סוכת שלום? סוכות מזמין הרבה קונפליקטים זוגיים/ ציפורה שיינלזון

מהבית לסוכת השלום

דומה שאין חג שמרובה בכל כך הרבה קונפליקטים ודילמות כמו החג הזה. אמת שעיקר מצוות החג בסוכות ניתנו לגברים , לנו השאירו את העבודה הפנימית והיא גדולה מספיק .

כנראה שלא לחינם נצטווינו בציווי מיוחד של ו"שמחת בחגך"  אבל איך אפשר לשמוח כשאני רוצה ליסוע להורים שלי ובעלי רוצה להישאר בבית, איך אפשר לשמוח כשהסוכה שלנו כ"כ קטנה וצפופה, וכמעט אין בה מקום לזוז וכל אחד יושב על השני, איך אפשר לשמוח כשבעלי בונה את הסוכה ברגע שאחרי האחרון ועוד כהנה וכהנה, לא חסרות לנו סיבות למה לא לשמוח, נראה שצריך לחפש כמו בסכך את הכוכבים – את הסיבות שכן אפשר לשמוח איתן.

כשקוראים את רשימת הקונפליקטים הבלתי נגמרת הזו ובטח לכולן יש להוסיף עוד דברים שנשמטו מהרשימה זו רשימת "צרות של עשירים" ברוך ה' שיש בעל ואישה , ברוך ה' שיש הורים שניסע או לא אליהם לחג, יש סוכה , ברוך ה' יש ילדים (שמתלוננים אבל בריאים ב"ה),  ובכל אופן מה עושים איך פותרים את הסימני שאלה האלו לטובת כולם, איך גורמים לכולם וכן גם לי להיטיב את המציאות.

כאן מגיעה לעזרתנו שיטת "שלום בבית"

שיטת שלום בבית היא מודל שיכול לעזור לנו לפתור קונפליקטים ודילמות בעזרת שלושת הרבדים עליהם היא מתבססת.

ראשית המוטו שלי הוא שלכל אחת יש את הזכות והיכולת להיטיב את מציאות החיים בה היא נמצאת.

שלושת הרבדים המרכיבים את השיטה הם :

1.שלום עם עצמי

2.שלום עם האחר

3.שלום עם הכאן ועכשיו.

נראה כיצד שימוש בשיטה כמודל יכול להועיל לנו בפתרון הקונפליקטים שהועלו.

קונפליקט מס' 1:

סוכות מתקרב בצעדי ענק , יעל שגרה בעיר מרוחקת מעיר הולדתה רוצה מאד ליסוע להורים לחג הראשון , אפרים בעלה דווקא מאד רוצה להישאר בבית , הוא מבקש את הפרטיות עם יעל , במידה ויסעו להוריה הרי שהוא יצטרך לישון בסוכה עם אביה ואחיה של יעל , יעל תישן בבית ההורים לא בסוכה. הסעודות תהיינה המוניות יותר והוא לא ימצא את הפרטיות שלו עם יעל . יעל מסתובבת כבר כמה ימים כשהיא עצבנית וכעוסה , אין לה טיפת חשק להישאר בחג בבית, היא רואה בעיני רוחה את השולחן הערוך ואת בני משפחתה המורחבת יושבים סביבו ורק היא לא תהיה שם ? זה לא יתכן.

מה היא אשמה שהם גרים בעיר רחוקה , חבל שלא נשארו לגור בדירת מחסן אליה נכנסו מיד לאחר נישואיהם, למה הם היו צריכים להרחיק נדוד, אם היו גרים שם הרי שלא היתה צריכה להתחבט בשאלה מה לעשות ואיפה להיות בחג , יעל חוזרת להווה ונאנחת "טוב אין ברירה צריך להתחיל להפנים שכנראה השולחן הערוך והמשפחתי ישאר רק בעיני רוחי ", הרי המציאות לא תשתנה אם אפרים רוצה להישאר כנראה שלא תהיה לי ברירה אלא לעשות את החג בבית, ומאיפה יהיה לך כוחות יעל? הרי אם את בוחרת במצב הזה מחוסר ברירה מאיפה תמצאי את האנרגיות לשמוח הרי לא יתכן שתגיעי לחג מצוברחת וחסרת מצב רוח , לא בשביל אישה עצובה אפרים רוצה להישאר?! הוא רוצה לקיים איתך ביחד את שמחת החג לא רק את החג….

יעל מצויה בקונפליקט לא פתור מצד אחד  היא רוצה ליסוע לחגוג את החג במחיצת בני משפחתה, היא מבינה שכנראה זה לא יהיה אפשרי , ולהיות בלי מצב רוח רוטנת וכועסת גם זה לא ניתן , הרי מה שרוצה אפרים זה את שניהם בחג ביחד שמחים בביתם שלהם, מה עושים?

נלווה את יעל בשלושת השלבים של שיטת שלום בבית.

שלב ראשון- שלום עם עצמי, זהו שלב הבירור העצמי , איפה אני בכל הסיפור , מה חשוב לי? מה הצורך שלי? מאיפה נובע הרצון שלי ליסוע להורים?

יעל עורכת בירור פנימי עם עצמה וגם כותבת למה אני רוצה ליסוע להורים?

1. כי ראש השנה ויום כיפור היינו בבית , וכבר אין לי כח לבשל.
2. כדי לפגוש קרובי משפחה , חסרה לי מאד האוירה המשפחתית בגלל המרחק מבית ההורים.

השלב השני- שלום עם האחר , כאן נבדוק מה רוצה ומה הצורך של האחר שעומד מולי ?

1. אפרים בעלי רוצה להישאר בבית כדי שנהיה יחד בסוכה שלנו ,
2. לא נעים לו לישון יחד עם אבי ואחי.
3. הוא גם אומר שאם כבר נוסעים לחג הראשון אין טעם לבנות סוכה , כי לא ניסע לחג הראשון ונחזור ביום שישי הביתה , אלא נישאר כבר עד אחרי שבת , ואז סוכות כבר עבר חלף

יעל מאד רוצה שאפרים יבנה סוכה פרטית להם גם היא לא רוצה להיות במשך כל חג הסוכות מחוץ לבית, גם היא רוצה לחוות ביחד בקן הפרטי שלהם את חג הסוכות בשמחה.

יעל מבינה שבזוגיות מתוך שלום בבית צריך להגיע למצב ששני בני הזוג ירגישו טוב עם התוצאה , ושהצרכים של שניהם באו לידי ביטוי בפיתרון הקונפליקט. אם היא תרגיש כניעה וויתור ממקום של חולשה זה לא יביא את התוצאה הרצויה של שמחת החג לשניהם .

הצורך של יעל בנסיעה הוא כי קשה לה לבשל , יעל יכולה להקל מעל עצמה בכך שתקנה סלטים מוכנים, תוספות ופשטידות , וכך ירד לה מהעול של הבישולים.

יעל רוצה מאד לפגוש את משפחתה בחג לשם כך הם  יכולים ליסוע  ביחד אחרי ששמחו בחג הפרטי שלהם  בחול המועד ליום שלם ולשהות בחיק המשפחה.

יעל גם שמחה לדעת שהסיבה שאפרים מעונין לשהות ביחד בחג והוא אינו מעונין ליסוע להורים כי הוא מבקש את ההישארות והשהות עימה. עובדה זו מחמיאה לה.

אחרי שיעל מבינה מהם הצרכים שלה בתוך הקונפליקט הזה, ויכולה לתת להם מענה ראוי  מבחינתה, היא מסוגלת לראות מהם הצרכים של אפרים ומאיזה מקום הם מגיעים ומה סיבתם והיא רק יכולה להודות לה' עליהם. היא יכולה להגיע לשלב של שלום עם הכאן ועכשיו שהוא היכולת להגיע להרגשה של מציאות מיטיבה למרות שהמציאות לא משתנה יעל תהיה מסוגלת לחיות בשמחה ובשלום עם המציאות הנוכחית משום שהיא הבינה מה הצורך שלה , והיא תיתן לו מענה ועכשיו היא יכולה להיות במציאות של שלום עם הכאן ועכשיו- עם הישארות בבית בשמחה בחג הסוכות, מתוך תחושה של בחירה ושלמות בתהליך שעשתה.

קונפליקט מס 2:

ושוב מגיע חג הסוכות וכן לא השתנה כלום משנה שעברה שוב נבנה את הסוכה במרפסת הקטנה שיוצאת מהמטבח , כל שנה אנחנו אומרים השנה זו השנה האחרונה שאנו יושבים כך שנה הבאה אנחנו בני חורין בסוכות. אבל לא הצלחנו להגיע לזה האישורים העלויות ועוד ועוד ,

מה עושים איך מרגישים שמחה בתוך כל הצפוף הזה ,ליהודית אם לשמונה בלע"ר כבר אין כח לשמוע את הקולות והקריאות אפילו באוזני רוחה אמא יש לי צופף ,  אמא תגידי לו… אגב מעניין למה זה תמיד אמא ולא אבא…

זה מוריד לה את כל המצב רוח להתכונן לחג, הצפיפות הזאת עושה לה רע, היא רק מחכה שסוכות ייגמר , מה היא יכולה לעשות שלא עשתה , היא ובעלה הזמינו שולחנות וספסלי ישיבה צרים כדי שיהיה מקום לעבור, הבנות יושבות בצד השני של השולחן שנמצא בחלקו במטבח, המציאות הרי לא תשתנה בימים שנותרו עד החג , יהודית מרגישה אבודה היא יודעת שהעדר השמחה שלה מפריע לשמעון בעלה לחייהם המשותפים ומשפיע גם על הילדים .

כל שנה היא מבטיחה לעצמה שזהו היא יותר לא מתלוננת על הצפיפות, וההבטחה שלה מחזיקה עד הקידוש הראשון של ליל החג וגם זה בקושי, אז מה עושים?

אז מה עושים?

בשלב הראשון של שלום עם עצמי יהודית תערוך  ברור ותשאל , מה בדיוק מפריע לי ? מה התלונה באה לספר לי עלי? למה לי זה מפריע יותר מכולם ?איפה זה פוגש את המקום שלי עם עצמי בהווה או בעבר? מה הייתי רוצה שיקרה ומדוע? מה צריך לקרות כדי שארגיש מרוצה – משהו שתלוי בי לא באחרים, משהו שאני יכולה לעשות /לשנות ולא האחר.

יהודית תענה לעצמה תשובות בהירות כדי למצוא איפה העצמי שלה בסיפור כדי לדעת לחיות איתו בשלום.

בשלב השני של שלום עם האחר יהודית תשאל את עצמה מי בדיוק מפריע לי? למה דוקא הילד הזה מתלונן ולא האחר? האם יש לי קושי ממוקד בהתנהלות עם הילד הזה ? מה יש לי עוד להגיד על ההתנהלות של זה שמתלונן? איפה פוגש הילד הזה את הילדה שהייתי אני?

גם כאן יהודית תענה לעצמה תשובות בהירות שישקפו את מה שאנו מרגישות, וידעו להצביע מיהו האחר ומה צריך לעשות כדי להשלים איתו.

אחרי שיהודית ענתה לעצמה את התשובות היא יכולה לזהות  את הצרכים והרגשות בשלבים הקודמים היא תיתן להם מענה ראוי ותגיע אל השלב של שלום עם הכאן ועכשיו אל שלב המציאות שאותה אי אפשר לשנות אך אפשר רצוי וכדאי לטובת יהודית ומשפחתה לחוות בצורה המיטבית והמיטיבה ביותר תוך שמירה על שלום עם עצמי ועם האחר מתוך ידיעה מה מכיל השלום עם העצמי ועם האחר. ומכאן לשלום והטבה של המציאות=שלום עם הכאן והעכשיו.

בהצלחה לכולנו בהכנות לחג ועוד יותר במצוות ושמחת בחגך .

שלכן צפורה שינלזון

מנחת נישואין/הורות/משפחה

מפתחת שיטת "שלום בבית"

להארות ותגובות ניתן לפנות במייל [email protected]

להזמנת הרצאת סדנאות וקורסים ניתן להתקשר 052/7178202

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

צפורה שיינלזון: על נישואין שניים, והילדים שבאמצע יהודית שולם משתפת: למה קשה לי 'אחרי החגים'? איך שרשרת של סוכות יכולה להפתיע /עדינה לסקובסקי מאחורי המסיכה של אם יחידה / פארלי מורגנשטרן זמן שמחתינו? החגים בצל הסגר / שיתוף כואב