לינק להורדה לחצי כאן>>>>

לא מצליחה להוריד את המגזין? שלחי מייל ל [email protected]  וקבלי אותו ישירות למייל

 

רק תמתיני…

"מתוקה שלי, בואי נחכה שאבא יחזור מה'כולל' ונראה לו את הציור המקסים שציירת" העיניים שלה זורחות מאושר, היא יודעת כמה את מחכה שישוב. נכון שאת לא רק מחכה, את עובדת עמלה, מסדרת מטפלת. אבל משהו באווירת הציפייה בבית לאבא שיחזור שיביא איתו את האור. את האורייתא שבשבילה ולמענה את כאן, עמלה מבוקר עד ליל וכולל, את שם מחזיקה את עולם התורה הפרטי שלך והכללי של כולנו. זכית.

כל אחת וההמתנה שלה, או כל אחת והמתנה שלה.

המגזין הזה מוקדש לך, באשר את.

את  שממתינה לו שיחזור מבית המדרש אחרי רצף 'סדרים', והבית? ואת? אבל את ממתינה בסבלנות רבה ולא, אני יודעת שאת לא משלבת ידיים, וגם אם כן? את ממתינה. את זוכה בכל רגע.

ואת שממתינה לו שילך לבית המדרש ורק מחכה לדקות שיחזור עם אור היקרות כמו שהיה אז… כשהיה אברך צעיר עד שיצא לפרנס את ביתכם או אז תהיי מאושרת, את מהצד בשקט ממתינה לרגע הזה.

ואת שממתינה להינשא לו לאחד המיוחד שילך ויחזור וילך העיקר שיהא ביתכם בית של תורה ויראה. למרות החששות האכזבות והקשיים בתקופת השידוכים…את ממתינה.

ואת שממתינה לשלוח ילדים רכים לבית המדרש, ורוצה וכמהה ועדיין זה לא בא.

לכן שממתינות בכל אחת מהתחנות,

אתן שם עמוק  כל כך וזה נראה לכן מובן מאליו,  תסתכלו על עצמיכן רגע מהצד, כמה מדהים הרגע הזה בו אתן זוכות ב'לחכות'.

שלכן

ברכי

 

לינק להורדה לחצי כאן>>>>