בס"ד
' בגללך אני חולה..אני עוד ימות מהצרות שאת עושה לי.. ' זה מה שהייתי שומעת מאמא . בפעמים הראשונות הייתי משתתקת לשמע מילים אלו. כך היא הצליחה להשתיק אותי… בלילות שעות ארוכות הייתי עושה חשבון נפש עם עצמי. ביחוד בתקופת הימים הנוראים כאשר קולו של השופר עלה בשמי הליל מאחד הבתים בשכונה. פעמים התערבל עם קול שופר אחר שנשבר ברסיסים מבית אחר . ליבי רטט איתם כאחד מקולות מקהלה, פעמים העוצמתי מכולם ופעמים הוחלש ונדם… חשבתי על כל אותן הפעמים שהרגזתי את אמא… הרגשתי איך כל רגשות האשם מתנקזים מכל עורקיי ושועטים כמו נחילי נמלים במעלה גופי עד שכאב חד חישב לפלח את מרכז ליבי… שטף הדמעות הרטיב את דפי הסידור שהיה מונח בסמוך ללחי על הכרית , הסידור שאבא קנה ליום הולדתי ה9 , לפני מספר חדשים.
לימים המילים המאשימות של אמא שהמשיכו להיות אחד מהקולות הקבועים בבית, כבר לא הצליחו לגעת בי, לא בגופי וכל שכן לא בליבי… הרגשתי מנותקת לא רק ממנה, אלא מרוקנת מכל קשר רגשי.. מבחוץ כמובן אף אחד לא ידע ולא יכל לזהות כי הייתי נראית חברותית ויוצרת קשרים אבל בפנים הרגשתי לא קיימת וגם אחרים לא באמת קיימים בתוכי..כאילו החמצן שהיה בדם בגופי התרוקן על אף שהאיברים המשיכו לתפקד… בלילות עדיין אפשר למצוא אותי אומרת קריאת שמע על המיטה מחצות ועד אמצע הליל. לוקח לי שעות כדי התמודד מול אותה מחשבה טורדנית שאינה מרפה ממני, שאם לא אתפלל מספיק בכוונה יקרה חלילה אסון לאבא שלי..והוא כמו שכבר את יודעת האדם הכי יקר לי בעולם…
*****************************************
אשמה היא אחד מהרגשות המשמעותיים שלנו כבני אדם… אצל חלק מאיתנו היא חזקה וטורדנית, אצל חלק אחר היא מודחקת ולא מורגשת ויש שאצלם היא מזוהה, כואבת ומעוררת מחשבה עלינו ועל היחסים שלנו עם האחרים ומנווטת את דרכינו בעולם.
אשמה בראשית דרכה היא הישג התפתחותי. מתפתחת עם ההתפתחות הקוגנטיבית שלנו, עם המודעות שמתפתחת , עם האמפתיה שאנו מתחילים לפתח עוד בהיותנו פעוטים… היא זו שעוזרת לנו להפוך לאדם מבין, אמפתי, מכיל ומסוגל לעשות תיקון, ולגדול לאדם מוסרי.. אצל אלו שחסר רגשות אשמה אנו נזהה אותם עם אישיות אנטי סוציאלית שחסרת מצפון ופוגעת בזולת.
במקרים שהאשמה מועצמת מידי בתוך האדם, היא הופכת לאויב עצמי. אדם כזה נוטה לדיכאונות, חרדות, לאובססיות ולא פעם להתקפה על השני כחלק מהגנה. כי אשמה ברמות חזקות היא כלי נשק עוצמתי שמכלה את האדם וסביבתו.
חשוב שנכיר באשמה כחלק ממערך הרגשות הנצרך. נזהה את האשמה המסוימת שבתוכינו, נכיר את האיכויות שלה, איך היא מקדמת אותנו בחיים ואיפה היא מפריעה..
שנזכה להשיב אלינו את האשמה בצורה מווסתת, מיודדת ושזורה בנפשינו כמרחיבה את הדעת, הנפש ומטפחת את היחסים שלנו עם הזולת
*************************************************
ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית. מטפלת פסיכואנליטית אישית, זוגית והדרכת הורים. קליניקה פרטית
