אביגיל וענונו בס"ד
שאלה:
אני בטיפול חצי שנה, ואולי הגיע הזמן לסיים, אבל אני לא יודעת אם לעשות את זה. אני לא יודעת מה הנקודה של הסיום שלי ומתי אני אזהה אותה, אני גם לא יודעת איך לסיים טיפול שבאמת עזר לי וממשיך לעזור לי, חוץ מהעובדה שרק עם המטפלת שלי אני מדברת על דברים ביום יום וכשאגמור ואפרד ממנה לא יהיה לי מענה לאדם שאפשר לדבר איתו על הדברים הכי פנימיים שלי, ואני גם לא יודעת איך לדבר איתה על הסיום.
הדס (שם בדוי)
שלום לך הדס,
השאלה מתי פונים לטיפול ברב המקרים מובנת מאליה. התשובה היא כמרגישים צורך, כשיש קושי או תקיעות, לאחר חוויה טראומטית כלשהי או סתם הרגשה כללית של חוסר שביעות רצון מהחיים. לעומת זאת כאשר נמצאים בתוך תהליך טיפולי רגשי קשה לשים את האצבע על נקודה מסויימת שבה צריך לסיים את הטיפול. קצב הטיפול וההתקדמות בטיפול משתנה מאדם לאדם, משתנה גם בהתאם לסיבת הפניה לטיפול, ועוד.
טיפול רגשי/פסיכולוגי במהותו אינו טיפול קצר למעט גישות טיפוליות ספציפיות המכוונות לטיפול קצר מועד. ועל השאלה מתי לסיים את הטיפול תצטרכי לחשוב ראשית את מול עצמך, האם השגת את המטרה שלשמה הגעת?
האם את מרגישה שניתן מענה לקושי שאיתו הגעת?
מלבד זאת, הכי חשוב הוא לפתוח את הלבטים מול המטפלת. הרבה פעמים רצון לעזוב קשור בהתנגדות פנימית לענין נקודתי שעלה בטיפול, או לקושי לשאת חוסר ודאות.
הפחד מההישארות לבד הוא מובן ואני מציעה שאולי בטיפול תנסי ללמוד כיצד ליצור לעצמך מעגלי תמיכה חברתיים כך שלא תהיי תלויה בטיפול.
בהצלחה
אביגיל
