חופש!! החופש הגדול מגיע!!!
וואו, כבר עברה שנה, כל כך מהר. מה זו כבר סיימה א', וזו כבר מסיימת ו'… לא יאומן!
הן כבר כ"כ נרגשות לקראת החופש, מצפות לקייטנות לחויות, לים לבריכה לקרטיבים לטיולים, ואני… אנה אני באה?
כשהייתי ילדה כל כך ציפיתי לחופש, ספרתי את הימים כבר מאחרי פסח, זוכרת את הטבלאות בספירה לאחור לקראת ימי החופשה המתקרבים, אבל היום? היום אני בצידו השני של המיתרס…
לא מדבר אלי השחרור מהתלבושת וגם לא הריח של הים עם החול שהוא מביא איתו, אני בספירה לאחור לקראת תחילת הלימודים.
ומה קורה אצלך? האם החופש נצבע בעיני רוחך בצבעים עליזים בהירים ומזמינים, או בצבעים קודרים ומלחיצים?
פעמים, קיים פער בין הציפיה של הילדים לקראת החופש לבין הרגשת האם שצריכה לספק להם חויות תוך כדי ניהולו השוטף של הבית, עבודה, יציאת הילדים מהמסגרת הרגילה, וההתארגנות לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה בעז"ה.
כדי להימנע מתחושות חוסר אונים, לחץ ואמירת משפטים מחלישים בנוסח:"מתי זה כבר יגמר? אני מותשת! אין לנו כסף, אתם מבקשים יותר מידי…" המעכירים את האוירה העליזה, ביניתי את "הסדנה לאימהות לקראת החופש הגדול" עם גישה חיובית ורעיונות בתפיסה והיחס מצדנו לחופש.
משיחות עם נשים, מתברר שהאתגרים העיקריים בחופש הם קודם כל זה שאת כאמא לא לוקחת זמן לעצמך בחופש, בנוסף, כל סידרי הבית משתנים, אין סדר יום מתוכנן מראש והילדים נמצאים הרבה בבית, הרבה מעבר לרגיל. לפעמים את גם יוצאת בתחושה שהילדים מובילים, ואת יוצאת עם הרגשה של חוסר אונים, חוסר שליטה ונקיפות מצפון…
כדי לעשות לנו סדר בראש, נתמקד באתגרים העיקריים שעומדים לפתחנו דווקא בחופש, ובסדרת המאמרים הקרובה ניתן מענה לאתגרים :
מילוי כוחות ומצברים
אמא יקרה!
מהרגע בו הוכתרת להיות "אם בישראל" נכנסת לתפקיד החשוב ביותר, תפקיד מרגש מעצים וממלא סיפוק.
את כל הזמן בתפקיד, ותמיד עם יד על הדופק. במעגל השנה יש זמנים בהם את עמוסה יותר וימים שפחות.
ימי "בין בזמנים" מספקים לך עבודה מיוחדת בשליחתך כאמא מהצד התכני והרגשי כלפי המשפחה.
בלא מעט עבודות יש "פרוייקטים" מיוחדים מידי פעם, זה יכול להיות אצל מורה בבית ספר או אצל מתכנתת בחברת הייטק.
קחי לך את "החופש הגדול" כפרויקט והתייחסי לתפקיד שלך בו ברצינות, זה לא סתם פרויקט בעבודה המתומחר לפי שקל לדקה,מדובר בחלק מכובד של מילוי התכלית שלנו כאמהות, ובודאי על ההשפעה שלנו על הילדים לכל החיים.
גם בחופש כשאת טרודה דאגי לעצמך מבחינה פיזית ונפשית.
כשאת מלאה בכוחות יש לך יותר רעיונות ויותר סבלנות, את יכולה להתרכז טוב יותר במה שאת עושה ולשמור על מורל גבוה. היחס לכל פעולה שאת רוצה לעשות משפיע גם על אופן הביצוע, והצלחת המשימה. אם את במצב רוח ירוד ואומרת לעצמך "וואי, אין לי כוח עכשיו להתארגן ל… לצאת ל… לסדר את…" אותו היעד ש(לא?) רצית להגיע אליו באמת יתגלגל בצורה קשה, דברים שיכולים להשתבש אכן ישתבשו, ומה שיכול להתקע יתקע. לעומת זאת, אם תיהי מלאה באנרגיה ותגידי "קדימה! בואו עכשיו נתארגן ל… נצא ל… נסדר את…" ההתארגנות ,או היציאה תזרום בצורה חלקה נעימה יותר. הגישה שלך לקראת מה שאת רוצה לעשות ,הצורה בה את נגשת לעניין, הופכת את החויה לקלה או קשה.
הציבי לך מטרה לחופש
הציבי לעצמך מטרה שאת רוצה להשיג בחופש, כדי שיהיה לך ברור מה את עושה ולמה.כך תוכלי ב"שעת מצוקה" להיזכר מה קורה פה ואולי זה יעזור לך להתאזן.
בין שלל המטרות של החופש, אחת המטרות המרכזיות היא לספק לילדים זמן של הנאה וכיף מחוץ למסגרת הרגילה והמחייבת בזמן הלימודים. כל ילד זקוק לצרכים פיזיולוגים בסיסיים, הוא זקוק גם לצרכים נפשיים בסיסים שהם בין השאר חויות מהנות. אנחנו מתפללות ושואפות שהילדים יגדלו להיות יראי ה' ידעו להבחין בין עיקר לטפל , יתמקדו בעיקר בחיים ויגדלו עם השקפה טהורה ואהבת תורה. כדי שילד יגדל ויתבגר בצורה בריאה ונכונה ויגיע בעז"ה לרמות רוחניות ,אנחנו צריכות לספק לו אוכל פיזי וצרכים נפשיים, רק אחרי זה יוכל להתקדם . כדי להבין את הרעיון נוכל להיעזר בדוגמא הבאה: אנחנו מאכילות תינוק או ילד קטן, אפילו שהוא לא יודע ולא יכול עדיין לברך לפני ואחרי האוכל , המטרה שלנו שאחרי שניתן לו לאכול הוא יגדל, ורק אז יוכל לברך לפני ואחרי האוכל .לא נגיד חלילה :"עד שלא תברך לא תקבל אוכל" ה' ברא את האדם בצורה כזו שהוא צריך לקבל את הצרכים הפיזיים והנפשיים כדי לגדול להתחזק ולהתפתח ורק אח"כ יוכל לגדול רוחנית.
א"כ בחופש נוכל לתת לילדים שלנו חויות שונות של הנאה וכיף שלא מזדמנות במהלך השנה . החויות הללו ימלאו חסר שלא יצטרכו לחפש במהלך השנה, ויאפשרו להם לגדול בצורה תקינה להיות בריאים בנפשם, ובעלי ביטחון עצמי, וכך יהיו רגועים יותר באופן כללי.
אז במילים פשוטות ובקצרה תזכירי לעצמך שחשוב לך לתת להם הנאה בחופש!
המשך יבוא בפוסט הבא בעז”ה תתעדכנו במייל
יש לך מה לומר לי?
כתבי לי כאן בתגובות, אני קוראת אותן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
מאוד נותן כוחות מקווה שנצליח לשמח את הילדים ונשמח גם אנחנו איתם.