אם את מאלו שנבהלות משיתוף והבעת רגשות ייתכן ואת דווקא מאוד מרגישה אבל 'לא מתחברת' או חוששת ונבהלת מהחוויה שלהן, אם המשפט הזה מוכר לך: "לשתף ולהביע רגשות? זה לא אני!" בואי ונבדוק איך את כן עושה את זה. לא פעם היכולת להביע רגשות היא נושא טעון ומורכב , לעתים קל יותר לדכא את התחושות שלנו מאשר להתמודד איתן ועם ההשלכות שלהן. מנגנון זה פועל ממניעים שונים. החל מחינוך או הורות נוקשה, טראומה בילדות או קושי נפשי שמעיק ומקשה עלינו לבטא ולהביע רגשות. למרות שזה נתפס כחלק מהטבע שלנו, זה לא אומר שזהו אכן הליך טבעי ונכון. ההימנעות מהבעת הרגשות עלולה לגרום לנו לקשיים רבים מבחינה נפשית, ולעתים מבלי משים אנו עושות זאת בטענה שזהו 'חלק מהאופי שלנו', אולם שימוש מתמיד באחד מ 9 ההתנהגויות שנמנה מטה עשוי להוות חסם לביטוי רגשי, ולא. זה לא טבעי:).
רוצה לשנות את המצב? הסיבה שאת יכולה לרצות לשנות אותו יכולה להיות שאת חשה מצוקה, או שנמאס לך לא 'לתקשר' עם הרגשות שלך, להתחבר לעצמך ולרגשות שלך יכולה להיות חוויה מיוחדת ומרגשת (וזה לא מפחיד להתרגש:).
אם גם את רוצה איכות חיים רגשית, הצטרפי אלינו לסדרה בת 3 פרקים מידי יום ראשון. וחפשי את עצמך ואת סוגי ההתמודדות שלך אלו נורות אזהרה מהתחמקות מהרגשות שלך.
אל תשכחי לענות לנו על הסקר האנונימי "באיזה דפוס להדחקת רגשות את משתמשת?"
הצורך להכניס הומור ולצחוק בכל מצב
ציניות היא ההומור השחור או הומור אמיתי ומצחיק, הם כלים מעניינים להימנעות מרגשות. לא כל אחד משתמש בהם, כי לא לכל אחד יש יכולת להצחיק או לצחוק. אבל הם בהחלט חסמים לחוות רגשות שליליים. כאשר הכל הופך לעליז או מצחיק וציני אין צורך להתמודד עם רגשות שליליים. כבר צחקנו? נרגענו? זהו זה עבר. או בכלל לא היה. החשש הוא מחוסר יציבות או מתחושה של חוסר רצון להתמודד עם הרגשות המביכים. אז נצחק:) דפוס זה מגביל את הגישה לרגשות והופך אותם לא פעם ל'לא לגיטימיות'.
טיפול בכל האנשים סביבך באופן מוקצן.
אחד הסימנים הבולטים של דיכוי רגשותייך והתעלמות מהן, הוא טיפול בבעיות רגשיות של אנשים אחרים סביבנו. פעמים רבות אנו מעדיפים להתמודד עם משברים של הסביבה מאשר לתקשר ולהתמודד עם הקשיים שלנו. הביטוי הפשוט של התמודדות כזו היא עיסוק מתמיד ואינטנסיבי בטיפול ועזרה קיצונית לאחרים כאשר את החוויות והתחושות שלנו אנו זונחים. אומנם, זה גורם לנו להרגיש שאנו טובים בטיפול בבעיות רגשיות בגלל הניסיון שלנו עם אחרים אך זה מאפשר לנו לברוח מהקושי שלנו. אם את נוטה לתקן בעיות של אנשים סביבך בתחומים שונים באופן קיצוני, כנראה שאת מתחמקת מהתמודדות עם הרגשות שלך.
מתנתקת – נעלמת מחייהם של אנשים לפרק זמן.
לעיתים, הקושי להתעמת או להתמודד עם רגשות שאדם החש כלפי הסביבה שלו גורם לו 'לברוח', באופן שאינו מודע ומתוך בלבול וכעסים לא פתורים. המפגש עם רגשות שליליים או חיוביים (!!) הוא קשה עבור אנשים שמדכאים את רגשותיהם וחוששים להתחבר אליהם. הפתרון הוא "לברוח ולהיעלם". לא פעם בשידוכים ניתן להצביע על "הם כמעט סגרו! אבל בסוף הוא/היא קבל/ה רגליים קרות" כמובן שלא תמיד זו הסיבה.
מחפשת תעסוקה כל הזמן !
העומס הטבעי הוא חלק מהחיים והוא נורמלי, ונורמלי גם לנסות להפחית אותו:) אבל מה עם כאלו שעסוקות עד מעל הראש רק כדי 'להימנע מלהרגיש'. עיסוקים חיצוניים רבים מאפשרים למדחיקות להמשיך ולהדחיק את הרגשות שלהן על בסיס קבוע. וברגע שיש להן פנאי הן תחפשנה במה לעסוק/ להקשיב/ לשוחח רק לא להיות כמה דק' עם עצמן רגשותיהן וחוויות היום. כל כך חשוב לתת "לעצמך" זמן לשמוע את עצמך, להתחבר למי שאת ולהיות שם רק בשבילך:).
"הכל בסדר"
החיים מלאים בחוויות נעימות וכאלו הרבה פחות טובות, משברים, קשיים, וגם רגעים יפים. אבל לעולם אין מצב בו 'הכל בסדר'. הנסיון לעטות מסכה בה הכל מושלם וחיינו דבש ונופת צופים , הוא מועד לכישלון. פרפקציוניזם והגזמה על 'חיים מושלמים' עשוי להוות לא פעם מנגנון להתמודדות עם הקושי הרגשי וחוויות פחות נעימות, וכמובן זמני משבר. זוהי התמודדות לא נכונה לשוות לחיים מראה וורוד – הימנעות מהתמודדות עם רגשות שליליים. על הוורוד הוורוד הזה משלמים מחירים מביכים בעיקר בשל העובדה בה ההכחשה מונעת מהאדם לקבל עזרה בעת הצורך. ההרגעה העצמית של 'הכל בסדר!' לא מחזיקה מים בשלב מסויים ואז האדם גם כאשר הוא מודע לקושי הוא לא ניגש לקבל עזרה או מתבייש לבקשה.
תגובה אחת
משתמשת הרבה בהומור ציני וכן בטיפול ברגשותיהם של אחרים ובשלי לא מטפלת ורק מדחיקה וגדל מיום ליום