מתכוננים ומתכונים / ח. קוריץ

שיתוף ב email
שיתוף ב print

ביום השישי לבריאה נצב האדם על אדמת העולם. מקום נבחר ומופלא וחדשני אשר לא היה כמותו. בתוך גן העדן ניצב אדם ומצווה ביחד עם רעייתו חוה על עניני האכילה.  בתוך שלוש שעות , חטאו אדם וחווה באכילה אסורה. ובאותו היום כבר ביקשו מחילה.

בראש השנה, כמו בכל חג אנחנו מתקנים את האכילה ההיא. כל חג יהודי מאופיין במאכלים ייחודים.  המטבח היהודי לא רומז אל מתכון סודי מסוים ויחיד,  אלא במטבח היהודי יש רשימת מאכלים דינמית לפי לוח השנה היהודי.

אלפי סיגנונות ודרכים ויצירות כדי לבטא את גודל מהות החג. בראש השנה יש לנו סימנים לטובה. ובערב יום כיפור יש לנו כיסנים לכפרה. ובפסח נמצא את המצה ועניניה ובטו בשבט פירות האילן וגרגריו, ובחג השבועות את שביל החלב והדבש.

ובכל שבת יש סדרי עולם מיוחדים של דגים ומרק וחמין ובשר  לשולחן הזהב שאנו עורכים.

ארץ ישראל המתחדשת היא מקום של הפתעות. היא מקבצת אל תוכה יהודים מכל סוגי הגלויות. בכל אסיפה של נשים, אני אוהבת להתבונן סביב ולוודא  את המקור והשורשים של המתאספות. זו הוריה מעירק וזו מתוניס, זו מהונגריה וזו מאוקראינה זו מארגנטינה וזו מטבריה. ארץ שמקבלת את בניה לתוכה בשמחה.

במקורות הפולניים שמהם באתי, לא הכירו את כל סוגי הסימנים של ראש השנה. למה? כי לא היו ירקות כאלו בגולה. לא בהונגריה ולא ברומניה ולא בפולין ולא ברוסיה. הסימנים לראש השנה היו הרימון (כשזכו לו), התמר והתפוח בדבש. וכמובן ראש של דג.

סבי הרב שמאי גינזבורג היה משמשו של מרן האמרי אמת מגור זצ"ל . בערב ראש השנה שלחה סבתי סימנים לבית האדמו"ר מגור זיע"א.  כל כך התפעל האדמו"ר  מהסימנים החדשים  ואמר: כי זכות מיוחדת היא  לאכול מהסימנים שהוזכרו במשנה כפי שהתנאים שישבו בארץ ישראל כתבו. הקרא והסילקא והכרתי. מה שלא היה בכל תפוצות ישראל במשך מאות שנים!.

אז בהערכה לנס הנפלא שאנו חיים בו, נס הישיבה בארץ ישראל, ולנס הנפלא שיש כל כך הרבה סוגי צמחים ושרשים וירקות ופירות מגוונים הגדלים כאן, הרי שבשמחה נכין מיטב המאכלים שיהיו כולם גם יחד, מעידים על סימנים טובים של שנה טובה ומבורכת.

 

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.