בפוסט הזה אני מבקשת לקרוא תגר ולנפץ את הטאבו הנוראי שיש בחברה שלנו (ואולי בכלל) על טיפול תרופתי נפשי.
ומעשה שהיה כך היה-
בשבוע שעבר הדרדר מצבו הרפואי של אביה של חברתי לעבודה. היא הסתובבה בוכה, מפורקת רגשית ולא הצליחה להתרכז בשום משימה. חברות הצוות ניסו לעודד אותה, להגיש טישו, להכין כוס תה…אבל היא לא נרגעה וחרדה מאד לשלומו של אביה. ובצדק. כשראיתי שחולפות השעות והיא לא נרגעת נגשתי אליה ובשקט שאלתי האם היא תרצה "משהו תרופתי להירגע" .
-"כן בטח.. אני ממש מרגישה שאני צריכה את זה"
-"אנסה להשיג לך משהו שלא נדרש מרשם רופא כדי ליטול"
ואז פניתי, כמובן בשקט ובדיסקרטיות, בלי להזכיר את שם המבקשת לכמה נשים בצוות ושאלתי אם יש להן בתיק האישי כדור כלשהו להרגעה. בזו אחר זו כל אחת בתורה הרימה גבה "לי?!..מה פתאום חס וחלילה…"
"אוי ואבוי אם הגענו למצב כזה…"
"אוי אל תדברי על זה.. מי ביקשה.. יש לי אולי רסקיו…"
בקיצור חזרתי בידיים ריקות.
האירוע הזה התגלגל לי בראש שוב ושוב, בעיקר הופתעתי מהחרדה וההתנגדות סביב השאלה אם את משתמשת בטיפול תרופתי להירגע.
חשוב לדעת בסל התרופות הפסיכיאטרי ישנן תרופות קלות מאד כמו ציפרלקס (אסטו-המקבילה הישראלית), אנפרניל ודומיהן.
לא כל תרופה פסיכיאטרית היא תרופה נגד הזיות ומחשבות שוא. ישנן תרופות שמאזנות רגשית היכולות לשפר מצב רוח בקלות.
הרי אם לילד/ או למבוגר תהיה דלקת מסויימת והרופא ימליץ על אנטיביוטיקה, אנחנו נקח כמעט בלי שאלה, מדוע אם כן כאן אנחנו כ"כ חוששים? וגם אלה שלוקחים נאלצים להסתיר ולהתבייש כ"כ??!
בואו נעשה סדר- תרופה פסיכיאטרית היא תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות שונות במצב רוח. תרופות פסיכיאטריות מכילות חומרים פסיכואקטיביים, כלומר חומרים שמשפיעים על תפקודו של המוח ובכך מטפלים בתסמינים שונים הקשורים להתנהגות, מצב רוח, קשב ועוד. זוהי אחת משיטות הטיפול המקובלות בפסיכיאטריה.
אגב, טיפול רגשי טוב הוא טיפול שמלשב פסיכותרפיה וטיפול תרופתי במקרה הצורך.
ככל שנהפוך את השיח על נושא זה לגלוי כך נהפוך את השימוש בתרופות אלה ללגיטימי יותר ויותר. האמינו לי –לשמור סוד לוקח מאתנו הרבה יותר כוחות נפש.
חשוב שנדע, הקושי להרגע בעת אירוע מסעיר, הקושי להתרומם ממשבר ולצאת ממצב רוח דכאוני (לא מדברת על דיכאון קליני) בעצם יושב על שינויים מסויימים המתרחשים במח ובחומרים השונים המופרשים בו. אנחנו צריכים להודות לקב"ה על כך שיש טכנולוגיה מתקדמת כזו שבה אפשר לשתות כדור והוא מאזן את הרגשות שלנו.
דיברנו קודם אודות חומרים פסיכואקטיביים, שמשפיעים בדרכים שונות על פעילותם של מוליכים עצביים בתוך מערכת העצבים, אשר מעבירים את האותות דרך סינפסות בין תאי העצב.
השפעתן של התרופות הפסיכיאטריות נגזרת מהמסלולים העצביים במוח שעליהם היא פועלת. למשל, המוליך העצבי סרוטונין מעורב בויסות של מצב הרוח והתגובות הרגשיות. בהתאם לכך, רבות מהתרופות המשמשות לטיפול בדיכאון גורמת בצורה זו או אחרת להעלאה של רמת הסרוטונין במוח ובכך מסייעות לוויסות מצב הרוח הדיכאוני.
זה נכון שיש תרופות שגורמות לתופעות לוואי או לפיתוח תלות מסויימת של הגוף בתרופה ולכן חשוב מאד להתייעץ עם פסיכיאטר. שהוא "לא רופא למשוגעים" ח"ו אלא רופא שההתמחות שלו היא בתחום הרגשי-נפשי, בדיוק כמו שרופא אף אוזן גרון- הוא רופא שההתמחות שלו היא בתחום מערכת אף אוזן גרון… מדהים לחשוב שבעצם מרכז ההתרחשות של הרגשות שלנו הוא המח ולא הלב כפי שמקובל לחשוב.
אז סכמנו- לגשת לפסיכיאטר במקרה הצורך יכול לעזור לנו לעבוד את הקב"ה יותר בשמחה. בבחינת "וחי בהם"
אביגיל וענונו – בתהליך הכשרה לפסיכולוגיה קלינית. בעלת M.A תרפיסטית בפסיכודרמה בטיפול בהבעה ויצירה. קליניקה בבני ברק. מטפלת בנוער, מבוגרים וילדים. קבוצות ופרטני. ליצירת קשר: avigailvanunu@gmail.com 0547097874
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן
11 תגובות
לא!! אל תמהרו לחפש פיתרון לבעיות וקשיים אצל פסיכיאטר!!!
במיקרי קיצון כדאי להעזר בתרופות. לא למהר בכלל להעזר בתרופת הרגעה..
אפשר להשתגע ולאבד את האישיות הביטחון העצמי כשמפתחים תל
ות בתרופות. לצערי יש לי ניסיון בתחום עם בת משפחה שניסתה לקצר את הדרך להתמודדות בזמני לחץ
עם ריטאלין . היא פיתחה תלות בתרופה שכמעט פרקה את ביתה!
התפללנה! קבלנה קבלות . וננסה להפנים שיש גם זמנים קשים והם יעברו א"ה.
המפתח לכל הקשיים: התחזקות באמונה וביטחון. הכל לטובה!
טעות, אביגיל. במקרה כזה פונים לרופא משפחה שמוסמך לתת תרופות קלות להרגעה, לא לחברות לעבודה….
תודה גדולה לכל הקוראים והמגיבים.
שוב מדגישה, אין במאמר המלצה/עידוד לנטילת תרופות כאשר אין צורך. מטרת הפוסט היא לעורר ולעודד את השיח אודות הנושא שנמצא בטאבו עדיין במחוזותינו. דבר שמתאמצים מאד להסתירו גוזל כוחות נפש מיותרים. הקב"ה נטע בלב האדם בינה לפתח טכנולוגיות מיוחדות כל כך שבכוחן לצמצם סבל אנושי ולכן אין סיבה שבמקרה הצורך לא ישתמשו בהן.
רק בריאות לכולם
אביגיל
זהירות
לא מספיק מודגש בכתבה לנסות הכלללל
לפני שימוש בתרופות פסיכיטריות! CBT ,טיפול רגשי ,קוגנטיבי ,תרפיות וכו'
תעשיית התרופות הפסיכיטריות מגלגלות מליארדי דולרים בשנה ובהרבה מקרים גורמות לאיזון מסוים בתופעות לוואי ותחושת שליטה מסוימת, אבל אחרי זה באה התמכרות ועליה במינון ובחוזק התרופות אח"כ יש תרופות שבאות לאזן נזקים של תרופות קודמות בקיצור בור בלי תחתית הבעיה שלנו שקשה ולוקח זמן לטפל בקרוב משפחה חולה בצורה יסודית הרבה יותר קל "במרכאות" ללכת לפסיכיאטר לתת תרופה ולדכא את ההרגשה והסיפטומים,
ברור שבמקרים רבים זה הפתרון אבל לא לכתחילה אלא כמוצא אחרון!
כאחד שסובל והתנסה בטיפול תרופתי כושל הייתי מציע לחלק גדול מבין הקהל פרט לאלו שבאמת אובחנו כסובלים ממחלת נפש שאז חייבים טיפול תרופתי, אך מי שסובל ממצוקה או הפרעה נפשית כמו ocd אוסידי חרדות היפוכונדריה וכו', שינסה ראשית טיפול בשיחות, סוגי תרפיה, cbt, אולי גם nlp נ.ל.פ., ורק אם ניסה ממש ממש הכול בכול מכול כול, אולי לנסות תרופות פסיכיאטריות שלדעתי אין בהם קלות, כי תופעות הלוואי מצריכים גם כן התמודדות לא פשוטה, אך בטוחני שזה אינדיווידואלי בין אדם לאדם, כך קבלו זאת כהמלצה ולא כהלכה !
לצערנו גם מחלות גופניות קשות נוטים בציבור שלנו להסתיר, אך בנפשי זה ממש מגיע לחוסר הבנה בסיסי,
כמו שכולנו חולים במחלות גוף קלות ככה יש כביכול כמו דלקת גרון נפשית או שפעת או פצע ברגל,
שאלו מקבילים למצבי רוח שונים, כמו שלא עלינו הזיות מקבילות כביכול להתקף לב,
לשים את כל קשיי הנפש תחת מטריה אחת של חולי נפש,זה פשוט חוסר הבנה בסיסי,
הגיע הזמן להתקדם ולהבין איפה העולם נמצא ב2018.
אביגיל!
כל הכבוד על העלאת הנושא למודעות ציבורית
שהים בדורינו אנשים יותר מודעים למצבם ומכאן למצבם הנפשי
והרבה יותר הולכים לטיפול אם זה בשיחות/ בתרופות ובאימון התנהוגתי
אך עדיין המודעות נמוכה
כולם עוסקים בהכחשה ובהסתרה
וחבל
כי אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו היה צורך טיפול ולו רגשי הפשוט ביותר
בשביל לאזן את מצבו ולו בכדי לא להגיע לטיפול מורכב יותר
מי יתן והחברה שלנו באמת תכיר בזה בצורה בריאה ונרמלית ולא תעשה מאותם אנשים "משוגעים"
וכאן הבמה להצדיע לאותם זוגות שחיים כך בשיתוף פעלה ובעזרה הדדית מין כמוה!
ל-פרפרים היקרה!
ראשית בפוסט הנ"ל לא התכוונתי דווקא למצב של משבר פסיכוטי-שנחשב לתופעה קשה ומורכבת בתחום הנפשי. הכוונה הכללית היא להתחיל לתת לגיטימציה ו"לנרמל" נטילת תרופות המקלות על סבל נפשי מכל סוג שהוא, קשה, מתנדנד, קל וכו' (כמובן הכל לאחר הערכה של פסיכיאטר).
לגבי השאלה מתי לפנות לפסיכיאטר ומתי לפסיכולוג- על קצה המזלג- פסיכולוג הוא איש טיפול שיש לו הכשרה רחבה מאד באיתור, אבחון וטיפול שיחתי (פסיכותרפיה/ריפוי בדיבור) בבעיות רגשיות/נפשיות. עם זאת לעיתים יש צורך בשילוב (כפי שהזכרתי בפוסט) של טיפול תרופתי בנוסף לשיחות. כיוון שהפסיכולוג אינו מורשה לתת מרשמים לתרופות הוא יפנה לפסיכיאטר- שהוא רופא בהכשרתו בהתמחות בתחום הנפש שהוא ימליץ ע"פ סוג הקושי איזה טיפול תרופתי לתת.
לכן התשובה לשאלה מתי לגשת לפסיכולוג ומתי לפסיכיאטר, מאד תלויה במקרה, ברמת החומרה, בכל מקרה אם יש קושי נפשי מומלץ למה שקל לכם לגשת מהר יותר -פסיכולוג או פסיכיאטר והוא יתן את המלצתו-אם יש צורך בטיפול תרופתי או שמספיק פסיכותרפיה אצל פסיכולוג, ולהפך.
בהצלחה,
אביגיל
ל ח.מ. היקרה
תודה על השיתוף שלך! הרבה כח!
אשתדל להעלות את הנושא יותר,
הרבה בריאות
אביגיל
תודה רבה על הארת הנושא
כאחת שלא התנסתה מקרוב עם מקרים פסיכוטיים, אך כן ראיתי מקרוב טיפול רגשי,
כיצד נדע מתי לפנות לפסיכיאטר, ומתי לפנות לפסיכולוג???
בתור אשה לבעל פסיכוטי. מודה לך על הכתבה. מזדהה עם כל מילה והלוואי ותצליחי במהפכה. כל מי שעומד בדלת אמותי יודע שכמו שיש דלקת גרון ודלקת ריאות יש גם דיכאון ומאניה דיפרסיה וסכיזופרניה אין שום הבדל בין מחלה למחלה מבחינת ההתיחסות אליהם. צריך להודות לרבוש"ע שיש תרופות פסיכוטיות ואשר לחיות בשלום ובשלווה איתם. וכמו שלוקחים כדורים לאיזון רמת הברזל או רמת הסוכר לוקחים כדורים לאיזון הנפש.
תמשיכו עוד ועוד עם כתבות בנושא זה כי ל"ע יש הרבה אנשים שצריכים ליטול תרופות פסיכוטיות ברמה כזו או אחרת ופשוט מעדיפים לסבול הם וכל הסובבים והעיקר לא לקחת תרופות. הנושא חייב להכנס למודעות של אנשים כפי שכתבת. הצלחה רבה.