בואו ננסה לבחון את הידוע לנו על עצמנו – האם אנו באמת מכירים את עצמנו? האם אנו רוצים באמת להכיר את עצמנו? כיצד נוכל להכיר את עצמנו טוב יותר? האם יש משהו שמכיר אותנו טוב יותר מאשר אנו מכירים את עצמנו? בואו נלמד כלי חשוב להיכרות שלנו עם עצמנו ע"י הזולת. נלמד לקבל ולתת משוב בונה ומצמיח, נלמד להכיר את עצמנו דרך ארבע מראות שאותן כינו הפסיכולוגים ג'ו לופט והארי אינגראם {1970} – "חלון ג'והרי".
"חלון ג'והרי" הוא מודל גרפי של התנהגות בין אישית, המעוגנת במבחר תיאוריות אישיות ופסיכולוגיה חברתית.
המודל מורכב מחלון בעל ארבע שמשות. הטורים מייצגים את ה"אני", והשורות מייצגות את ה"אחרים". הטור השמאלי מייצג את כל "הידוע לי על עצמי", אף שהדברים קיימים. השורה העליונה מייצגת "דברים שהאחרים יודעים עלי", והשורה התחתונה "דברים שהאחרים אינם יודעים עלי".
המשוב יכול לסייע ליחיד להכיר את עצמו בתחומים ובדפוסי התנהגות שלא היה ער להם, ע"י זה שניתן על ידו לקבל ולתת מידע עצמי ועל אחרים. המודל מתאר את תרומת הביטוי החופשי של רגשות לטיב התקשורת. דרך הכלי של המשוב והמשוב העצמי נוכל להגיע להיכרות טובה יותר עם עצמנו. נוכל להבין את מכלול הרגשות שלנו, לדייק ברגש ולהגיע לוויסות רגשי טוב יותר. העולם הפנימי שלנו יתפרש לנגד עינינו בצורה מדויקת יותר, נוכל להבין את רגשותינו ולעזור לאחרים להבין אותנו. נוכל להפריד בין דעות קדומות שלנו על עצמנו לאמת. נוכל להיפטר מחרדות לא מבוססות, ייסורי מצפון ומחשבות שליליות, נלמד לקבל ולאהוב את עצמנו באמת, כמו שאנחנו, על הצדדים השונים באישיותנו, מתוך אמונה שאנו יציר כפיו של הקב"ה מושלמים כסך כל התכונות שבנו, כי הרי יציר כפיו של הקב"ה הוא יצירת מופת שאין כדוגמתה, אין לנו תחליף וכל מה שאנו צריכים לדעת כדי להיות מאושרים זה להכיר את מורכבות עולמנו הפנימי, לקבל לאהוב ולהשלים. "קבלת האני וקבלת האחר, טמונים בראש וראשונה בקבלת ה"אני" שבי.
עצמי |
||
זולת | התחום הגלוי: בתחום זה האדם בלבד מודע לרגשותיו, תכונות וצרכיו כפי שהם באים לדי ביטוי בהתנהגותו. קיימת חפיפה מלאה בין תפיסת היחיד את עצמו לבין תפיסת הסביבה לגבי התנהגותו. בתחום זה נוח ונעים לנו ואנו חיים ללא חרדות וחששות לגבי מצבינו.
|
תחום העיוורון: התנהגות שהיא גלויה לסביבה אך היחיד אינו מבחין בה או שהוא מעוות את תפיסת המציאות לגביה. לעיתים הסביבה מנסה למנוע תחושת פגיעות ועלבון ולכן מאפשרת להמשיך לחיות בעיוורון. ("גן העדן של שוטים"). תורם לכך גם הרצון של היחיד לא לראות את נגעי עצמו, הוא מפתח מעיין "ראייה סלקטיבית" של המציאות.
|
התחום החבוי: בתחום זה היחיד במודע מסתיר מהסובבים אותו תכונות וצרכים שהוא מתבייש בהם או כתוצאה מחשש לביקורת. מדובר בהעמדת פנים מכוונת של היחיד הדורשת אנרגיות רבות. | תחום הלא מודע: תחום זה הוא מחוץ לתחום תפיסת היחיד וסביבתו. אלו נסתרים מפני היחיד והסובבים גם יחד. |
אדם נולד כ"לוח חלק", אולם, היסטוריית החיים שלנו, החוויות וניסיון החיים שלנו, בנוסף לפרשנות שנתנו לאירועי חיינו, יצרו סכמות שהן אמונות ותפיסות שלנו לגבי עצמנו ולגבי הסביבה.
יש לנו דעות קדומות על עצמנו הכוללות: אמונות על "ערכנו", מי אנחנו? – חכמים או טיפשים, טובים או רעים, בטלנים או חרוצים. וכן לגבי הסביבה – אם הסביבה אוהבת אותנו? האם מכבדים אותנו? כד'.
משוב מהסובבים אותנו, הקרובים אלינו ביותר, אותם אלו שאנו מאמינים שהם רוצים באמת בטובתנו, יאזן את הפרספקטיבה (נקודת המבט) שלנו על עצמנו, ובמיוחד לכיוון החיובי, כי הרי ביקורת עצמית והפחתת ערך עצמי שכיחים יותר מאומדן לא מדויק בכיוון של הערכה עצמית גבוהה מדי. רוב בני האדם נוטים לשיפוטיות וביקורת עצמית ונוטים להפחית מערכם.
חשוב ללמד את הילדים כיצד לקבל ולתת משוב מהימן. בכדי לפתח אצל הילדים את ההערכה העצמית יש צורך לראות את הדברים דרך משקפיים וורודות מחד, ומאידך לפתח אצלם את היכולת לקבל משוב מהסביבה ולבנות בכך את התשתית למערכות יחסים מתגמלים ותקשורת חיובית.