יהודה הוא פעוט בעל טמפרמנט שקט ומופנם שנמצא בבית עם אמא ועם אחיו הגדול ממנו בשנתיים. בניגוד לאחיו הפעיל, החזק והדעתן יהודה בעל אופי שקט יותר וסגור.
עד גיל 6 חודשים יהודה פרח. הוא עלה במשקל יפה וגילה שמחת חיים וסקרנות במתרחש. בגיל 6 חודשים אמא שלו סבלה מבעיה שהפריעה לה להמשיך להניק אותו ונאלצה לעבור להאכלה בבקבוק. יהודה הגיב לשינוי בצורה קשה. במשך תקופה ארוכה הוא סירב לקחת בקבוק וירד במשקל. הוא הסתגר בעצמו ופחות התעניין במה שקורה מסביב. עם הזמן יהודה הסתגל למצב החדש והסכים לאכול מבקבוק אבל כל שינוי אצלו לווה בקשיים וכל שכן השינויים התנועתיים.
אמא של יהודה מגדלת אותו בבית בסבלנות ובהכלה. היא מקבלת את המציאות עם יהודה כעובדה קיימת ולא רואה סיבה להתערב או לשנות לו. החלק המורכב החל כשאמו של יהודה צפתה לתינוק נוסף, כעת היה לה קשה יותר לסחוב את יהודה ממקום למקום. במצבה החדש הוא כבד עבורה. היא היתה רוצה לעזור לו לרכוש את יסודות ההליכה כדי שיקל מעליה להתנייד איתו וכדי להעניק לו עצמאות וביטחון ביחוד לאור העובדה שתינוק נוסף עומד להיכנס למשפחה. שאלה נוספת שהיתה לאמא היא אודות הדיבור. היא היתה רוצה לעזור לו לבטא את עצמו.
אמא של יהודה הושיבה אותו והתישבה לידו. יהודה כמעט ולא מפיק צלילים ואת תרגום הדברים האמא עושה עבורו.
תקשורת עם אנשים אינה רק שימוש במילים. הבעות פנים, מחוות גופניות ושינויים בטון הקול הם האמצעים הראשונים לתקשורת. חיקוי המימיקה מתחיל במעגל הראשוני של התינוק עם הוריו, לאחר מכן עם המשפחה המורחבת ובהדרגה מתרחב אל התרבות שבה הוא גדל.
התפתחות השפה של התינוק תלויה במידה רבה בסביבה הדוברת. המעבר לישיבה זקופה מאפשר שימוש יעיל באזור הפה, הלשון והלסת. בשלב זה מתחיל התינוק ליזום בעצמו תקשורת בעלת כוונה ומטרות.
יהודה ישב כאמור אך המילים היו רחוקות ממנו. היה נראה שהוא בעל רמת פעילות נמוכה ופסיבי יחסית. במערכת היחסים בינהם היה ניכר שהאמא ממהרת לתווך ולתרגם לו את העולם ומגוננת עליו מאד.
פניתי אל יהודה בקצב שלו והצגתי בפניו צעצועים שהוא סקרן אליהם.
כדי לבנות ביננו אמון ליוויתי את השינויים שעשיתי במרחב בהסבר מילולי שקדם לשינוי . לפני ששיניתי משהו בכללי המשחק הודעתי על כך ליהודה כך שהיה לו פרק זמן להסתגל לשינוי לפני שזה התרחש בפועל. המחווה הזאת בנתה אצלו אמון בי ובמתרחש והוא הסכים לשתף פעולה. הוא הרגיש שאני מבינה אותו ואת הקצב שלו, שאני מקבלת אותו ומוכנה לפעול בתנאים שלו ולכן הסכים לשתף פעולה.
על ידי הנחת המשחק על כיסא הובלתי את יהודה להעמדות. חידדתי לו את התחושה השלדית בהעמדות על ידי מגע עמוק מהגולגולת ועד לעקבים. הדגש היה על העקבים, על משחקי שיווי משקל והטחות של הרגל לקרקע, כל פעם רגל אחרת.
האמא הופתעה לראות שיהודה נהנה מהמשחק והגיב בצחוק משוחרר. הוא הסתכל על אמו ושיתף אותה במתרחש על ידי חיוך ומבט. ביקשתי מהאמא ליצור דיאלוג עם יהודה. לספר לו מה עובר עליו ומה הוא מרגיש: “ עינבל מרימה לך את הרגל. אתה נהנה. אתה שמח, אתה צוחק".
כשעצרתי במשחק ויהודה רצה להמשיך הוא הרים את הרגל וקרא לי על ידי שימוש בהברות כדי שאמשיך. הפנתי את תשומת לב האמא לעניין שהוא מגלה, לעצמאות שלו לפעול במשחק ללא קשר אליה ולשימוש שלו בשפה וצלילים. הרמת הרגל והרצון להמשיך באותו משחק מעידים על זיכרון- קוגניציה.
במשך 3 מפגשים אחת לשבוע הגדלנו את סגנונות ההתישבות , את אופני המעבר להעמדות ותוך כדי משחק יהודה בן ה 18 חודשים, למד להתקדם בהליכה.
שנזכה לגדול ולגדל.
עינבל אלדר
BSc, מומחית להתפתחות תינוקות וילדים, ליווי התפתחותי בשיטת פלדנקרייז.
קרית יערים טלזסטון.
054-8496712
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
