דעה

גם אני כמו כולכן, קראתי כאן את הריאיון של 3 נשים ששיתפו את ההרגשה על מרוץ החיים בין הבית לעבודה.

מה זו תעודה? גם נייר היא לא שווה… ההאדרה של ההצלחה וההשיגים הפכה למעיקה והיא מגלמת בעיני את הפך היהדות

על פניו הכל שקט פני המים משדרים צלילות ופיכחון​ ובפנים מאותתים כל המחוונים סערה מתקרבת התנגשות טוטאלית בלתי נמנעת ​

  כָּל יוֹם אֲנִי קוֹלֶפֶת בִּי שִׁכְבָה אַחַת יוֹתֵר, כָּל יוֹם אֲנִי קוֹטֶפֶת בִּי עָנָף שֶׁמִּתְיַתֵּר.   אוּלַי אֲנִי צוֹמַחַת

כי בשבילי נברא העולם אני הוא עץ. השואב מן המים את הכוח אני שקט,כי תלשו ממני את ענפי ומאז אני

גולשות יקרות! אני כותבת את המאמר הזה, אחרי שהייתי כמה ימים עם חשש שנדבקתי בצורה מוחלשת מחצבת, למרות שאני מחוסנת.

חג החנוכה מאחורינו. נשארו רק הקלוריות של הסופגניות, והחוויות מהחג. ועכשיו- הגיע הזמן לשאול שאלה: כיצד היה נראה חג החנוכה

כלומר לא ממש הבנו אחת את השניה- אולי דברנו אבל זה היה ללא תרגום, רק רציתי לשתף אותך, בכאב הזה

פורסם במגזין 'טעמים של אושר' מתכונים, תוכן, ופעילויות משפחתיות לערבי לביבות, המגזין הופק על ידי אתר קול כבודה ואושר עד,