לא פעם הורים חשים תסכול ומבוכה עצומים לנוכח ההתפרצויות הבלתי-פוסקות של ילדם, דורשים ממנו הסבר הגיוני למעשיו.
הורה: דיברנו על זה מליון פעם….למה אתה לא עושה מה שאומרים לך?
ילד 'פיצוץ': אני לא יודע.
בדרך כלל התשובה של הילד רק מגבירה את התסכול של הוריו. ראוי לציין שקרוב לוודאי הילד אומר את האמת.
בעולם מושלם, תגובתו של הילד יכולה להישמע בערך כך :"תראו, אבא ואמא, יש לי בעיה קטנה. אתם – והמון אנשים אחרים – מבקשים ממני כל הזמן לעבור מסדר יום א' לסדר יום ב', ואני לא מאוד מוצלח בזה. למעשה, כשאתם מבקשים ממני לעשות את המעברים האלה אני מתחיל להיות מתוסכל. וכשאני מתוסכל אני מתקשה לחשוב בבהירות, ואז אני נעשה מתוסכל עוד יותר. ואז אתם מתחילים לכעוס. ואני מתחיל לעשות דברים שהייתי מעדיף לא לעשות ולהגיד דברים שהייתי מעדיף לא להגיד. ואז אתם כועסים עוד יותר ומענישים אותי, ונהיה בלגן גדול. אחרי שהאבק שוקע – אתם יודעים, כשאני מתחיל לחשוב שוב בבהירות – אני ממש מצטער על הדברים שעשיתי ואמרתי. אני יודע שכל זה לא נעים לכם, אבל דעו לכם שגם לי זה לא נעים."
למרבה הצער, איננו חיים בעולם מושלם. אבל, אם אנו המבוגרים נבין את הגורמים, או ה'טריגרים', המכניסים את המוח של הילד למצב נעילה שאין לו ממנו חזרה, נוכל לנסות להימנע מלהיכנס למצבים אלו.
ישנם 3 שלבים המקדימים את הופעתו של הפיצוץ:
-תחילת נעילת המודעות
-נעילה מתקדמת של המודעות
-צומת
פיצוץ!!!!
נדגים את שלושת השלבים:
הורה: בבקשה, תעזוב את הספר / תכבה את התתריס/ תכבה את המחשב.
ילד: (שלב 1: תחילת נעילת המודעות אין מקום לשיח) לא! אני באמצע משחק / בשיא המתח
הורה: כבה את המחשב ובוא לאכול ארוחת ערב עכשיו! בלי ויכוחים!
ילד: (שלב 2: נעילה מתקדמת של המודעות) אני לא יכול לבוא.
הורה: מה זאת אומרת אתה לא יכול לבוא? הארוחה מתקררת…בוא הנה מיד!
ילד: (שלב 3: צומת) די כבר!! לא רוצה!
פיצוץ!!
דוגמא נוספת:
תהליך פתרון בעיות דורש בדרך כלל שנחזיק בראשנו את המחשבה על הבעיה תוך כדי שאנו מעלים אפשרויות שונות של פתרונות עד שנבחר תוכנית פעולה אחת. כאשר היא אינה זמינה, נאלץ להמשיך לחשוב על העניין עד שיימצא פתרון מתאים. לעיתים אנו נדרשים לחשוב בצורה מופרדת מהרגש כדי להגיע בצורה יעילה יותר לפתרון המניח את הדעת. אצל ילדי פיצוץ המתקשים לחשוב בצורה בהירה תוך כדי הצפה רגשית, התסכול מגיע במהירות הבזק, משתלט על מוחם ונועל אותו. מה שמביא חסכים נוספים ביכולת התארגנות, כישורים חברתיים לקויים וקשיים בעיבוד שפה תורמים גם הם את חלקם בנעילת המוח. גורמים נוספים לתסכול ההולך ומצטבר הם: מצבי רוח, חרדה, לקות למידה, מצבי חיים קשים.
לפני שניגש לבדוק שיטה חילופית להתמודדות עם 'ילדים מאתגרים', נסכם מספר נקודות:
*אי הציות של ילדים מאתגרים איננו מתוכנן, רצוני, מכוון או נתון לשליטתם המודעת.
*הוריהם אינם מחנכים גרועים.
*משמעת נוקשה ועקבית איננה התשובה למזג קשה / ללקויות ביכולת התארגנות / לכישורים חברתיים לקויים או לקויות אחרות.
*ילדים אלו מוצפים בתסכול רב במהירות כזו שפוגעת ביכולתם לשמור על צלילות מחשבתית.
*כמו כן, נפגעת יכולתם לשלוף מידע רלוונטי המסייע בפתרון בעיות.
*לעיתים קרובות יש בסיס נויו-ביולוגי לנפיצות של ילדים אלו.
בת-שבע אדלר, מטפלת רגשית CBT מוסמכת מטעם איט"ה (איגוד ישראלי לטיפול התנהגותי קוגנטיבי) מסייעת לנשים ונערות המתמודדות עם קושי רגשי ומחשבות מציקות להשיב לעצמם את שמחת החיים ולחיות חיי סיפוק והגשמה עצמית. 05331-65858 קליניקות בירושלים ובביתר [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
