בתקופה האחרונה אני מוצפת בשאלות הקשורות למשבר הקורונה.
כעורכת דין לחוזים ולעסקים לקוחות רבים פנו אלי ובקשו את עצתי האם הם צריכים להמשיך לשלם את דמי השכירות של העסק.
מדובר בשאלה לא פשוטה שמחייבת עיון בסעיפי חוזה השכירות ובדיקה של נתונים שונים.
משום מה נפוצה שמועה כי ניתן לזלזל בתשלום דמי שכירות והעובדה כי העסק אינו פעיל בעקבות צווי החירום משמשת כסיבה מוצדקת להפרת חיובים ולפטור מתשלום דמי שכירות עסקיים והקורונה היא “כוח עליון”.
האמת היא שמדובר בסוגיה מורכבת וכדי לתת מענה מקצועי יש לבחון כל מקרה לגופו.
המלצה שלי- לחפש פתרון שבו שני הצדדים לעסקה יהיו מרוצים ולא לראות רק צד אחד.
חשוב לי לציין כי אי תשלום של דמי שכירות עסקית יכול לגרום סנקציות לא נעימות. יחד עם זאת, על המשכיר מוטלת חובה לפעול תום לב.
מה חושב על כך בית המשפט?
בית המשפט שנדרש לסוגיה הזו קבע ש”קורונה אינה מילת קסם” ואפשר למשכיר לחלט ערבות בנקאית של שוכר.
המקרה בקצרה:
מדובר בפסק דין הנוגע לחברת רב בריח מיום 16.4.2020. רב בריח ביקשה מחברה המשכירה לה נכס לפרוס את תשלומי השכירות לחודשים מרץ אפריל ומאי 2020 לחודשים יוני עד אוקטובר 2020, בשל קשיים ממשבר הקורונה. המשכירה התנגדה ורב בריח בקשה מבית המשפט שיאסור על המשכירה לעשות שימוש בערבות הבנקאית שהופקדה בידי המשכירה להבטחת חיובי רב בריח.
בית המשפט הבהיר כי “קורונה אינה מילת קסם” ודחה את בקשת רב בריח לאסור על המשכירה להשתמש בערבות.
יצויין כי המשכירה ציינה שהיא זקוקה לדמי השכירות לפרעון משכנתא וזה היווה שיקול בדחית בקשת רב בריח.
—
2 תגובות
התשובה היא פשוטה וברורה: מחלקים את הנזק בין הצדדים 50/50.
נקודה חשובה מאד!
מצד שני, כידוע, הבנקים אפשרו לכולם לדחות את תשלומי המשכנתא.
השוכרים שלי, שגם הם עומדים בפני שוקת שבורה, יודעים זאת,
ואנחנו עדיין מתלבטים יחד איתם מה לעשות…