שלום רב לכל הקוראות היקרות!
אני מנוחה פוקס סופרת, מרצה, כתבת עיתונות, מומחית תהליכי חינוך, מגישת תכניות שונות באמצעי תקשורת רבים. והעיקר אמא וסבתא לנכדים.
בהזדמנות זו אני שמחה להצטרף למערכת אתר קול כבודה. ולהביא לפניכן, קוראות יקרות, מפרי עטי, שבוודאי נחשפתן אליו עד כה בצורות שונות כעת אני גם כאן. והפעם משהו קצר לכבוד ראש השנה הקרב ובא.
בוודאי גם אתן מאלו שההרהור הזה עולה במוחכן, כשראש השנה מתקרב, ואתן מעבירות את ילדיכן מול עיניכן, איך ייתכן ראש השנה ויום הכיפורים מבלי לדרוך בבית כנסת?
אבל מה לעשות שילדים ובית כנסת לא הולכים יחד.
כולנו מכירות את האימהות הללו, שמביאות אתן לתפילות הימים הנוראים חבורה של ילדים, שתי בימבות למשחק, שקית של במבות בגודל של שק אשפה, ובסופו של דבר ה"בומים" שהילדים עושים מפריעים לכל המתפללות ומגיעים אפילו אל עזרת הגברים.
אז בימבה, במבה ובומבה לא בבית ספרנו, סליחה, לא בבית מקדשנו.
יש זמן להתעסקות עם ילדים ויש זמן תפילה,
יש מקום לרעש של ילדים, כן, גם בראש השנה, ויש מקום להתייחדות עם מחזור התפילה.
מה כן עושים? מנסים להפיק את הטוב ביותר מהמצב.
יש הרבה מאוד אפשרויות, נותר רק לבחור.
להתפלל בבית, בחדר, מול פני הילדים, כשהילדים מביטים ולומדים איך להתפלל.
להתפלל בבית הסבתא, או הדודה, שחלונה פונה לבית כנסת.
לערוך תורנות עם חברה. תפילה אחת את, תפילה אחת אניJ
לקום מוקדם מאוד בבוקר, ללכת לשחרית עוד לפני שאבא קם בכלל, ולחזור לפני סוף התפילה.
לאסוף את הילדים של כל החברות, לשמור עליהם, כי בלאו הכי את שומרת על שלך, ולאפשר לאחרות ללכת להתפלל (זו גם תפילה שלך).
יש הרבה אפשרויות אם אנחנו רק רוצות, אם אנחנו רק מתכננות, אם אנחנו רק מבינות שהאפשרות הראשונה אינה תקפה.
והכי חשוב אל תשכחו כמה תפילות הצלתן בכך שהידרתן את רגליכן מבית הכנסת ואפשרתן לאחרות להתפנות לתפילה בדממה.
שלכן בברכת שנה טובה ותפילה להצלחה!
מנוחה פוקס
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
2 תגובות
מנוחה היקרה!
שמחות ונרגשות לקרוא את מאמרייך המצויינים,
מחכים כבר לעוד כאלו.
תודה רבה ושנה טובה למערכת ולך בפרט💝
גדלתי על הספרים שלך
וכך הילדים שלי
איזה מרגש לראות אותך כאן, הדברים נכונים וחשובים
מחכה לעוד טורים שלך
חנוש