כל התוכן המעניין לאישה החרדית

יום רביעי

|

י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

21/02/2024

כל התוכן המעניין לאישה החרדית

לאישה החרדית

|

י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד

|

|

21/02/2024

|

יום רביעי

איזה לחץ! המתכון לרוגע ושלווה…

בס"ד

ערב "פורים- פסח"

איזו תקופה עמוסה ומלחיצה. מה את בדיוק מרגישה?

האם לזה התכוון הקב"ה כשנתן לנו, ברחמיו חגים ומועדים? האם לא הפכנו עיקר לתפל וההפך? [ולא בסימן ונהפוכו].

האם יש דרך להתמודד עם הלחצים המלחיצים???

אתי רוזנצוייג – מאבחנת דידקטית ומנחת הורים- מנהלת מכון "קריאת כיוון" במונולוג אישי על התמודדות עם מיסטר לחץ.

בעבר, לפני שמר לחץ ואנוכי זכינו להתיידד, הרגשתי אותו בא דרך הגוף.

כשהתחיל לכאוב לי בצד השמאלי של הצוואר וגם מאחורי האוזן

הרגשתי שמשהו לא מתנהל נכון

כמובן, שלא הקשבתי לגוף ולמה שמסתתר מאחוריו, המשכתי כמיטב הקצב הרגיל: עם לחץ תלחצו! היתה הסיסמא האישית שלי לעצמי.

והמשכתי.

כשלא שמתי לב לסימנים המקדימים, הצטרפו תחושות נוספות.

הערכים בבדיקות הדם זזו ולאחר תקופה זכיתי במספר אבחנות רפואיות עם התוויות תרופתיות.

זהו, הבנתי.

מיסטר לחץ מלחיץ מדי והנורא מכול שאני יצרתי אותו לעצמי.

אז מה עושים?

א. החלטתי להתיידד איתו, להקשיב לגוף כבר כשבלוטות הלימפה בצד השמאלי של הצוואר החלו לאותת למדתי לאומר לעצמי

ברוך הבא לחץ!

ב. ברכתי אותו וקצת שוחחנו:

תודה שהגעת לשמור עלי. מה אתה רוצה לספר לי עלי ועל העשיה שלי? מה אתה רוצה שאלמד?

ג. התבוננות ומודעות

חשבתי, מה עלי לשנות, איך כדאי לי להתנהל אחרת?

ד. יציאה לדרך

השינוי, לא קרה ביום וכמובן שאין "הפי הנד" כי גם היום אני בתהליך…

ובכל זאת:

א. חשיבה מתמדת מה אני חייבת לעשות ומה אחרים [המשפחה, המנקה, המגהצת, המאפיה וסליחה על הרשימה המשותפת הנאמרת בנשימה אחת אך כבוד אחר לכל אחד] יכולים לעשות.

ב. שקשור לא' ועומד גם בפני עצמו:

בחירת סדרי עדיפויות ע"פ הערך המהותי, המחיר והשכר. בסרטון הראשון שלי בסדרת הטיפים הקצרצרים לשדרוג אווירה בבית [את יותר ממוזמנת להזמין ולקבל חינם]

אני מדברת על "אימהות עם מהות"- חיבור לערך הפנימי נותן לנו כוח. חשיבה באילו ערכים כדאי לי להשקיע כי הם חשובים עבורי ועבור ביתנו ועל אילו אני מוותרת כי בשלב זה זה לא משמעותי עבור משפחתנו נותנים את הכוח לבחור נכון ולשחרר [מתגובות, מלחץ סביבתי ותחושות לא נעימות שרובן ככולן תלויות בראשי פנימה ואני זאת שתליתי אותן ברבות הימים].

לדוגמה, החלטתי לא לוותר אך כן סיפורים לילדים תמיד לספר. או אני לא מגהצת אבל עם המתבגרות בלי סוף מפטפטת [ולא רק תוך כדי עשיה].

כלומר, החיבור לעיקר משאיר לי כוחות, משמח אותי וממלא בסיפוק וגם לא מלאה כי על דברים אחרים ויתרתי או העברתי.

ג. שחררתי ונושעתי

מעבר לחלקים הטכניים ולהיות מחוברת למהות, למדתי עוד משהו. ברוך ה' – לשחרר!

כמה שחרור יש ביכולת לשחרר.

מה שאני לא אמורה לדעת, איזה כיף שאני לא יודעת [מה שפעם היה הפוך היום:"הפוך על הפוך"].

עשיתי ושחררתי

עשיתי השתדלות התוצאה בידי שמים. זה בכול נושא: הבית, העבודות, המכון וכו…אני עושה את המקסימום לפני ומפקירה זאת לה' עם תפילה חמה אחרי.

השחרור משחרר, משאיר המון אנרגיות וממלא באמונה וחיבור לה'.

ד. "אם אני לא אעשה מה שאני אוהב לא אוהב מה שאעשה" את משפט המחץ הזה למדתי מהגב' ח. חוקת- [לא שאלתי את רשותה, אך בשביל להעצים נשים אחרות היא בוודאי מסכימה].

הגב' חוקת היא אם לעשרה, רכזת מסלולים בבתי מורה, אשת חסר, ידה בכול ויד כל בה. כשהייתי בתהליך של חיפוש האיזון, פניתי את הבוסית המדהימה שלי ושאלתי אותה איך היא מספיקה גם ליהנות ולספק לעצמה זמן איכות עבור עצמה. ואת המשפט הזה, היא ענתה.

לכן, מילוי דלק, הוא חיוני בעיני עבור כל אחת. סיימתי עכשיו סדנת אימהות מדהימה, ב"ה. אחת הנשים במפגש הראשון השפילה מבט כל המפגש. לא הצליחה ליצור קשר עין עם אף אחת, גם לא איתי המנחה.

קבלתי הדרכה לגביה, וב"ה, ממפגש למפגש ניכר שיפור, במפגש האחרון היא ביוזמתה הפרטית נשאה דברים. כולנו בכינו מהתרגשות, כשהדגש היה כשהיא נתנה לעצמה, זמן, מקום, איכות וצמיחה היא הצליחה לצמוח ולהצמיח את המשפחה.

כשאני מתאווררת אני מתמלאה בכוחות. כל אחת זקוקה לדלק אחר. החוכמה היא לזהות את הדלק ולהטעין אותו בזמן.

ה. "ההצלחה היא הדרך- כשיש לך כיוון" נפילות, לחצים ומתחים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. אך אם יש לך "קריאת כיוון" ואת יודעת לאן ובעיקר מדוע את צועדת ונושאת את כל המשא יש לך כוחות.

כשלאמא שלי שתחי' היו שישה כשהגדולה לא היתה בת 10 בלי טיפת עזרה, עם בית מתוקתק ואנרגיות מדהימות, שאלו אותה לא קשה לך?

והיא ענתה: כשיש לך יהלומים בידיים לא קשה לסחוב גם מזוודות כבדות.

 

פוסטים אחרונים

אשכולית אדומה עם כל המעלות והתוספות

לפני 2 ימים

|

0

הבת שלי היא הכי מושלמת - הרכיבים מדברים בעד עצמם

לפני 2 ימים

|

0

איך יוצאים? בשמחה! | סיון רהב-מאיר

לפני 2 ימים

|

0

חלת שום עסיסית | מירב מלכה

לפני 2 ימים

|

0

לא נותנים הזדמנות: חרם בעולם הילדים

לפני 3 ימים

|

1

סביח בפיתות פרנה ללא התפחה | מירב מלכה

לפני 3 ימים

|

0

תיווך נדל"ן- חלק ה' מהם דמי תיווך בשכירות/ עו''ד אסתי וייסלר

לפני 3 ימים

|

0

הגדרות זה לא להיות

לפני 4 ימים

|

3

תהליכים | אפרת ברזל

לפני 5 ימים

|

0

חודש של בשורות טובות

לפני 5 ימים

|

0

מפנקת במיוחד: עוגת שכבות קפה | חיה קסטיאל

לפני 6 ימים

|

10

תפתיעי אותם בשבת: קציצות דגים ברוטב אדום עשיר

לפני 6 ימים

|

0

חשיפה בלעדית: השיטה שמכשירה נשים בעולמה של הלכה

לפני 6 ימים

|

0

זעקת האישה העובדת: חוסר במעונות במגזר החרדי - מי לוקח את האחריות?!

לפני 6 ימים

|

4

מסיבת ההודיה הגיעה | סיון רהב-מאיר

לפני 6 ימים

|

0

התבלין שכדאי לך להכניס לתפריט בכל הזדמנות: קינמון

לפני 7 ימים

|

0

מתוקה, חמה ומפנקת: דייסת פתיתים לערב גשום

לפני 7 ימים

|

0

משימה הורית: חיבוק אחד ביום, להתפתחות בכל התחומים

לפני 7 ימים

|

1

"איך אפשר להתפלל?" | סיון רהב-מאיר

לפני 7 ימים

|

0

נעה בזמן | 03

לפני שבוע 1

|

0

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

חלות ולחמניות

פיתות זעתר

שיחה

2 תגובות

  1. מסכימה מאד עם צופיה!
    ירידת הדורות לצערנו, מתבטאת גם בירידת כוחות הגוף והנפש! יתכן מאד שזה דוקא בגלל הקידמה וכל מכשירי העזר, לעבודה קלה ומהירה יותר,מה שגורם לרצות, או מחייב לרצות, להספיק יותר!
    אני כבר סבתא ב"ה, אם ל -7 בנים ולבת אחת (בסדר הזה!)כשבני הגדול שיחי', היה בן 9.5, היו לי ב"ה 6 בנים ולא היה לי אפילו מי שינדנד את עגלת התינוק כשהוא בוכה!!! היה לי מאד קשה לקרוא סדרה של כתבות, איך אמהות מסתדרות נפלא וברוגע לפסח! זה הרי ממש לא בעיה, כי הבת הגדולה לוקחת את הקטנים לגינה, בת נוספת,עוזרת בניקיונות וכן הלאה…
    בת – כבר מגיל 7,6, -יודעת ויש לה סבלנות בד"כ, לנדנד עגלה, יש גם בנים כאלה, אבל לא כולם! וכשהבנים גדלים, הם אכן יכולים לעזור בבית עם הניקיונות, אבל הם גם רוצים לפחות חצי יום ללמוד, ב"ה!!! וללכת עם הקטנים לגינה – מאן דכאר שמיה.
    חיכיתי בזמנו, לאיזו כתבה עבור משפחה של בנים, אך לא מצאתי! כנראה שיש כאלה שבטוחות שהן מצליחות בזכות חוכמתן לחלק את העבודה בין הילדים, ולא חולמות שישנם מצבים שונים, בהם עצותיהן הנפלאות – לא יכולות להועיל.
    רציתי לשלוח מכתב לעיתון,ולהאיר את תשומת לב העורכות, למשפחות קצת "שונות" (מבחינת ההרכב, כמובן ) כדי שתתיחסנה קצת גם לפאן הזה ואולי תוכלנה לתת עיצות מועילות יותר מאשר להיעזר בבנות הגדולות שאין לי, אך לא היה לי זמן….
    לכל אחת בעולם מסלול משלה וכתבות כאלה, יכולות אולי להועיל לחלק מהמשפחות, אך יש כאלה שזה רק מיאש אותן ונותן להן תחושה שהן כנראה פשוט לא יודעות להסתדר…

  2. אתי היקרה, כתבה מדהימה ונכונה…
    אבל הרשי לי להאיר, דווקא הסיום על אמך אשת החיל עם ששה ילדים ובית מתוקתק וכו׳, גורם לנו הנשים ללחץ ותחרותיות עם עצמנו, כי לי יש רק ארבעה, וכן, יש לי קצת עזרה, ולמרות זאת הבית לא תמיד מתוקתק, ומאגר האנרגיות לפעמים מרוקן, ולמרות זאת אני בטוחה שהילדים שלי הם יהלומים מדהימים ואני מוכנה לעשות הכל בשבילם, ועדיין לא תמיד זה קל!!!
    ואז באים הסיפורים והדוגמאות על נשות החייל (ואני באאאמת מעריכה אותן!!!) הסופרוומניות מהדור הקודם או אפילו מדורנו אנו, וגורמות לך להרגיש כל כך לא בסדר לעומתן…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *