
מפני מה הזהירה שרה שנירר את תלמידותיה?
פסיכולוגיה מתוך פרשת בהר: "אין ספור בעיות ולקויות נולדות ברגע שאשה לא יודעת להעריך את עצמה בצורה מדויקת, על חסרונותיה, אבל גם על מעלותיה המיוחדות לה…"
פסיכולוגיה מתוך פרשת בהר: "אין ספור בעיות ולקויות נולדות ברגע שאשה לא יודעת להעריך את עצמה בצורה מדויקת, על חסרונותיה, אבל גם על מעלותיה המיוחדות לה…"
"יש לפעמים שהעומס מכריע אותי וכל כמה שיגידו לי: 'מההה, אבל זה טובבב'… ו'זה ברכההה העומס הזה' – אני מהנהנת ובלב אני פשוט מתפללת להשם ,שהוא אדון כל הברכות, שיחלק לי את הברכה הזו לחלקים יותר הגיוניים…"
חגיגת המדורות והמסיבות המשפחיות לכבוד ל"ג בעומר מביאה איתה לא פעמים קונפליקטים אישיים: האם לבוא למפגש המשפחתי או דווקא לחברים שבא לנו לפרגן להם? מה השיקול החשוב ביותר?
"ואז נפלה לי ערימה של אסימונים במוח (אני משערת שאתם זוכרים מה זה אסימונים…) כי בסוף אם הוא רובוט, וחסר רגש ומה שאני צריכה ממנו זה חלק טכני, לא קרה שום אסון אם דיברתי איתו באופן טכני, זה לא אומר עלי שהפכתי לאדם טכני חסר רגשות…"
פִּרְחֵי אָבִיב שֶׁל חַג יִפְרְחוּ לִכְבוֹדְךָ
לֶחֶם אֱמוּנָה יֻנַּח עַל שֻׁלְחָנְךָ
כָּל זְמַן שֶׁמְּרַקֶּדֶת שַׁלְהֶבֶת נְשָׁמָה
אֶפְשָׁר עוֹד לְתַקֵּן, יֵשׁ תִּקְוָה וּנְחָמָה.
האם שתיקה היא תמיד חכמה? מתי אסור לשתוק? מתי הרצון לא להתערב עלול להיות בעייתי ואפילו מסוכן? | נפש האדם מתוך פרשת אחרי מות קדושים
"הצבעתי, ואמרתי למורה שיש ליד ספתא שלי משו דומה, ושאם היא רוצה, אקטוף ואביא.
משום שלא היה תחליף הולם להצעה שלי, זכיתי בהנדבות במכירה הפומבית בקריאה ראשונה, והחוק עבר…"
"אבל גם את העצמאות שכלכך רצינו שהם ייקחו אנחנו רוצים בגבולות השליטה שלנו (!) וכשזה מתפזר לנו בלי שליטה, כמו שריפות ענק אנחנו נבהלים. ובסופו של עניין, בסך הכל, ולא אני לא מקטינה בכלל, מה שקורה לפעמים זה שהתהליך הזה של העצמאות שלהם, המנטלית או הרגשית או השלימו לעצמכם את המתאים – פשוט עוברת כמה גלגולים וטלטלות עד שמשהו מתייצב.."
"ליצר הרע יש תחבולה איך להכשיל גם אנשים יראים, הוא יודע שאם יגיד להם בפירוש לעשות עבירה הם לא יעשו, אבל על ידי שהוא משכנע אותם שהמעשה השלילי שהם רוצים לעשות הוא בעצם מעשה מצווה, הם מסכימים לעשות"….| נפש האדם מתוך פרשת תזריע-מצורע
"היינו שמים בשקיות מסטיקים עלמה, ובזוקה ובמבה של אוסם, ואיזה סוכריה מבן חמו המכולת. לפעמים אפילו כתבנו להם מכתב או ציור, כדי שישמחו.
ובבוקר שושנה הגננת אספה את הפעקלאך, ארזה בשקית גדולה ושלחה למישו שלקח אותם לבסיס של החיילים. או למוצבים בגבול…"