לא להידחס יש לכולם מקום

שיתוף ב email
שיתוף ב print

ב"ה

כן, לכל האיברים בחלל הבטן יש מקום. הכל תוכנן בקפידה על ידי בורא עולם וכל איבר מונח במקומו אחר כבוד.

חלל הבטן תחום על ידי 'קירות' של שרירים ורקמות חיבור מסביב, רצפתו היא שרירים ורקמות חיבור של רצפת האגן והגג הוא הסרעפת שלנו שהיא השריר העיקרי שאחראי על הנשימה.

מה שאנחנו אומרים במילים אחרות זה שהחלל הזה הוא די דינמי. הוא חי, נושם, עולה, יורד ונע עם תנועות גופנו.

השפה של הגוף זה תנועה ובלי תנועה אין חיים, יחד עם זאת, אנחנו צריכים להיות מודעים לכך ולסגל לעצמנו תנועה בריאה ונכונה במקום שהיא הלכה לאיבוד שכן רובנו נולדנו עם יכולת תנועה בריאה.

חלל הבטן הוא בעל נפח מסוים וכפי שכתבנו כל האיברים נכנסים שם בהרמוניה אחד עם השני. ההרמוניה המופלאה הזו משתבשת אם חלק מהשרירים 'שכחו' לנוע ולעבוד כפי שאמורים לעבוד.

כמובן ששריר לא שוכח לבד בעצמו לעבוד. הוא מקבל פקודה מהמח אלא שלעיתים קורה שבגלל תנאים מסוימים אנו לא מפעילים שריר ועם הזמן המח מפסיק לתת לו פקודה לעבוד ואותו שריר מתנוון לו ומפר את האיזון ההרמוני עימו נולדנו.

כך למשל שרירי רצפת האגן ושרירי הבטן הרוחביים שכפי שכתבנו אלה הקירות והרצפה של חלל הבטן, עלולים להחלש ונפח חלל הבטן ישאר אותו נפח אבל במקום שהרצפה והקירות 'יעצבו' אותו, הם נכנעים ללחץ הבטני ויורדים מטה והחוצה.

הגג שלנו – הסרעפת גם נמצאת באיזון עם בית החזה ואם גם שם אין עבודה הרמונית, ילחץ בית החזה כלפי מטה וה'גג' שלנו ידחס את חלל הבטן עם משקלו הלא קטן על רצפת האגן.

אז מה עושים כדי לשמור על מצב תקין והרמוני?

ומה עושים אם אנחנו כבר לא כל כך בהרמוניה עם חלל הבטן והשרירים סביבו?

בעצם, כפי שכבר הבנו קצת, תנועה וגם יציבה נכונה היא כזו שלא נשענת על שרירים מסוימים בלבד אלא כל שרירי היציבה נוטלים חלק פעיל כך שאין עומס על הבטן קדימה או על רצפת האגן וההרמוניה יכולה לשכון בגופנו.

יש תרגילים פשוטים לביצוע ושאין בם מאמץ גדול, שמביאים אותנו לתנועה ויציבה בסיסית נכונה אשר מעצבת את חלל הבטן במקום תקין.

בד בבד עם התרגול, אנו מתחילים להכיר ולהרגיש את החלקים השותפים בעבודה שזה אומר – רצפת האגן, חלל הבטן, שרירי הבטן הרוחביים וגם שרירי הבטן האחרים שעלולים להפריע אם הם עובדים שלא לצורך, שריר הסרעפת ובית-החזה.

זה נשמע אולי מסובך אבל זה לא. יש לנו באופן בסיסי את הידע הזה בגוף ומה שצריך לעשות זה להדליק פנס ולכוון את המודעות למקום הנכון.

עבודת רצפת האגן כשכל הקומות מעליה שותפות, מעצבת חזרה את חלל הבטן וכל איבר חוזר להיות מונח אחר כבוד במקומו הטבעי.

אתן בעצמכן יכולות לחבר לעצמכן תרגילים שונים אבל זכרו תמיד שיש הרמוניה ושיתוף פעולה בין השרירים וזו הדרך היעילה והנכונה להפעילם לכן כשאתן מתרגלות למשל את השרירים הסוגרים שלכן (כמו בהתאפקות) תוסיפו לזה את התארכות הגוף כלפי מעלה כך שהסרעפת ובית החזה גבוהים ולא מכבידים על חלל הבטן, תוסיפו שאיפה עמוקה שאוספת את החלל של הבטן מקרקעיתו, תוסיפו תנועה באגן מעט קדימה או אחורה עד שאתן מוצאות את התנוחה בה האגן תומך הכי טוב בצמיחה של הראש והגב.

בקיצור תחיו את ההרמוניה הטבעית של גופכן והיא תביא עימה חיוניות ושמחה לגוף ולנפש.

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.