הרבה שואלים אותי מה בדיוק עושים היום בטיפול רגשי, ולמה כל כך הרבה נשים הולכות היום לטיפולים כאלו. אז אתחיל בדוגמא.
יום ראשון – אני נכנסת למטבח ורואה שהילד שלי שפך קערת חלב על הרצפה. אני כועסת מאוד ושולחת אותו בגערות רמות לחדרו.
יום שני- אותו מקרה של קערת חלב על הרצפה. ואני נושמת עמוק. עונדת חיוך קטן ומוסיפה: לא נורא זה יכול לקרות לכל אחד.
תגובה כל כך שונה בהפרש של יום אחד, מדוע?
כל אחת מאיתנו עוברת יום יום סוגים רבים של חוויות, מפגשים, מחשבות ורגשות. כך נבנית ומתפתחת ההסתכלות האישית על העולם, הביטחון העצמי, הדרך בה מגיבים לסיטואציות , הניווט בין ההחלטות בחיים, ההרגלים וכו'.
זכרונותינו נאגרים ונצבעים לא על פי האירוע האוביקטיבי שקרה, אלא לפי הרגש אותו הצמדנו לאירוע. את הרגש-הלב שחוה את הסיפור.
יש לנו מנעד רחב של רגשות: שמחה, רוגע כעס תסכול לחץ פחד חרדה עצב ועוד.
וקורה רבות שאנו חוות שני אירועים דומים כמעט לגמרי אך מגיבות באופן שונה באופן קיצוני, כפי שהראיתי לעיל.
אז מה קרה כאן בעצם?
אפשר להניח שמצב הרוח היה שונה בכל אחד מהימים, או לדייק ולומר שהפירוש שנתתי לאירוע בהתאם למצב רוחי,יצר אצלי הרגש לב שונה.
ועדיין נשארת השאלה מי האחראי לשינוי הקיצוני כל כך בתגובות שלי??
אם נגלגל את הסרטון של היום הראשון אחורנית, נגלה שאותה האמא הצועדת למטבח לא ישנה מספיק בלילה או אולי שמעה איזה ידיעה מעציבה בטלפון או שבדקה מה חשבון הבנק בעובר ושב. וכד.
ואילו ביום השני נמצא אמא שהספיקה להתפלל בבוקר או לאכול ארוחה טובה או לפטפט עם חברה קרובה.
וכולנו מכירות היטב את המהלך הזה. והרי הוא הגיוני ופשוט מאוד.
האמנם??
אם כך נאמר,שאני צריכה לדאוג להיות כל חיי סביב אנשים שמחים, לדאוג לצרכי ולדאוג לעשות רק מה שעושה לי טוב.על מנת להגיב בשמחה ובטוב לבב למקרים שלא תכננתי מראש.
הלוואי שכן. וכל עוד אפשר אז כדאי מאוד. אך בתור אשה שהיא גם אמא ורעיה ובת וחברה ושכנה ועובדת למחייתה אין לי אפשרות להימצא רק היכן שטוב ונוח לי פיזית נפשית ורגשית.
והעולם לא מסתובב בדיוק כמו שרציתי ותכננתי וקיוויתי ואפילו התפללתי.
או כפי שאמרה לי אחת החברות "אל תדאגי, הכל במילא ילך בדיוק לא כפי שתכננת"
אז מה אעשה?
האם נגזר עלי להיות מטולטלת נסחבת אחרי הסיטואציות שמזמן לי הקב"ה ולשרוד בתוכן ורק להשתדל לא לאבד שליטה?
ממש לא. ואפילו להפך.
כאן בדיוק אנו נדרשות להתחיל את עבודת המידות שלנו. לזכך את תכונות הלב והנפש ולהטיב את הרגשתנו.
איך? האם עלי לכבוש את כל רגשותי השליליים להסתובב בעולם עם חיוך גדול מאוזן לאוזן ולצחוק מכל בשורה.גם כשאני מרגישה ההפך לגמרי?
לא בדיוק.
יש לזכור שגם הרגשות החיוביים וגם הרגשות השליליים נבראו על ידי הקב"ה וכולם לתועלת הגיעו , ויש לבדוק ולבחון מה מטרת בואם.לכל רגש יש את השליחות שלו.וכדאי לעשות בדיקה אישית באופן קבוע ולבדוק מאין הגיעו אלי אותן רגשות,מה הם באו לשרת והאם הם עדיין נצרכים או שהם נטבעו כבר במערכת ונהפכו ללא צורך לטבע שני.
איך עושים את זה??
אז ברוך ה' היום, יש היום מודעות ההולכת וגדלה להיבט הרגשי, המקרין על כל החיים. וישנם דרכים רבות רבות לעשות כן. אחת הדרכים היא בטיפול רגשי.
המודעות שהולכת ומעמיקה עם הזמן נעשית בעזרת הקשבה, התבוננות, והסתכלות ממקום חדש על חוויות בחיינו. כאשר המודעות החדשה מאפשרת לנו לבחור מחדש. לבחור אחרת. לבחור לפי הרצון והמצב ולא לפי הדפוסים הידועים שנרכשו במשך השנים.
אנו חוזרים לביקור קצר בעבר ואוספים מידע על התנהלות הנפש במצבים מסוימים. דרך החזרה אחורה ניתן לנו להתבונן בדפוסים ולבדוק האם וכיצד אפשר להתקדם בלי להשאיר רגש לא מוכל. סיטואציה לא פתורה.
וכך, לאט לאט, מגיעים לרווחה נפשית שמובילה אותי להיות אדם יותר מתוקן השולט ברגשותיו לתועלתו והופך לשליח מתוקן יותר בעולמו של הקב"ה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן
11 תגובות
זה נורמלי שזה יוצא שכל אחת חייבת ללכת לטיפול ריגשי??
מה אין אנשים לא נורמלים שלא צריכים טיפול???
טיפולים רגשיים כל כך יקרים למי יש כסף לזה? לפחות 300 שקל בשבוע ומטפלות שרלטניות מושכות עוד ועוד
סופסוף מישהי שמעלה את הנקודה ה!!!!
הטיפולים יקרים נורא
כמו כן, לגבי תגובתכן רבקה וביני,
רבקה יקרה,
אני חושבת ששאלתך מורכבת.
את אומרת שמצד אחד החרדות באות בתוך תקופה שהיא תקופתית וחולפת ושאת מזהה שזה קורה לך אחרי לידות, מצד שני את סובלת מהחרדות בתקופה הזו.
נשמע שהרקע הוא מאוד תלוי בתקופה הספציפית:) .
יש אפשרויות לחזק בתחום הזה ולנסות לאזן. יש היום טיפולים בתחום למשל, הומאופטיה, שיאצו ועוד. אני יכולה לברר בשבילך יותר אם תרצי.
מצד שני, אם בתקופה הזו יש לך חרדות, ובכל תקופה בחיים (למשל, נשים שסובלות מתסמונת הקשורה למצבים מיוחדים אצל נשים עם תסמינים קיצוניים) האני מאמין שלי הוא שהחרדות אף הן יושבות על משהו, שקשור לעולם התוכן של נפשך וייחודיות לך. לכן כדאי למצוא את הזמן לטפל בהן בזמן שאת רגועה יותר, ואם הן לא מטרידות אותך כלל, אז לפחות לקבל יותר תמיכה בתקופות שהן מציפות אותך.
ביני יקרה,
אני שומעת אותך מתוסכלת.
האם כולנו היום צריכים טיפול? איפה יכולותינו וכישורינו לעזור לעצמנו?
אז קודם כל, נראה שלהיות במקום שצריך לקבל עזרה הוא לא פשוט עבור אנשים רבים. יש כל מיני סוגים של עזרה. גם שיחה יומית עם הבעל או עם חברה טובה, וכמובן עם ה'… , יכולה לעזור לחלק מהנשים להסתדר בלי ולקבל כוח ממקורות שונים. כמו שהציעה מימי-ללמוד על הנושאים, ידע הוא כוח ועוזר לנו להיות פחות חסרות אונים ויותר שולטות במצב.
יחד עם זאת, יש מצבים ותקופות בחיים שטיפול רגשי יכול לעזור ולקדם תהליכים שלבד, לוקח הרבה יותר זמן להתגבר עליהם.
היתה לי מטופלת בתקופת לימודי שעשתה עבודה מדהימה בכל קנה מידה, ב-3 חודשים. היא לימדה אותי שיש אנשים עם מסוגלויות ועוצמות פנימיות, בשלות וכוח רצון אדיר, שמצליחים לעזור לעצמם ולעשות "סוויץ"' בפרק זמן קצר. הדבר אינדיבידואלי ותלוי בך, בנפשך ובבשלותך.
לפעמים צריך ומותר להשקיע בעצמינו, ואם לא מסתדרים לבד מותר לומר, קשה לי, ואולי גם אני זקוקה לעזרה מבחוץ. להכריע בשאלה הזו- רק את יכולה.
מהשיח שעלה כאן אני מרגישה שלא מספיק ברור מהו טיפול נפשי, מה עושים בו, ומי זקוק לו. נראה שהכתבה המבורכת (ותודה טלי!) נגעה בנושא ושיש עוד מקום להעמיק בו.
אוכל לכתוב בקרוב על הנושא. (הסבלנות משתלמת:))
ומה אתן אומרות, זה רק אני מתקשה עם תרגילי החשבון שצריך לענות עליהם לפני ששולחים תגובה ממש מאתגר אותי:)
תרגילי החשבון ברמת ג' יסודי, הכל בסדר.
בכל מקרה, למתקשות יש אפשרות להחליף תרגיל.
חיה יקרה,
השאלה שלך גדולה וראויה להישאל וגם להיענות.
אני מאמינה שיש סיבות רבות שיכולות להביא אותך לחשש מאימהות.
חלקן גלויות לך וחלקן נסתרות ממך.
אני מאמינה עוד יותר שמגיע לך מקום להעלות בו את החששות שלך ולברר אותן. ברגע שעולה המודעות ניתן לעבוד על שחרור של הפחד. כך עובד הטיפול הנפשי.
לגבי ההמלצה שעלתה, אני לא בטוחה שכל אחת מסוגלת לקרוא ספרי מוסר ומהם להתגבר על הפחדים שלה, (אם הייתי שומעת שזו הדרך שנפתרות חרדות, הייתי עושה הסבת מקצוע:))
כמובן, לספריה המדהימה שיש לנו כיהודים יש יכולת לתת המון דלק, תקווה ועושר נפשי.
יחד עם זאת, יש מקומות שכדאי, ראוי ונכון לפנות לאנשי מקצוע.
יש חרדות שנובעות מכל מיני דברים שלנו, קשה ולא פשוט להבין את מקורם ולשחרר אותם בבחינת "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". לרופא ניתנה רשות לרפא וכך גם לרופא נפשות.
אם יש "סימפטום" כלשהו, יש בהחלט איך לטפל בו ויפה שעה אחת קודם.
אני חושבת שמאוד כדאי לך לברר את החשש שלך במקום מקצועי.
במידה ותרצי לשמוע על אנשי מקצוע בהתאם ליכולותיך, ולהבין קצת יותר למה את זקוקה, את מוזמנת לפנות אלי במייל: tamarmoshe91@gmail.com
תהייתך נגעה לליבי ואני מאוד אשמח לעזור גם מתוך היכרות עם סוג החשש שלך, שבהחלט ניתן לעבוד עליו!
אני מאחלת לך אימהות מדהימה, בזמן הנכון לך מתוך חוסן פנימי, אהבה ואור.
אני מאמינה שזה אפשרי ושבע"ה את תגיעי לשם.
תמר
האם אני חייבת ללכת לטיפול רגשי אם אני מקבלת חרדות אחרי לידה?
כי בד"כ זה עובר אחרי תקופה…
תודה על הכתבות…
אשמח לתשובה
זה בעצם אומר שכל אחד צריך טיפול רגשי,
אין אנשים שיכולים להסתדר בלי זה….??
אני שואלת כי אני מרגישה שהכתבה הזאת נכתבה בשבילי,
אני בנא עם שינוי מצבי רוח קיצוניים בזמנים קצרים,
האם באמת טיפול רגשי נצרך כאן ואני לא יכולה לשלוט על זה לבד…??
תודה רבה על הכתבות..!
אם את אדם שפוי ורגיל זה נורמלי מאד לפחד ןלא צריך טיפול,
מי שצריך טיפול זה אשה שלא יודעת להסביר לעצמה, להרגיע את עצמה
מה היא תאמר לך בטיפול? שאת חזקה ויכולה ותראי איך כולן מצליחות….
אפשר לפתוח ספרים ולקרוא על נושא האמהות ובע"ה טבע האשה הוא לטפל בילדים ומקבלים הרבה הדרכה בבית החולים
עם התינוק מגיע הנסיון והאהבה לתינוק
אני לא הרגשתי שום רצון או קשר בתחילה אחרי שבוע הגיעו כל הרגשות החיוביים
האם אני צריכה ללכת לטיפול רגשי אם אני מפחדת להפוך לאמא?
( לא בטוח שקשור לכתבה שלך)
בוודאי, לחילופין קצת ספרי מוסר ומחשבה על החיים, לחשוב שיש תכלית נצחית ונעלית יותר מנקודת הנוחות שלי ואת טסה להיות האמא הטובה בתבל,
מזל טוב כבר מעכשיו!