אמא מודאגת, איך הילדים שלי יתנהגו בחג? טיפים ליישום!

תקופת החגים היא תקופה שבה מארחים, מתארחים,

נפגשים עם משפחה, חברים ומכרים.

הרבה אמהות חוות לחץ ואי נוחות כשהן צריכות להתארח מחוץ לבית או לארח בעצמן.

ולא רק בגלל ההכנות המרובות והעשיה הבלתי נגמרת,

אלה דווקא בגלל הילדים!

בזמן הביקורים מתחיל אצלינו החששות של:

איך הילדים שלי יתנהגו הפעם?

מה יגידו יעירו עליהם?

איך אני אסתדר איתם?

כיצד אני אגיב אם הם יריבו עם הבני דודים?

אין לי חשק לרדוף אחריהם כל הזמן

לתקן / לסדר את מה שהם עשו…

אז קודם כל כדאי שנזכור שזה הגיוני שהילדים יתנהגו קצת אחרת:

• בכל זאת הם נמצאים בתקופה של חופש והם הרבה יותר משוחררים, ומרשים לעצמם, זוהי תקופה שאין בה מסגרת מחייבת וממילא פחות עומדים בה על גבולות.

• כשמתארחים, הילדים לא נמצאים בסביבה המוכרת שלהם, פחות מובן להם מה מותר או אסור להם לעשות, מה שמאוד ברור להם בבית לא בטוח שברור להם בבתים אחרים או במקומות שונים.

• בד"כ בביקורים, הילדים שלנו נפגשים עם ילדים נוספים והם פשוט משפיעים אחד על השני במרץ ובתלהבות והם נגררים יחד לכל מיני מעשים יצירתיים והתנהגויות שונות.

אז מה אפשר לעשות?

• דבר ראשון תבדקי עם עצמך על אלו גבולות חשוב לך לעמוד גם מחוץ לשגרה, על אילו עקורנות את לא הולכת לוותר ומה חשוב לך שישאר כרגיל. לאחר מכן, דברי עם ילדייך, תסבירי להם שלמרות שחופש כעת, למרות שמגיעים אורחים / מתארחים ויהיה לנו כיף, את עדין מצפה מהם להתנהג בדרך מסוימת. (פרטי להם למה בדיוק את מצפה)

לעיתים, לנו זה נראה מובן מאליו שהם אמורים להתנהג באותה "מתכונת" אך הילדים שלנו מרגישים "חופש" ולכן כדאי להבהיר להם מה עדין מצופה מהם (כמובן שכדאי להתגמש איתם יותר)

במקביל קחי בחשבון שההתנהגות שלהם תיהיה פעלתנית יותר, "שובבית" יותר – כשתכיני את עצמך לזה, יהיה לך קל יותר להתמודד עם זה.

• דבר שני כשהילד שלך עושה מעשה מסוים ואת מקבלת תגובות כלשהן או ביקורות מצד החברה המשפחה או המארחים:

שימי לב האם ההתנהגות של הילד מקובלת עליך?

לדוג' אם הילד שלך יורד לגינה בלי לסדר קודם כל את המשחקים ששיחק בבית, ובדיוק גיסתך נמצאית אצלך ומסננת בשקט "איך הם ככה משאירים בית מבולגן, הם ממש חסרי גבולות"

תבדקי האם זה מפריע לך (לא האמירה שלה, אלה המעשה עצמו) ואם זה אחד מהגבולות שהחלטת לעמוד עליהם גם בחופש?

אם כן , את יכולה להגיב על זה – כמובן מתי ואיך שנראה לך נכון ומקובל ולא איך שאחרים חושבים שאת צריכה להגיב.

ואם זה משהו שמבחינתך בסדר ובחופש החלטת שאת נותנת להם להשתחרר ופחות עומדת על הכללים של ה"סדר", תהי שלימה עם עצמך – בחופש הילדים שלי יודעים שאני מאפשרת להם יותר ואני חושבת שהשחרור הזה נכון להם.

• יש בסביבה אנשים שמגדילים לעשות ומורים לך כיצד את צריכה לנהוג, איך להגיב ומה לומר.

לפני שאת מקבלת את הדברים תבדקי עם עצמך מה נכון עבורך ומה טוב לילד שלך, לא כל עצה שנאמרת לך את צריכה ליישם ולא כל עצה שלהם היא אכן טובה ונכונה עבורך.

לדוג' אם הבן 7 שלך לא מוכן לוותר על המשחק שלו והדודה אומרת לך שאם זה היה הבן שלה היא היתה מכריחה אותו לתת, זה לא אומר שאת גם כן צריכה לנהוג כך.

הדודה מחנכת את הילדים שלה לפי איך שהיא חושבת ולפי הערכים והמוסכמות שגדלה עליהם, ואת מחנכת לפי מה שאת חושבת לנכון עבור הילדים שלך! את זאת שנבחרת לגדל אותם ואת יודעת הכי מדויק מה טוב להם.

לכן, לפני שאת מעירה/ מענישה דמייני את עצמך בבית, רחוק מעיינים בוחנות ותחשבי איך באמת היית מגיבה או רוצה להגיב שם?

האם היית מאפשרת לו לשחק עם עצמו ולא לחלוק עם אחרים?

אולי כן היית מכוונת אותו לוותר, אבל היית מקבלת את זה שהוא צריך את הזמן שלו שיש לו צורך להרגיש את התחושה שזה שלו?

לא משנה מה הגישה שלך. לכי לפיה, ולא לפי מה שנראה לך מרצה את האחרים.

הכי חשוב שתרצי קודם כל את עצמך, את ילדייך ורק אח"כ את הסביבה.

ואהבת לרעך כמוך וכבוד הזולת מתחיל קודם כל בבית!

וטיפ נוסף ופשוט ליישום:

לפני חגים ובכלל יציאות לא שגרתיות, אמהות שואלות אותי מה ניתן לעשות עם ילדים שבבית מתנהגים מקסים אבל בחוץ הם כאילו לא מקשיבים, פורצים גבולות ובאופן כללי נעשה מורכב יותר לחנך אותם?

חשוב שנבין שכשאנחנו מנסות להעיר או "לחנך" את הילדים שלנו על התנהגות מסוימת

ויש עיניים שבוחנות אותנו/ כולם סביבנו או סתם יש רעש ובלאגן,

אנחנו קצת מתבלבלות/ נבוכות / לא מרגישות בנוח ולא מצליחות להגיב נכון

והילדים מרגישים את זה מאוד!

מטבע הדברים ה"סמכות" קצת מתערערת

והילדים שלנו גם כן לפעמים מרגישים צורך להרשים את האחרים או להחזיר לעצמם כביכול את "הכבוד האבוד" בעקבות הגערה שלנו ואז הם מתעקשים יותר או נעשים פחות ממושמעים.

אם יש לך אפשרות, לכי איתו לפינה שקטה, לחדר אחר ושם תגיבי לו ברוגע ובביטחון! (הוא יהיה ממוקד ומרוכז בך יותר ואת תרגישי רגועה וסמכותית יותר)

לא כולם אמורים להיות נוכחים והילד לא צריך להתבייש מול כולם.

מאחלת לך אמא יקרה

שנה טובה מתוקה

רגועה, מבורכת ומאושרת

וחג שמח ומלא נחת

באהבה גדולה

דבורי

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

איך הילדים שלי נהנים איתו? חלק א' "כמו מוות פתאומי" ,למה חשוב להכין את הילד לקראת הגירושין? האם באפשרותך להצמיח את הילד שלך ?? נמאס לך מרטלין? הפוסט הבא בשבילך איך מכינים את הילד לגירושין?