בהשראת מצוות הסוכה, שסגולות ההגנה והשמירה שלה ידועות, חשבתי לשוחח קצת על נושא מוכר ועלום כאחד.
בעולם הכללי אנשים משתמשים בביטוי "מנגנון הגנה" בשילוב עם קונוטציה שלילית. כביכול יש התנהגות לא מפותחת הכוללת שימוש במנגנון הגנה. אולם לאמיתו של דבר מנגנוני הגנה כשמם כן הם, באים להגן על הנפש שלנו מפני פגיעות ומצבי סטרס שונים. ואף מנגנוני הגנה מפותחים ומשוכללים מעידים לעיתים על מנעד רחב יותר של יכולת הנפש להגן על עצמה.
מנגנוני הגנה- בהגדרתם: זהו תהליך לא מודע שמפקח על מה שמותר לנו לדעת, לזכור ולהרגיש.
המנגנונים עוזרים לערוך מחדש ולסנן חומרים, כדי שניצור סיפור שנוכל לחיות איתו לגבי עצמנו.
לדוגמא: מנגנון ההגנה "הדחקה"- מנגנון ראשוני, מרחיק את החרדה באופן הכי ישיר. (ברמה מסוימת זוהי המטרה של כל המנגנונים.) חוסם את החומר החרדתי מהמודע, החומר לא נעלם הוא ממשיך לפעול בלא מודע ומחפש דרכים לצאת.
איך זה נראה במציאות?
רחל, נערה שעברה התעללות בילדותה, אינה זוכרת תקופה זאת. התוכן/הדחף המאיים הוכנס לתוך הלא מודע. בבגרות שלה יתכן שתתקשה בבחירת בעל. יתכן שתזדהה עם צד התוקף בסיפורים דומים שתשמע עליהם.
אבל יש גם חסרון -השקעת אנרגיה רבה נדרשת, כדי למנוע מן התוכן המאיים לעלות אל המודע.
מנגנוני ההגנה מאפשרים לעוות, לסלף ולהעלים אינפורמציה על מנת שנוכל להתמודד.
למנגנונים 3 מאפיינים בסיסיים:
-הם לא מודעים (אחרת לא ישמשו להגנה).
– הם אינם משנים את המצב אלא את תפיסתו באמצעות עיוות תפיסת המציאות של הפרט.
-הם עוזרים להסתגלות.
אז איך להגן על עצמי? איך לפתח חוסן נפשי? מה יעזור לי להירגע כשאני נסערת?
איך נזהה אצלנו, אצל ילדים ומתבגרים קשיים בשימוש במנגנוני הגנה?
יכולה להיות הפעלה בעייתית למנגנון ההגנה כאשר-
מידת השימוש בו גדולה מידי- המנגנון לוקח אנרגיה ומעוות את הסיפור עד כדי סילוף משמעות.
בנוסף, אם אין גמישות ומשתמשים כל הזמן באותו מנגנון.
השימוש המגוון- הוא התקין.
וכיצד נבדוק את מידת היעילות?
אם אחרי השימוש במנגנון ההגנה תהיה רגיעה, הקלה אז זהו מצב טוב, תקין. אך אם אין הקלה, שינוי, רגיעה ניתן לומר שהשימוש בעייתי ולא נכון.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
