איך מנצלים את 'זכות הבחירה' שיש לנו?

שיתוף ב email
שיתוף ב print

בס"ד

איך מנצלים את 'זכות הבחירה' שיש לנו

על איזה מאכלים אנחנו בוחרים להכניס לפה ולהאכיל את הגוף?

ובמילים אחרות: איך מחזירים את הבחירה הבריאה והשליטה העצמית על האכילה לידיים שלנו?

 לעיתים נדמה לרבים מהאנשים שהמצב אבוד, שאין מה לעשות מול שפע המאכלים עתירי הקלוריות המצויים בבית, בעבודה, ברחובות בשווקים, במסיבות ובאירועים. שהקרב אבוד ועד מאה ועשרים נהיה מרופדים בעודפי שומנים שהצטברו ממאכלים עתירי קלוריות ריקות אותם אכלנו ואחר כך הצטערנו כל כך!

מרגישים שאין מוצא ואין אפשרות לצאת ממעגל הקסמים הזה חלילה.

לכבוד יום הבחירות לרשויות המקומיות נזכרתי בפסוק שכל כך מחבר בין ימי הבחירות בהם אנו נמצאים לשליחות שלי לעזור לכמה שיותר נשים ונערות לחיות באורח חיים בריא מתוך רוגע, מודעות עצמית ושליטה עצמית על האכילה ובכלל תוך העצמה וניצול כל הכוחות והיכולות שלהן.

 

הפסוק המופיע במשלי ט"ז ל"ב הוא:

"טוב ארך אפיים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר". מסביר רש"י במקום: "ומושל ברוחו. כובש את יצרו"

 

כמה נפלא למצוא בהקשר הזה גם את הפסוק: "עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אותה…" (קהלת ט' י"ד).

מפרש האבן עזרא: "עיר קטנה. המפרשים הקדמונים אמרו כי זה על דרך משל ועיר קטנה גופו של אדם…"

הבה נשתמש ביכולת ובזכות הבחירה החופשית שנתנה לנו מאבינו שבשמיים ונבחר באותה ההזדמנות גם 'ראש עיר' טוב, מסור ואוהב לגוף שלנו – דהיינו נשליט את השכל והיצר הטוב על תאוות האכילה

ועל העצבות והייאוש מהנושא של חיים באורח חיים בריא ושמח.

 

ונשאלת השאלה באמת כיצד רבים וטובים – כל כך חסרי אונים מול אוכל שההיגיון שלנו אומר בפירוש שלא כדאי לאכול אותו?

איך זה שאי אפשר להתגבר?

הלא אנחנו כל כך מוצלחות ומצליחות בתחומים אחרים בחיים ברוך ה', אז מדוע זה קורה.

אחד ההסברים לכך הוא מבנה המוח שלנו ואיך פועלים ההרגלים עלינו בעוצמה.

מי שלמד לנגן בכלי נהינה, מי שלמד לנהוג ברכב או לרכב על אופניים או להקליד על מקלדת במחשב יודע שבתחילה זה היה קשה והצריך תשומת לב לפעולה וריכוז לפעולה זו בלבד ובהמשך עם הזמן והניסיון כבר הפעולות הללו נעשות אוטומטיות והאדם מסוגל גם לדבר בו זמנית ולעשותן יותר במהירות ובמיומנות.

הפעולה עברה לביצוע אוטומטי בשיתוף רב עם התת מודע ועכשיו בחסד ה' עלינו האדם פנוי לרכישת מיומנויות חדשות.

אלא שהמנגנון הזה יכול לעמוד לנו לרועץ.

התת מודע הזה שהוא 97% מן המוח יכול לסגל גם הרגלים שליליים. אם הם נכנסו אליו הם לא ירפו בקלות.

לכן שוב ושוב אם את עייפה מהשכבת הילדים אחרי טקס ארוך ומתיש.

אם את לחוצה ומתוחה מיום העבודה או ויכוח עם בני משפחה.

הרי שההרגל האוטומטי שיבוא לך כברירת מחדל הוא מה שהתת מודע שלך הכיר גם אתמול וגם שלשום…

הרבה פעמים זה לפתוח את דלת המקרר ולחפש 'משהו טעים'.

או להתיישב לכוס קפה עם עוגה מהמקפיא או משהו טרי.

אז אם זה כבר הפך אצלך להרגל ואולי גם ראית אותו בסביבה הקרובה

קבלי נא חדשות טובות וחדשות קצת פחות טובות.

החדשות הטובות הן שאפשר להוציאו מדפוס ההרגלים שלך!

והחדשות הפחות טובות הן שזה לא כל כך פשוט ומצריך קצת עזרה ממי שמכיר את הנושא.

גם אם תקראי מאמר או שניים או שתשמעי הרצאה או אפילו כמה הרצאות בנושא,

זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן וההרגל יחזור.

אז איך בכל אופן אפשר לעשות שינוי בר קיימא שיוציא אותנו מהלופ של השמנה, הרזיה, השמנה?

הפתרון הוא קודם כל להיכנס בשערי השינוי שאת רוצה

על ידי מודעות והבנה בהגיון

שזה הרגל לא רצוי

ואת רוצה לשנות

 או אפילו עכשיו את רק רוצה לרצות…

ואחרי שנכנסת כך בשערי הבריאות

הדרך להוציא את ההרגלים הלא בריאים משם

היא מניסיוני בכוח התת מודע.

כי שם הוא יושב ושם הוא תקוע אז משם נוציא אותו..

את לא תאמיני כמה קל וחווייתי לעשות זאת עם הכלים הללו

ותצטערי שלא עשית את זה קודם…

אז למה לסבול?

לפעמים מחר זה מאוחר!

ולא כדאי לדחות למחר מה שאפשר לעשות היום –

להחזיר לידינו מחדש את הבחירה מה, מתי, כמה ואיך לאכול!

 

בהצלחה רבה

זהבה רוז

טלפון ישיר להתייעצות או שאלות 052-7610920

 

זהבה רוז  NLP ודמיון מודרך, יועצת תזונה והרזיה, מפתחת שיטת תוכנית 10.

בעלת קליניקה פרטית בבני ברק לנשים ונערות, מתמחה באימון להרזיה בריאה, שיפור מדדי בריאות ושמירת המשקל לתמיד על ידי התמודדות עם אכילה רגשית, העצמה ושינוי בכוח תת המודע של הרגלים לא רצויים.

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.