו התערבות במשהו שלא באמת נמצא בשליטתי.
יש כאן חוק פשוט שאני מאוד אוהבת:
אחריות לא יכולה להיות אצל שניים. 🤷‍♀️
אם אני לוקחת אחריות על הקשר בין שני אנשים אחרים-
הם פחות צריכים לקחת אותה בעצמם.
אבל כשאני מסירה את האחריות ממה שממילא לא בשליטתי,
פתאום לאנשים עצמם יש מקום לבחור.
והם עשויים לעשות בשביל הקשר דברים שאפילו יפתיעו אותי. (!)

ג. פתיחות וכנות.

קרה משהו?
שיטת ה"לטאטא מתחת לשטיח" כבר מזמן פשטה את הרגל.
כי מה שלא מדברים עליו לא באמת נעלם.
הוא פשוט יצוץ במקום אחר ובדרך כלל בהרבה יותר כעס ובהרבה פחות צורה יפה ומכובדת.

פגעו בך?
משהו הפריע לך?
יש משהו שיושב לך בלב?
זה בדיוק המקום לשיח.
פתוח.
כן.
מכבד.
לא כדי לנצח.
לא כדי להוכיח מי צודק.
אלא כדי לאפשר לקשר להיות אמיתי.

ד. נתינה.
כן. אין מנוס מזה.
משפחה דורשת מאיתנו גם ללמוד ליהנות מלתת לאחר.
לא תמיד לעשות חשבונות.
לא תמיד לבדוק מי נתן יותר.
לא תמיד לחכות שהצד השני יתחיל.
לפעמים צריך גם להתעלות.
לעגל פינות.
לוותר.
לא ממקום של ביטול עצמי,
אלא מתוך מקום מלא שרוצה לתת.
כי כשאני זוכרת שאנחנו כאן יחד,
למטרה גדולה וחשובה יותר,
הנתינה יכולה להפוך ממשהו שמרוקן אותי,
למשהו שממלא אותי.

ואגב, שימי לב:
כל ארבעת העקרונות האלה בכלל לא שייכים רק למשפחה המורחבת.
הם עקרונות יסוד לכל מערכת יחסים בריאה:

• כבוד.
• שליטה רק במה שבשליטתי.
• שיח פתוח וכנה.
• נתינה וחשיבה על האחר- מתוך מקום שלם, שלא מצפה כל הזמן לקבל בחזרה.

אז אולי זו בעצם השאלה שאפשר לקחת איתנו מאחרי החגים:
מה גיליתי על המשפחה שלי ומה גיליתי על עצמי בתוך המשפחה הזאת?
איך באמת אנחנו מתנהלים והאם זה לפי הכללים הנכונים…? 🤔❤️

איתך בשדרוג איכות החיים גם במערכות היחסים המורחבות,
ובאיחולי שגרה ברוכה וחודש טוב ומבורך!
ציפי קאהן, מאמנת מנטלית 🫶

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

יהודית שולם בזוית אישית: סבתא? מה התפקיד של נכדייך? שו"תפות: איך חוגגים חנוכה בלי אבא? המסר מהחלום המרגש: תגידו לאמא שאתן אוהבות אותה כשהיא עוד בחיים/ אודל קליגר קחי איתך בתקופת הרישום לסמינרים: אהבה עצמית ותבונה יתרה עזבו אתכם משמות של מרקים, תנו שמות לחיים עצמם / אפרת ברזל