בס"ד
"מה לעשות? רק אני יודעת מה טוב להם".
"זה לא אותו דבר כשאחרים עושים במקומי".
"תשאירי לי את זה, אני מסתדרת עם זה".
"עזוב, אני כבר אעשה את זה".
קל מאוד לאימהות להישאב למקום הזה של כל יכולה / כל עושה. ובאמת-אמא יש רק אחת. לאמא אין תחליף. לאמא יש לב של אמא, אינטואיציה טבעית…הכל נכון.
אבל אמא יש רק אחת. ולאמא אין חלקי חילוף. ותאמינו או לא, יש לה רק שתי ידיים ועשרים וארבע שעות ביממה. ועוד דבר אחד יש לה : תחושת מחוייבות עמוקה להיטיב במקסימום לבני משפחתה. ככה היא האישה היהודיה, מטבע בריאתה. וזו ברכה.
אך נוצר כאן קונפליקט : כיצד תצליח אישה אחת לחלוש על כל מה שבית ובעל וילדים ועבודה דורשים?
בואי נבדוק על אלו תחומים את אחראית באופן אישי. השלימי את המשפטים הבאים :
בבית אני אחראית על:
סדר יום יומי איפה כל דבר נמצא
נקיון כללי תעסוקה לילדים
הכנת האוכל בשבת טלפונים להורים
הכנת האוכל לשבת וחג עידוד לכל ילד
קניית אוכל חיזוק הקשר עם כל ילד
קניית ביגוד כביסה
שליחת ילדים בבוקר גיהוץ
טיפול בילדים אחה"צ כלים
אמבטיות הורדת הפח
השכבה לימוד עם הבנים
מעקב על שיעורי בית מניעת אכזבות
הליכה לרופאים טיפוח תחושה טובה בבני הבית
תשלום חשבונות
בעבודה אני אחראית על:__________________________________________________________
__________________________________________________________________________
בזוגיות אני אחראית על:__________________________________________________________
___________________________________________________________________________
במשפחה המורחבת, אני אחראית על _________________________________________________
אחר: (שכנות/קהילה/חברות)_______________________________________________________
__________________________________________________________________________
בחיים צריך ללמוד להאציל סמכויות. זה לא מיטיב עם אף אחד שיש בבית אמא ממורמרת שהיא אחראית בלעדית על הכל בכל מכל כל, כי בעצם היא לא רוצה ללמוד לסמוך על אחרים. נכון, יש לזה מחיר. מחיר כבד אולי בשביל חלק מאיתנו. להלן פירוט המחירון :
לעשות הכל לבד
רווחים מחיר
סיפוק, תחושה חזקה שזקוקים אישה סחוטה, עצבנית,
לי ואי אפשר בלעדיי, הכל נעשה מרירה, לא רגועה, לא מרוכזת
בדרך שלי ובשליטתי. חסרת סבלנות. סכנת הידבקות
של בני המשפחה בעצבנות.
האצלת סמכויות
רווחים מחיר
ילדים מתחנכים לשאת בעול, ביצוע לא מושלם, לא הכל
משתפשפים בעבודות הבית, נעשה בדרך שלי הבלעדית,
אישה רגועה, מרוצה, גמישות. צורך בהעלמת עין פה ושם.
תיפקוד משפחתי נפלא.
לסיכום:
עומס ? לא עלינו !
*ראינו שעומס הוא לא באמת חוסר אונים אלא תחושת מוצפות וניתן להשתלט עליה.
*הכרנו את מועדון הנשים המתהדרות בעומס, על שלל הטבותיו ומגרעותיו.
*על פי השאלון, התחלנו לקחת יותר אחריות על חיינו במקום לחכות ש'משהו יקרה'.
*מיקדנו את רכיבי העומס הספציפיים של כל אחת והתחייבנו לעשות פעולה קונקרטית להפחתת תחום אחד בעומס.
*בדקנו על אלו תחומים אנחנו אחראיות. למדנו על הרווח והמחיר בהאצלת סמכויות.
עשינו צעדים משמעותיים להפחתת העומס בחיינו.
אני מוכרחה לומר לך שאני גאה בך. לא קל לערוך שינוי משמעותי, לפרוש מהמועדון, לשנות דפוסי חשיבה מקובעים ולהתחייב לעצמך באמת.
בני משפחתך וודאי יריעו לך.
והרווח –
כולו שלך!
בת-שבע אדלר, מטפלת רגשית CBT מוסמכת מטעם איט"ה (איגוד ישראלי לטיפול התנהגותי קוגנטיבי) מסייעת לנשים ונערות המתמודדות עם קושי רגשי ומחשבות מציקות להשיב לעצמם את שמחת החיים ולחיות חיי סיפוק והגשמה עצמית. 05331-65858 קליניקות בירושלים ובביתר ba65858@gmail.com
________________________________________________________________________
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
