הסדרה היעילה לאמהות בחופשה עם פסי דבלינגר: שגרה של חופש

שיתוף ב email
שיתוף ב print

חלק ג' לחלק ב' 

שגרה של חופש

לכל בית יש את מתכונת ה"חופש הגדול" שלו. גם אם לא תכננת "מתכונת סדר יום לחופש" בלי לשים לב, בני הבית מתנהלים בשגרת החופש שנוצרה, יש משפחות שבחופש ילכו לישון מאוחר "כי זה כל הכיף" ויש משפחות שימשיכו לשמור על שעות הארוחה רגילות, וההרגל נעשה שגרה. נכון שסדר היום שונה בחופש לעומת כל השנה, אבל עדיין שגרת היום חשובה כי היא נותנת יצבות כלשהי, גם אם חורגים ממנה. אנחנו מבקשים כל בוקר "ותרגלינו בתורתך" –פרוש: תרגיל אותנו להיות עוסקים תמיד בתורתך. הבקשה המיוחדת פה היא שנתרגל דווקא לתורה, כי כח ההרגל הוא חזק, ואם לא נתכוון להתרגל למשהו אחד, נתרגל למשהו אחר. לכן, אם  בכל זאת חשוב לך להכניס הרגל משפחתי בהתנהלות היומיומית בחופש, קחי את זה לתשומת לב, ופעלי בהתאם לזה, כי אם לא, בני הבית יתרגלו למשהו אחר.

אין כמו בבית

בשביל שיהיה כיף לחזור הביתה- צריך לצאת… היציאות הקטנות, המרוחקות או הקרובות, גורמות לשחרור של הילדים ושלך כאחד. הבית הוא מקום סגור ובחוץ-פתוח, הרעש שלהם מתפזר ואת מרשה להם לרוץ ולטפס בלי לחץ, כך שהם יכולים לפרוק מרץ, ואת כמעט יכולה "לשבת רגל על רגל" בתקווה שיש משב רוח מרענן, הישיבה בטבע משפיע לטובה מבחינה פיזית ונפשית , על המבוגרים וצעירים כאחד.

אפשר לנצל את היציאה לארוחת ערב ולחסוך את נקיון המטבח שלאחר הארוחה. אם לא הספקת להכין משהו מראש קחי פרות,ירקות וסכין כך תוכלי לחתוך במקום.

טעם של עוד

כשאת מתארגנת  ליציאה קצת יותר "רצינית",  עם אוכל ושתיה, כובע שמש וקרם שיזוף, עולה על אוטובוס לכיוון פארק לדוגמא, כמה זמן את מתכוננת לבלות שם? בד"כ, הגישה היא, "עד שהתארגנו ויצאנו, נשאר פה כמה שאפשר, גם אם השעה תתאחר לא נורא, הרי חופש עכשיו…" כדי להשאר עם טעם של עוד ההמלצה היא לא "למתוח" את הזמן. תכנני מראש מתי את רוצה לחזור הביתה, והשתדלי לעמוד ביעד. בראיה לטווח הקרוב, נראה שאומנם, חבל, אם אנחנו כבר כאן והילדים כ"כ נהנים, למה לא להשאר עוד שעה? אנחנו לא יוצאים כל יום ועד שהתארגנו… אבל בראיה לטווח הרחוק לא בטוח שזה רווחי, כי כשהילדים ירצו לצאת שוב, את תחשבי פעמיים ויותר. התמונות שיעלו בזכרונך מהיציאה הקודמת הם של חזרה מאוחרת הביתה, עם ילדים סחוטים ובוכיים, ואת עיפה מידי לארגן את הבית או להמשיך בעבודה שחיכתה לך לערב. חבל שיצא לך החשק מיציאות נוספות ונחמדות בחיק המשפחה רק בגלל שהארכת מידי. עדיף לצאת פעמיים או שלוש לזמן קצר יותר מאשר פעם אחת ארוכה ומעייפת, הודיעי לילדים מראש כמה זמן את מתכוונת לשהות איתם בביקור/בפארק, כדי שלא יהיו מופתעים.

בכל מקרה תמיד יהיה את הילד התורן שישאל "מה? כבר הולכים?" לא משנה מה השעה וכמה זמן אתם כבר בפארק או  בביקור אצל בני הדודים… העיקרון נכון גם למשחק ביתי, תירטון בובות או "פרה עיוורת" נחמד לשחק ולסיים לפני שעוברים את גבול הטעם הטוב.

ערוכה לארוחה

"הצבא צועד על קיבתו" בחופש צריך להכין הרבה ארוחות ובכל ארוחה יותר אוכל. הנקודה הזו של אוכל רגישה אצל חלק מהאמהות יותר, והן לא רגועות כשאין להן ארוחות מסודרות לילדים.  בתקופה הזו של בין הזמנים צריך למצוא את האיזון בין הארוחות המבושלות לארוחות המהירות, חשוב שהילדים יאכלו , יהיו שבעים ורגועים אבל מכורך המציאות את לא תמיד מגיעה לזה. איך אמרה אמא נחמדה שבחופש מתמרנת עם ארוחות לא סדירות: "אני מתעודדת מזה שבכל סוף שבוע מגיעה השבת עם התפריט המסורתי והקבוע, ואז אני בטוחה ויודעת שיש אוכל "נורמלי" ומיוחד של שבת". נצלי את הרעיון של הארוחה כחויה ו"תרפיית בישול" מיוחדת, תני מידי פעם לילדים (הגדולים מבינהם) להכין לבד את הארוחה, לתכנן תפריט לערוך קניות, לקלף לטגן לבשל… גם אם הארוחה תתאחר קצת כדאי לתת להם את החויה, בסוף נהנה גם מהתעסוקה וגם מהארוחה, ואולי בפעם הבאה הילדים ידעו להעריך יותר את הארוחה שמוגשת אליהם על מגש של כסף. כמובן שאת צריכה להיות באזור לכל שאלה ועזרה, לפקח על החלקים המסוכנים.(גז ,תנור)

המשך בעז"ה במאמר הבא—

 

 

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן