שוחחנו בעבר, אודות חשיבותם של הקשרים בחיי הילד ובחיינו כמבוגרים, שוחחנו ע"כ שבני אדם נולדים לתוך קשר, ובעצם פועלים רב החיים בתוך קשרים. ישנם קשרים טובים, בונים, יש קשרים מקלקלים, הורסים, יש קשר מעצב וכו'
במקרים רבים, אנשים/נערים/ילדים מגיעים לטיפול בעקבות כשלים בקשרים משמעותיים, בראש ובראשונה כשלים בקשר הורי, מכל מיני סיבות. (חשוב להבהיר אין בענין זה שום מקום שיפוטי על התנהלות הורה זה או אחר בקשריו עם ילדיו או הטחת אשמה אלא נקודה למחשבה ואיש איש עם חשבונו שלו, כמובן).
הקשר עם ההורים בשנות הילדות הוא בעל השפעה מכרעת לגבי אישיות הילד, התפתחותו, אופי ההתמודדות שלו עם אתגרים בחייו, הסתכלותו על החיים ועוד. הילד/הנער המתבגר זקוק ותלוי בהוריו מאד, תלות זו חיובית מחד אך מייצרת סיכונים שיש להתייחס אליהם בכובד ראש. בבחינת "מילה בונה, מילה הורסת". כמו כן לעיתים קשה להיות קרוב אך קשה עוד יותר להיות רחוק מההורה.
לא מזמן נחשפתי לנערה שאמה פגעה בה רבות במילותיה (שלא מתוך כוונה רעה) עד כדי שמצבה הנפשי התערער, בהתייעצות עם אשת מקצוע המטפלת בה זה שנ' לשאלה האם נכון יותר לנתק את הקשר, אמרה שלעיתים ניתוק קשר מהורה עשוי לייצר קשיים בהתפתחות לא פחות.
בהמשך לנ"ל, נדבר על הקשר הטיפולי, הקשר עם הדמות המטפלת מושווה בספרות לקשר הורי שאמור לספק הכלה ונראות, ארצה לפרט במה שונה קשר טיפולי מקשרים אחרים בחיינו:
תלות – מטופל תלוי במטפל
מניע – המטופל מגיע כדי לענות על הצורך של המטופלות
תפקיד – תפקידו של המטפל הוא יותר קשב ופחות שיתוף. (אמפתיה)
אין סימטריה – יש הדדיות, והבדלי מעמדות במקום הסמכות.
אחריות – המטופל לוקח את האחריות עליו בסוף הטיפול
מסגרת – טיפול הוא לא ספונטני, מסגרת זה הדבר שמעגן –נותן בטחון והופך את הקשר לקשר טיפולי (עם היבטים פורמליים ולא פורמליים)
תשלום – דבר שמעיד ע"כ שהקשר הוא זמני ולא לעולם.
מטרה – בטיפול יש יעד והכוונות, והטיפול הוא תהליך שמוביל למטרה.
מסגרת הטיפול היא השוני העיקרי, כל שאר הפרמטרים יכולים להופיע גם בקשרים אחרים.
קשר טיפולי דומה לקשר הורי בתחילת החיים. הרבה מאד הכלה, הליכה בקצב של המטפל וכו'