בס"ד
בת שבע אדלר מטפלת ב CBT מוסמכת מטעם איט"ה משתפת אותך בסדרת הפוסטים: עומס? לא עלינו!
"אני כל כך עמוסה".
"אין לי זמן לנשום".
אני לא מספיקה".
"זה בלתי אפשרי העומס הזה".
"מה רוצים ממני?"
מוכר??
כל אחת והעומס שלה.
יש מי שנתקפת בו בתקופות מסוימות: בערבי חגים, שבתות, 'בין הזמנים', סוף החודש.
יש החשות בו מול אנשים מסוימים: מול דרישות הבוס, המנהלת, הלקוחות, ההורים, הילדים, הבעל, השוויגער, השכנות, הצוות או הדרישות שלי מעצמי.
ויש מי שמחמירה בכל הנזכר לעיל ובכל מה ששכחתי להזכיר לעיל.
מה זה בכלל עומס?
אוטובוס עמוס – יותר מדי אנשים.
תא קולי עמוס – יותר מדי הודעות.
עומס חום – יותר מדי חום.
עומס הוא ביטוי של 'יותר מדי'.
הגדרה של עומס היא:
תחושת היות האדם מוצף כאשר הוא חושב על סטרסור מסוים ככגדול ממידותיו.
סטרסור = כל דבר שגורם לי מתח.
בואו נדמיין שאני עומדת על חוף הים, שני מטר בתוך המים, ופתאום בא מולי גל ענק בגובה 3 מטר. אני רואה אותו מתקרב, מתקרב ואני חסרת אונים מולו, הוא גדול עלי, הוא עוד רגע מתנפץ עלי ואין לי לאן לברוח.
מה זה חוסר האונים הזה?
זה סוג של פיק ברכיים, חרדה או שיתוק שאני מקבלת כאשר אני נזכרת בהררי המטלות הממתינים לי. ככל שההר גבוה יותר והזמן קצר יותר, המתח אצלי עולה.
בואו ננסה להבין את המשוואה הזו: + מטלות – זמן = מתח / עומס / חוסר אונים
נמשיך לבדוק את מהימנות המשוואה:
האם ריבוי מטלות בזמן מועט חייב ליצור מתח? או שאולי מתח הוא אחד הרגשות השכיחים במצבים אלו ובאפשרותי לבחור רגש אחר.
נחזור לגל בגובה 3 מטר בים שמייצר אצלי חוסר אונים, ונדייק : האם הוא מייצר אצלי חוסר אונים או תחושת חוסר אונים? כלומר האם באמת אין לי מה לעשות כי הוא הולך להטביע אותי או שאני חשה חוסר אונים, מרגישה שאין לי מה לעשות. ההבדל ביניהם הוא משמעותי מפני שאם אכן הגל עומד להטביע אותי כדאי שאומר "שמע ישראל". אך אם זה רק יוצר אצלי תחושת חוסר אונים, זה לא בלתי הפיך.
ניתן לשנות את ההרגשה.
נחזור לעומס- אם ישנה גזירה על העומס שהוא חייב לשתק אותי, אין מה לעשות, זו גזירה.
אך אם נאמין שזו רק תחושת עומס, תחושת מוצפות, חוסר אונים, מתח, חרדה הנוצרים ממחשבות מסוימות, זה לא בלתי הפיך.
מחשבה ניתן לשנות.
ניתן להסתכל על העומס מכיוון שונה וכך ניתן להפחית אותו.
זאת נעשה בסידרה הקצרה הזו, נלמד להפחית 50% מהעומס בחיינו. נלמד לרכב על הגל, לצלוח את ים העומס, שנשלוט אנחנו עליו ולא ניתן לו להטביע אותנו.
עומס ? – לא עלינו!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן
