"תפסיק לצעוק!"
"תחשוב רגע לפני שאתה מגיב!"
"כבר דיברנו על זה אלף פעם!"

כמה פעמים אנחנו אומרים לילד משפטים כאלה, ובתוך תוכנו אנו באמת לא מבינים: הוא הרי ילד חכם ויודע, אז למה באותו רגע הוא מתנהג כאילו כל מה שלימדנו אותו פשוט נעלם?

התשובה נמצאת במושג פסיכולוגי מרתק שנקרא "חלון הסובלנות" (Window of Tolerance), מושג שפיתח הפסיכיאטר ד"ר דן סיגל.

מהו חלון הסובלנות?

דמיינו שלכל אחד מאיתנו יש חלון בלתי נראה. כל עוד אנחנו נמצאים בתוך החלון הזה אנחנו מסוגלים לחשוב בהיגיון, להקשיב, ללמוד, לפתור בעיות, לווסת רגשות, לדחות סיפוקים ולהפעיל שיקול דעת.

אבל החיים לא תמיד משאירים אותנו שם. עייפות, רעב, אכזבה, לחץ חברתי, כישלון, מריבה, עומס חושי או אפילו שינוי קטן בשגרה יכולים להוציא אותנו מהחלון.

ומה קורה אז?

המוח עובר ממצב של חשיבה למצב של הישרדות.

זהו מנגנון קדום שנועד להציל אותנו מסכנה. לכן מערכת העצבים מפעילה תגובות אוטומטיות.

יש מי שנכנס ללחימה צועק, מתפרץ, מתווכח, זורק חפצים או תוקף.

יש מי שבוחר בבריחה בורח לחדר, מתחמק, מסרב לדבר או מנסה להיעלם.

ויש מי שקופא שותק, בוהה, עונה "לא יודע", כאילו כיבה את עצמו.

מבחוץ זה נראה כמו חוצפה, עצלנות או חוסר אכפתיות, אבל פעמים רבות זו פשוט מערכת עצבים שנמצאת במצב חירום.

כשילד יוצא מחלון הסובלנות שלו, הוא כמעט תמיד "מזמין" גם אותנו לצאת משלנו.

הוא צועק – ואנחנו מרימים את הקול.

הוא מתווכח – ואנחנו מתווכחים חזק יותר.

הוא מאבד שליטה – וגם אנחנו.

ופתאום שני אנשים שמערכת ההישרדות שלהם פעילה מנסים לנהל שיחה חינוכית… 😢

זו בדיוק הסיבה שהרבה ויכוחים בבית רק הולכים ומסלימים.

אז מה עושים?

המטרה הראשונה איננה לחנך.
המטרה הראשונה היא להחזיר את מערכת העצבים לאיזון. רק כשהמוח חוזר לחשוב אפשר לדבר.

לפעמים זה יהיה באמצעות טון רגוע. לפעמים באמצעות חיבוק, אם הילד רוצה. לפעמים בכוס מים, יציאה קצרה לאוויר, נשימות, הומור או פשוט כמה דקות של שקט.

רק אחר כך מגיע הזמן לשיחה, לגבולות ולהסקת המסקנות.

ומה חשוב לזכור?

המטרה שלנו כהורים אינה למנוע מהילדים לצאת מחלון הסובלנות.

זה בלתי אפשרי.

המטרה היא לעזור להם להרחיב את החלון. שבכל שנה שעוברת יוכלו להתמודד עם יותר תסכול, יותר לחץ ויותר אכזבות, בלי לאבד את עצמם.

וזה מתחיל דווקא מאיתנו. כי ילד לא לומד ויסות רגשי מהדיבורים שלנו. הוא לומד אותו מהאופן שבו אנחנו מווסתים את עצמנו כשהוא מתקשה.

אבי אברהם, מנכ"ל חוזקות

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

דחיית סיפוקים? זה אימון שהילד שלכם חייב! | אסתי אברהם כך מתמודדים עם מצב חירום בבית | אסתי אברהם מחוץ לדלת ומעבר לה, מסתתר הצורך הקיומי של ילדנו – שייכות לא בית ענק ולא מותגים: זה הדבר הכי משמעותי כדי לגדל ילדים מאושרים "למה היא כבר בחופש ואני עדיין לא?"