מה שלומך יקירה? איפה את בהכנות לחג?! לפעמים נדמה לי שכאשר חז"ל אמרו שיש להתכונן 30 יום לחג טרם בואו, הם התכוונו ספציפית לנחיתה המטורפת מחג שמחת הפורים אל חג ה…נו, את יודעת. חג האביב. או חג החירות. או אפילו חג המצות. רק בבקשה, אל תגידי את רצף האותיות פ.ס.ח בנשימה אחת עם חיוך מאוזן לאוזן. בכנות, אם מדובר בחג שאמור לסמל את היותנו "בני חורין" למה אנחנו מרגישות כל שנה מחדש כמו עבדים נרצעים?!

חג הפסח מסמל את בוא האביב, הפריחה, החמימות הנעימה והחופש. הוא נושא עימו בשורה של התחדשות ולבלוב שיש להערך כלפיה. מבחינה טכנית-גאוגרפית, הוא מגיע בדיוק אחרי חודשי החורף של קרירות, סגרירות והתכנסות. תקופה זו בשנה מזמנת אותנו, בני האדם, לעשות עבודה פיזית ונפשית, של אוורור, חיטוי, ניקוי, מיון וסדר. אנחנו רגילות לקרוא לזה בקצרה "פסח" אך לגויים יש שם אחר לתופעה הזו: הם קוראים לכך "ניקיון האביב".

אני ממש לא יודעת מי החליט לחבר את שני המושגים הללו ולהפוך את ההכנות לחג הפסח ל"ניקיון האביב" היסודי של הבית, כי מקור הלכתי לכך אין. כן קיים מקור הלכתי לעבור באופן יסודי על כל תכולת הבית, להוציא ולבער את החמץ הקיים. יש גם הלכות רבות בנוגע להכשרת כלים לפסח עבור מי שאין להם כלים ייעודיים. אבל ניקיון אביב? האם את יודעת מי קבע שיש לדבוק בחיבור הזה כל שנה מחדש?! במילים פשוטות יותר: יש הכנה לחג הפסח ויש ניקיון יסודי של הבית. אלו שני מושגים שונים אשר יכולים ללכת בצוותא ויכולים להגיע כל אחד בנפרד. בהחלט שניתן לבצע ניקיון אביב יסודי לבית לאחר החג. מה שמשאיר לכל אחת מאיתנו את היכולת לבחור איזה שילוב מתאים, למי ומתי.

רגע לפני שאת מרגישה את כל ההתנגדות הפנימית עולה, אני מזמינה אותך לברר את ההלכה הפשוטה. אולי תופתעי לגלות את המרחק האדיר הקיים בין הציווי "בל יראה ובל ימצא" לבין מירוק כל חפצי הבית באקונומיקה וסבון. אל תטעי, אני לא נגד ניקיון אביב! הניקיון הזה הוא הכרחי. לא סתם הוא קיים בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית בעולם כולו. סדר וארגון הבית מהבסיס זה מהלך מבורך ובהחלט ניתן לשלבו עם ההכנות לחג הפסח, בתנאי שיש לך מספיק משאבים של זמן, כוח, כסף וזוגות ידיים, לביצוע מלאכה זו בשמחה!

החסידות מרבה לדבר שהחמץ נמצא בעיקר בלב. כלומר, החמץ הם למעשה המידות הפחות טובות שלנו, ועלינו לבצע התבוננות ועבודת מידות כדי שנוכל לבער אותם מתוכנו. במילים אחרות, עלינו להוציא מתוכנו את הכעס, הקנאה, הביקורת, האשמה, ההתפרצויות ועוד. מוטלת עלינו החובה לא רק להכין את הבית לפסח אלא בעיקר להכין את הלב והנשמה לפסח. לנקות את האווירה הביתית. לתקן את התקשורת הבין אישית. ולבער מתוכנו את הרגשות והמעשים השליליים עד כמה שניתן.

קירות צבועים, רהיטים בורקים, בגדים מגוהצים וברק של רצפות בהחלט יכולים לתת הרגשה טובה מאוד למי ששוהה ביניהם, אך איזה מחיר הנפש שלך משלמת כדי להשיג זאת?! אם את יודעת כי הניקיון היסודי של הבית עולה לך בתסכול, זעם, סטרס, ביקורת, אשמה ושאר מרעין בישין, לא רק שאין מצווה לעשות זאת אלא להיפך ממש. המטרה אל בית נקי מיסודו, אינה יכולה לקדש את הדרך של שימוש במידות השליליות. תביני, הדרך אל הניקיון המיוחל אינה יכולה לגבות יותר קורבנות נפשיים. גם לא את שלך.

"אז את רוצה לומר לי שמה שצריך בעצם, זה לא לנקות את הבית לפסח, אלא רק להסיר חמץ וזהו?!" כאשר אני שומעת את קריאת ההתפעלות הזו, אני מבינה עד כמה הנקודה הזו חייבת בירור ודיוק. נחלק את זה ל 3 חלקים:

ראשית כל, יש הלכה. והיא מצריכה לימוד, עיון ותשומת לב מיוחדת על מנת להבחין בין ההלכה להחמרה, להרגלים ולרצונות. אומנם ידוע הכלל ש"כל המחמיר תבוא עליו ברכה" רק חשוב לא להפגיש את הכלל הזה חזיתית עם כלל אחר: "לא מצאתי כלי מחזיק ברכה אלא השלום". ייתכן וההחמרות מביאות ברכה לבית, אך אם יש אווירת חוסר שלום בית, הברכה, גדולה ככל שתהא, לא מחזיקה מעמד ולו לרגע.

שנית, כשאת אומרת "ניקיון פסח" למה את מתכוונת?! מה היית רוצה שיקרה, מעבר להלכה הפסוקה של סילוק החמץ מכל רחבי הבית. חידוש רהיטים? צביעת קירות? חיטוי חפצים? הרצונות שלך חשובים ויש לתת עליהם את הדעת ואת המקום. האם את יכולה לבצע אותם השנה? האם הרצונות הללו בכלל שלך? זה שהשכנה ממול מנקה תריסים או איזה אושיית רשת מכבסת את כל המצעים לא אמור לחייב אותך לעשות גם כמוהן. זכרי שכל שנה את נמצאת במצב אחר! כל שנה מביאה איתה את האתגרים האישיים והמשפחתיים שלה. איך את עושה את מה שאת רוצה בשמחה? באווירה טובה? בשיתוף פעולה?

שלישית, חשוב לא פחות, האם את מוכנה לוותר?! לא על ההלכה חלילה! על ההלכה הבסיסית אסור בשום פנים ואופן לוותר. אבל האם את מסוגלת לוותר על החלום? לוותר בלב שלם על בית נקי, ריצוף מבריק, ריח ניחוח של חומרי ניקוי? האם את מסוגלת לא לוותר על כך שכל בני הבית מתארגנים לחג בשלווה ואחדות? תביני, האווירה הטובה זו מטרה נשגבה עד כדי כך שהיצר הרע לא נותן לנו להשיג אותה בקלות. מתפקידו להערים עלינו קשיים בצורות שונות, ומתפקדינו לבחור על מה נוותר הפעם. כאמור, על ההלכה אי אפשר לוותר. על השלום והאווירה הנעימה ממש לא מומלץ לוותר. אז על מה כן את מוותרת?!

חג הפסח לא סתם נקרא חג החירות. יש לנו הזמנה להפוך את התפיסה שלנו כלפי החג שמגיע אלינו בקרוב. השינוי הוא מתפיסה של עבדי-ניקיון-האביב השייך לגויים לתפיסה של בני חורין, אצילי נפש ובעלי מידות טובות. השינוי מתחיל בראש שלנו. בגישה שלנו. בדרך בה אני ניגשת להכנות לחג. בתיעדוף המחודש שנעשה לסדר העדיפויות מול ערימת המשימות והציפיות. בירור פנימי מה עיקר ומה טפל. מהו ניקיון הבית הריאלי, ומה ניקיון הלב המתבקש.

מפתיע להבין את זה אך החירות האמיתית של חג הפסח אינה בית מסודר ונקי, כזה שאפשר לצלם ולעלות את התמונה לסטורי אלא היכולת לשלוט בעולם הרגש, לייצר אווירה ביתית טובה, גם כאשר יש בלגן, אי סדר או בעיקר, אי עמידה בציפיות. נכון, אסור לזלזל בניקיון הבית והכנתו לחג אבל יותר מכך, אסור לנו בשום אופן לזלזל בצלם אלוקים הקיים בכל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו רוצות השנה להפוך את היכולת הגויית הקדומה של להיות עבדי ניקיון ליכולת יהודית מתוקה של עבדי ה'. ועלינו לעשות זאת, בדיוק כמו שהחג הקודם, פורים, לימד אותנו: בשמחה!

חני רחמין
M.A. אשת חינוך ומטפלת רגשית
[email protected]

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

תודה לך עולם אבל ביהדות – כל יום הוא יום האישה השם מחכה לך, לעומק שלך, ללב שלך, ולרגשות העמוקים שלך… תישברי כדי להיות שלמה: איך משברים הופכים אותנו לשלמים יותר אדרבא, תן בליבי | נעה בזמן 05 איך מייצרים שגרה ברוכה? | חני רחמין