קצת על "הרצפה של הגוף שלנו"…

שיתוף ב email
שיתוף ב print

בואו נסביר קצת על החלקים המשמעותיים העיקריים ביציבה שלנו –

יש את השרירים הזוקפים של הגב, אלה השרירים שנמצאים משני צדי עמוד השדרה. אלה שרירים שנועדו לעבוד זמן ארוך.

יש את שרירי הבטן הרוחביים, אלה שרירים עמוקים בצדי הבטן מתחילת עצמות הרכס ועד לבית החזה, שעוזרים לתמוך בבית החזה ולייצב את האיברים הפנימיים של הבטן במקומם

ויש את רצפת האגן.

בגלל סיבות שונות ומגוונות נוצרות עם השנים הפרעות לתפקוד נורמטיווי של מערכת היציבה אשר מכבידות עליה ומשבשות אותה.

מספר דוגמאות למצבים משובשים –

1. בית החזה כפוף אשר מכביד וגורם לאיברים הפנימיים הנמצאים תחת בית החזה ומחוברים אליו, לנחות ולהכביד על המערכת כולה.

2. מצב בו שרירי הבטן הרוחביים רפויים ומנוונים, גורם גם כן לחוסר תמיכה באיברים הפנימיים ומכאן לצניחתם מטה ולבטן רפויה ובולטת החוצה.

3. תנוחת אגן קדמית או אחורית אשר גורמת לכל עמוד השדרה להתייצב באופן משובש.

מצבים אלה קשורים אחד בשני ומשפיעים מאוד על רצפת האגן.

יש בגופנו שתי מערכות שרירים שפעולתם נוגדת אחת את השניה.

ישנם שרירים זוקפים שכשמם כן הם זוקפים את הגוף ומחזיקים אותו במצב זה ויש את השרירים הכופפים שבאמצעותם אנו כופפים את הגוף כולו או חלקים ממנו.

השרירים הכופפים שלנו גורמים למעין קיפול והתעגלות ונותנים לנו תחושה של הגנה מסיבה זו, פעמים אינספור כאשר אנו מרגישים איום רגשי או אחר או אי נוחות כלפי הסביבה, זה יגרום לנו להפעיל את השרירים הכופפים שלנו.

המצב שנוצר מזה הוא ששתי המערכות המנוגדות עובדות יחד.

כאשר השרירים הכופפים של בית החזה ושרירי הבטן הקדמיים (אלה שמשתמשים בם לכפיפות בטן) עובדים יתר על המידה ובאופן ממושך, זה גורם לכיפוף של הגוף קדימה כך שבית החזה יורד. אל בית החזה מחוברים איברים פנימיים שונים. כאשר הוא נוחת מטה, נוחתים איתו האיברים הללו וכל חלל הבטן יורד מטה. לאן  המשקל מגיע ואיפה הוא מכביד?

 

אל הרצפה של הגוף שלנו קריא – רצפת האגן שמקבלת משקל יתר והתפקוד היעיל והנורמטיווי שלה נפגע.

מצב זה קשור בהחלט עם הרפיון של שרירי הבטן הרוחביים עליהם נסביר כעת.

כתבתי כבר במאמר קודם על שרירי הבטן הרוחביים ועל תפקידם כתומכי יציבה.

שרירים אלה הרבה פעמים מתנוונים בדרגות שונות מחוסר שימוש. פשוט עם השנים ועם חוסר השימוש בם המח נותן פחות פקודה להפעילם והם נשארים שכוחים ונכלמים מחוץ לתמונת התנועה.

חוסר שימוש בשרירים אלה יגרום לבטן להיות נפולה על האיברים הפנימיים שבה ולבית החזה לרדת כלפי מטה בהיעדר תמיכה. גם הגב עלול 'לסבול' מכך ולהתכופף קדימה ותחתית המבנה, מי שסופג את המשקל היא…רצפת האגן.

המצב המשובש הנוסף שמניתי הוא – תנוחה קדמית או אחורית מדי של האגן. כאשר האגן מגולגל כך שהגב קעור אחורנית, בית החזה שוב נמצא בעמדה לא נוחה ושוב לא נתמך מספיק ולכן שוב נוחת מטה ומכביד על חלל הבטן ורצפת האגן. כאשר האגן בולט אחורה שרירי הגב עובדים יתר על המידה וגם זה מקשה על התמיכה של רצפת האגן.

אז ברור כשמש לכולנו כעת שכדי לשפר את רצפת האגן אנו חייבים קודם כל לא לצפות שהיא תהיה עשויה מפלדה אלא להבין שהיא חלק ממערכת שלמה .

התחלת השיפור תמיד צריכה להיות בשיתוף עם טיפול ביציבה.

כמובן שאני לא מתכוונת שכל אחת תעמוד עכשיו מול הראי ותיישר את הגב כמו סרגל. יישור כזה לא יעזור  ואף יזיק כי נוסיף עוד מאמץ לשרירים הזוקפים שכבר עובדים קשה כנגד השרירים הכופפים.

הדרך הנכונה היא להתחיל להבחין בעבודת היתר שאנו עושים בשרירים הכופפים וללמוד להפעיל את השרירים הרוחביים .

בתרגול על פי שיטת 'רצף' אנו עובדים על נושאים אלה

ומי שרוצה להתמקד בשיפור היציבה יכולה לפנות  לשיטת פלדנקרייז שמצויינת לעניין זה וגם שיטת אלכסנדר.

אסיים בלכתוב שכאשר לומדים לעזוב את השרירים הכופפים במצבים שאין בם צורך, ישנה הקלה גדולה ומרגישים כאילו הורדנו מעל כתפנו שק כבד שלא ידענו שאנו סוחבים.

כמה נחמד לרענן את שגרת החורף עם תחושה קלילה ולא בזכות דיאטה מפרכת אלא בזכות שינוי אופני יציבה ותנועה מכבידים.

 

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

2 תגובות

  1. שלום גיטי ותודה ושלום לכולם
    כיום כל אחת יכולה לקבל מידע בקלות ולהחליט שהיא דואגת לעצמה ולא מזניחה ולא מטילה את כובד משקל הבריאות והיציבה על הרופאים שמבינים במצבים פתולוגיים אבל אינם מבינים בדרך כלל לא בתנועה ולא בשיקום תנועתי.
    התיקון כשהוא מגיע מאתנו הוא תמיד רב-מימדי. דבר נושק לדבר ואיכות החיים בכלל משתפרת פלאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.