״תראי אותי, נשבעתי לעצמי שאחזיק בידו של ה׳״ אומרת שושי. ״רק הוא יכול לנהל את העולם, בטח לא אני״. והיא ממשיכה בקול שקט ויציב מנוגד למשפט המצמית: ״לפני שישה חודשים הייתה הלוויה של הבן שלי״. שושי זוקפת ראשה, מתקנת את הפאה הקצוצה וממשיכה: ״בחצות הלילה התקשרה כלתי ואמרה 'מהרו, משהו נורא קרה'. כשהגענו זה כבר היה אחרי… לא הייתה לי כל דרך להריח את מה שעתיד לקרות״. היא מהדקת את המשקפיים לאפה הקטן, כאילו מנסה לשחזר את חוש הריח. "ככה, בלי שום הכנה, בן ארבעים ושתיים, אב לארבעה, תלמיד חכם, אב ובעל למופת ובן נפלא – הפרח שבגן נקטף״. היא מצדיעה לו ואני מחפשת לראות דמעה או לפחות לחלולית בעיניה הבהירות והפיקחיות.
״אין כזה דבר", היא מתעקשת. "שום דבר לא ירסק אותי. זה בדיוק מה שה׳ רצה בשבילי. ה׳ נתן וה׳ לקח זו לא סיסמה, אלא עוד פרק במסע״. וכדי לתת תוקף לכוח מעל הטבע שלה היא מספרת: ״לפני שלושה שבועות ערכתי שבע ברכות לנכד בביתי הצנוע. היינו רק בני משפחה, הגברים ישבו במרפסת ונהנו ממשב רוח ירושלמית קרירה, ובסלון-מטבח ישבו הנשים, הנכדים והנינה. הסתכלתי סביב בהודיה, שני בנים נתן לי ה׳, אחד נשאר… ליבי גאה. זאת המשפחה שלי ואין בלתה. אחרי כל דברי התורה אמרתי שאני רוצה להגיד דבר מה. כל העיניים הופנו אליי בסקרנות ובציפייה. ואני אמרתי: ״ככה אני אוהבת אתכם, בשלום ובאחדות. תישארו יחד, זה כל מה שאני מבקשת מכם״.
בשבת נקרא את שתי הפרשות החותמות את חומש במדבר – מטות ומסעי. הקהל יעמוד על רגליו ויאמר ״חזק חזק ונתחזק״ וכל אחת תשאל את עצמה מאיפה הכוחות למטות מסעי וחוזר חלילה?
פרשת מטות – טווה את דיני הנדרים והשבועות וממשיכה בסיפור הנדודים במדבר, תוך סקירת אירועי השנה האחרונה המאתגרים, עד הגיע בני ישראל לירדן יריחו. ופרשת מסעי – מתארת את התחנות השונות במסע בני ישראל ממצרים עד לפתחה של ארץ ישראל. בפרשה זו מקבלים הוראות מה׳ בקשר לכיבוש המתקרב. מטות היא פרשת האתגרים, ומסעי – מסע החיים.
הבעש"ט הקדוש אומר שארבעים ושניים מסעות ישראל במדבר משקפים מסעות אחרים. אלו ארבעים ושתיים תחנות רוחניות שכל אחת עוברת בחייה וכל תינוק עובר בלידתו (בארבעים ושניים שבועות העובר כבר בשל לכל הדעות) וארבעים ושתיים תחנות שעם ישראל אמורים לעבור בגלות הארוכה.
כל הקשיים והנפילות הם חלק מתוכנית אלוקית גדולה. והמסע האחרון, מערבות מואב לארץ ישראל, מסמל את המסע לעולם הבא אחרי המאה ועשרים שלנו.
התחנה האחרונה בגבול הארץ המובטחת נקראת ירדן יריחו, זוהי תחנה של התגלות המשיח.
במילה יריחו חבוי ריחו של משיח, ובמילה ירדן מסתתרים הדין והמשפט: ״והריחו ביראת ה׳" (ישעיהו), כלומר מלך המשיח יוכל להכריע מי איש אמת ומי לא – בזכות חוש הריח שלו.
לאחר שעברנו את המסעות ותיקנו את החסרונות, אנו בתחנת ״ירדן יריחו״ – אנו בשלב הגילוי.
בנפשו של כל יהודי יש ניצוץ משיח, בלי להבדיל אם קטן או גדול, טיפש או חכם, טוב או רע. כשמשיח יתגלה כולנו נראה ונרגיש מה רב המשותף ביננו, ונתאחד. בדיוק כפי שהבינה שושי, שבנה עבר את ארבעים ושתיים תחנות חייו ונפטר, שהאחדות היא הדבר החשוב ביותר.
ועד אז? נעשה כאילו המשיח כבר כאן. נתכונן כראוי, מתוך הבנה שאהבת ישראל אל הזולת היא אהבה לניצוץ משיח שבו, ונפנה להכנות בלימוד ענייני משיח וגאולה.
הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.
מרצה מנחה ושליחה בתקשורת mail: mirisch1@gmail.com טלפון 054-9292901
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן
