השבוע כולם מדברים על בחירות, על מפלגות, על תפקידים ועל הרכבת הממשלה. אבל רגע לפני שאת מתעניינת מי קיבל איזה תיק ומי יישב באיזה משרד, בואי נבדוק מה קורה בממשלה הקטנה שלך בבית.
שמונה בבוקר. את מנסה לצאת בזמן ואז מתחילות השאלות.
אמא איפה החולצה שלי?
מי ראה את הנעליים?
הכנת לי משהו לאכול? איפה המחברת?
ומי אמור לפנות את השולחן?
את עונה, מחפשת, מגישה, מזכירה, אוספת, ובין לבין מנסה להיזכר מה בכלל רצית לעשות בעצמך.
תגידי, ראש הממשלה אמאל'ה, מתי בפעם האחרונה כינסת ישיבת ממשלה?
כי אם את גם שרת החינוך! גם שרת האוצר! גם שרת התחבורה! גם שרת התשתיות! וגם העובדת היחידה שאחראית על הניקיון ! אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש?
לכל ילד יש תיק משלו
דמייני שאת מקימה עכשיו ממשלה משפחתית.
את ראש הממשלה,
אבל הפעם את לא מתכוונת לעשות הכול בעצמך.
את מחלקת תיקים.
לילד אחד את נותנת את תיק המשחקים: בסוף היום הוא דואג שהמשחקים יחזרו למקומם.
לילדה אחרת את נותנת את תיק הנעליים: היא אחראית שהנעליים יגיעו למקום הקבוע שלהן.
ילד נוסף מקבל את תיק השולחן: אחרי הארוחה הוא עוזר לפנות ולארגן אותו לקראת הארוחה הבאה.
רק שימי לב לדבר חשוב: את התיקים את מחלקת לפי הכוחות והיכולות של הילדים שלך, ולא לפי מה שנוח לך באותו רגע.
ילד שמתקשה בהתארגנות יכול לקבל משימה קצרה ומוגדרת.
ילד שכבר מסוגל לקחת אחריות יכול לקבל תפקיד רחב יותר.
ויש ילדים שיצטרכו שתעשי איתם את המשימה כמה פעמים, עד שירגישו בטוחים לבצע אותה
המטרה היא לבנות בית שבו כולם לומדים להיות שותפים.
אבל רגע, יש כאן עניין של תקציב
גם ממשלה טובה לא יכולה לתפקד בלי תשתיות.
ובבית שלך התשתיות הן המקומות שבהם החפצים נמצאים והדרך שבה מתנהלות המשימות.
אם מינית את הילד לשר המשחקים,
אבל כל המשחקים מפוזרים בארגזים עמוקים שאי אפשר לראות מה יש בהם, אל תתפלאי שהתיק שלו יקרוס כבר ביום הראשון.
רוצה שהילדים יחזירו משחקים? הגדירי מקום ברור ונגיש לכל סוג משחק.
רוצה שהנעליים יחזרו למקום? דאגי שיהיה להן מקום קבוע שאפשר להגיע אליו בקלות.
רוצה שהילדים יהיו שותפים בסידור השולחן? ודאי שהם יודעים היכן נמצאים הכלים ומה בדיוק מצופה מהם.
ככל שהמערכת פשוטה וברורה יותר, כך קל יותר לבני הבית להשתמש בה.
וזה בדיוק ההבדל בין בית שדורש ממך לנהל כל פעולה מחדש לבין בית שיש בו שיטה שעובדת גם כשאת עסוקה בדברים אחרים.
שלוש החלטות לישיבת הממשלה הקרובה
אז לפני שאת ממשיכה לרוץ ממשימה למשימה, אני מזמינה אותך לכנס ישיבה משפחתית קצרה.
החלטה ראשונה: בוחרים תחום אחד בלבד.
אל תנסי לחלק את כל תפקידי הממשלה בערב אחד.
התחילי במקום שבו את מרגישה שאת משקיעה שוב ושוב את אותם כוחות, למשל איסוף המשחקים או סידור הנעליים.
החלטה שנייה: מתאימים לכל ילד תפקיד שהוא יכול להצליח בו. חשבי מה הוא כבר מסוגל לעשות, מה מעניין אותו ואיזו משימה תוכל לקדם אותו. אפשר להתחיל יחד, להדגים ולתרגל, ובהמשך לתת לו יותר עצמאות.
החלטה שלישית: קובעים מתי ואיך המשימה מתבצעת. במקום לומר לילדים לסדר את הבית, הגדירי פעולה ברורה: לפני ארוחת הערב כל המשחקים חוזרים למקומם. כשהציפייה ברורה, קל יותר להבין מה צריך לעשות ומתי סיימנו.
ואל תשכחי להכיר בהתקדמות.
גם אם הילד עדיין זקוק לעזרה, עצם העובדה שהוא לוקח חלק היא התחלה חשובה. האחריות נבנית בהדרגה, מתוך תרגול, הצלחות והזדמנויות להתנסות.
ראש הממשלה, גם את חלק מהמשפחה
אני יודעת, לפעמים הרבה יותר מהיר לעשות הכול לבד. את יכולה לפנות את השולחן בדקות, בזמן שלילדים ייקח זמן רב יותר. את יכולה לאסוף את המשחקים בעצמך ולסיים בלי ויכוחים.
אבל אם בכל פעם את בוחרת בדרך המהירה ביותר, את עלולה למצוא את עצמך שוב ושוב באותו תפקיד: האדם היחיד שיודע מה צריך לעשות, איך עושים את זה ומתי.
ניהול בית דורש לפעמים סבלנות כדי לבנות שיטה שתשרת אותך לאורך זמן.
אז השבוע, כשהמדינה עסוקה בבחירות, ערכי גם את את הבחירות שלך בבית. החליטי איזו משימה את רוצה להפסיק לנהל לבד, איזה תפקיד אפשר להעביר לילד ואיזו התאמה קטנה תעזור לכל המשפחה להצליח.
את לא צריכה להקים ממשלה מושלמת. את צריכה להתחיל לבנות ממשלה משפחתית שבה לכל אחד יש מקום, לכל אחד יש תפקיד, וגם לראש הממשלה נשאר זמן לשבת ולשתות כוס קפה כשהיא עוד חמה.
כי בסופו של דבר, המטרה של סדר וארגון היא לא רק בית שנראה טוב יותר.
המטרה היא בית שמתנהל טוב יותר, ומשאיר לך יותר מקום לחיות בתוכו.
מאמינה בך
מרים הרוש
יש לך שאלה על סדר וארגון בבית
ניהול אנרגיה? סדר יום?
או כל נושא שקשור לבית
אולי השאלה שלך תיהיה כתובה בטור הבא
[email protected]
0533108004





לטיגון: מחבת פסים, שמן
מושלם בתוך פיתה עם סלט וטחינה/ חומוס. בתיאבון!