ב"ה
איך להתחבר לרצפת האגן?
יש בגופנו איברים חיצוניים ואיברים פנימיים. את האיברים החיצוניים אנו יכולים להרגיש באופן ברור, לראות ברור, לגעת בם. כיוון שכך, גם השליטה על תפקודם של איברים אלה קלה יותר. אם יש חפץ שאני רוצה לקחת, אני שולחת את ידי לעברו, האצבעות לופתות אותו ומגישות אותו אלי.
אבל מה קורה בחלקים הפנימיים שם התחושה היא ערטילאית? איך אגיע להרגיש איבר פנימי?
ישנם איברים המתפקדים באופן שאינו רצוני אלא תחת פיקוד עמוק ובסיסי.
וישנם חלקים פנימיים שיש לנו אחריות מודעת על תפקודם והם נמצאים תחת פיקוד פעיל שלנו.
חלק ניכר ומשמעותי מתפקוד רצפת האגן הוא רצוני. למרות זאת, המודעות לתפקוד של אזור זה בדרך כלל
די נמוכה ואפשר להגיד שכשיש קושי בתפקוד רצפת האגן, ניתן לראות יחס ישר בין חוסר תפקוד לחוסר היכרות תחושתית ומודעות.
חשוב לי מאוד להדגיש שאני לא מגיעה מתחום הרפואה. אני מגיעה מהיכרות מודעת, מהרגשה והבנה איך המערכת הזו מתפקדת ומשם פיתחתי את השיטה. אפשר להגיד שאני מגיעה מהשטח והמשובים שאני מקבלת מחזקים את ההבנה שלי שידע תאורטי הוא חשוב אבל הכי חשוב היישום.
אז איך מגיעים להרגיש את רצפת האגן? איך מגיעים לתובנה הברורה שיש כמה וכמה שרירים שונים, אזורים שונים, תמיכה באיברים פנימיים שונים?
ראשית יש להבין שאף חלק בגופנו אינו מנותק מכלל הגוף, אלא מתפקד בתפקודים שאמנם ייחודיים לו אבל כחלק ממערכת שלמה.
וממש כך גם רצפת האגן שלנו.
יש קשר הדוק בין רצפת האגן ליציבה ובין רצפת האגן לנשימה.
הפעם אכתוב על הקשר בין רצפת האגן ליציבה.
יש דרך לעמוד, לשבת, ללכת, להרים ילד, לשטוף כלים כשבכל אלה שרירי רצפת האגן יהיו חלק פעיל יחד עם שאר שרירי היציבה.
באופן פעולה כזה יש תועלת כפולה – יש גם תמיכה בגוף וביציבה וגם שימוש פעיל ויומיומי בשרירי רצפת האגן אשר מונע את ניוונם.
איך מחברים ומקשרים בין רצפת האגן ליציבה?
התשובה פשוטה ולא פשוטה גם יחד…
פשוטה כי רצפת האגן מחוברת אל האגן שמחובר דרך עמוד השדרה עם הראש ובית החזה. בגוף בריא תנועה של האגן תעבור דרך כל חוליות עמוד השדרה כמו קוביות דומינו ותגיע אל הראש. כאשר אנו עומדים והראש גבוה בפסגת גופנו, רצפת האגן כבר שם נרתמת לעבודה.
לא פשוטה כי – ההרגלים התנועתיים שלנו והרגלי היציבה פעמים רבות משובשים ותנועת האגן לא תגיע ביעילות אל הראש למשל כי בית החזה נוקשה בדרך וקוטע את רצף התנועה.
מה שאנו עושים בשיטת 'רצף' במצב הזה שהוא אגב די נפוץ, זה תרגילים עדינים של גלגול האגן ובדיקה האם תנועת האגן מגיעה בקלות אל הראש מבלי שבית החזה או איברים בדרך מפריעים לה.
בשלב הבא אנו מגלגלים את האגן ובו זמנית מאריכים את העורף והראש וכך מחדשים ומרעננים את הקשר בין האגן, הגב, בית החזה והראש.
הארכת העורף מאריכה את עמוד השדרה ומכניסה לפעולה שרירים מסויימים של רצפת האגן אשר מחוברים אל עמוד השדרה.
מכאן, על דרך השלילה אפשר להבין שתנוחת אגן שאינה תומכת בעמוד השדרה ואינה מאפשרת התארכות נוחה שלו, מפריעה גם לתפקוד יעיל של רצפת האגן.
ההרגלים שלנו מוטבעים בנו חזק ולוקח מספר מפגשים בדרך כלל עד שהגוף לומד להניח למתח המיותר שלא מאפשר מעבר תנועה חלק בין האגן לראש ולא מאפשר לאגן להיות בתנוחה התומכת יציבה אבל השינוי הזה חיוני וחשוב ליציבה, לרצפת האגן ולתפקודים רבים נוספים ומביא אותנו בסופו של תהליך להשתמש ברצפת האגן בעמידה, ישיבה, הליכה ובכל תנועה בה מערכת שרירי היציבה משתתפים.
גם עולם הרפואה מכיר כיום ומבין יותר ויותר שאי אפשר לבודד את רצפת האגן מהיציבה.
עד כאן להפעם. במאמר הבא אכתוב על הקשר בין רצפת האגן לנשימה.
לסיום חשוב לי לציין למי שרוצה להתנסות בעצמה, שאין לעשות כל תרגיל אם זה גורם לכאבים בגב או במקומות אחרים ויש להיעזר בהדרכה מקצועית במצבי כאב ואי נוחות.
בברכה להתחדשות רוחנית אבל גם גשמית וגופנית
16
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
