יום שני

|

ו׳ באלול ה׳תשפ״ד

|

09/09/2024

לאישה החרדית

|

ו׳ באלול ה׳תשפ״ד

|

|

09/09/2024

|

יום שני

פרק שני בהבנת החוק לצמצום השימוש במזומן / עו"ד אסתי וייסלר

הנכתב מטה באחריות הכותבת. אין לראות בו ייעוץ משפטי או תחליף מקצועי בעת הצורך. המידע מובא כמידע ראשוני בלבד.

בפוסט הקודם (לקריאה לחצי כאן) עסקנו בחלק מהגורמים שהביאו את המחוקק ליצור את "החוק לצמצום השימוש במזומן". הפעם נעסוק בגורמים שהביאו בסופו של דבר לנוסח החוק שאושר ושנכנס לתוקף בראשון לינואר 2019.

כבר הזכרנו שהמדינה החליטה לא לוותר לאזרחים שמעלימים מס ולהלחם בתופעה.

התופעה הזו נקראת גם בשם "ההון השחור" והמזומן נחשב ל"דלק של ההון השחור". המזומן מאפשר לבצע עסקאות בלי להשאיר עקבות, כי אם מישהו משלם עבור עסקה במזומן אין דרך לעקוב אחר הכסף שהועבר ולהתחקות אחר המשלם והמקבל. לעומת זאת בתשלום באמצעות אשראי, העברה בנקאית או המחאה ל"מוטב בלבד" יש עקבות המובילים למשלם ולמקבל.  

תופעת העלמת מס היא נחלתן של מדינות רבות בעולם  אשר נלחמות באזרחים המעלימים נכסים והכנסות ובדרך זו מקטינים את תשלומי המיסים. מדינות רבות עושות שימוש בהגבלת השימוש במזומן כמכשיר לצמצום התופעה. מדינת ישראל למדה ממה שקורה במדינות אחרות והחליטה לייבא את הרעיון.

חשוב לציין שלא רק העלמת המס עמדה לנגד עיניו של המחוקק. ענין נוסף שהטריד את המחוקק היתה העובדה כי המזומן, בהיותו חסר עקבות, משמש גם כדלק לגורמים עבריינים שמשתמשים בו כדי לממן מעשים פליליים. המזומן מאפש לעבריינים  לפעול ללא חשיפה של מזמין הפשע, הגורם המממן והמבצע. זה כבר ענין של כולנו כציבור למצא דרכים להקשות על הפעילות העבריינית.  

אז היכן מסתתר הכסף המזומן הגדול?

עד עכשיו עסקנו במה שהטריד את המחוקק וברצון להלחם בתופעת השימוש במזומן באמצעות חקיקה.

כדי לחוקק חוק אפקטיבי לא מספיק שלמחוקק תהיינה סיבות שמניעות אותו לחקיקת החוק ומטרה שנגזרת מאותן סיבות, אלא יש צורך גם בזיהוי של הגורמים כלפיהם רוצים להשיג את המטרה.

בדיקות העלו כי קרוב ל 95% מהעוסקים המורשים במדינת ישראל הם עוסקים קטנים, שמגלגלים לא מעט כסף בשנה. בעסקים כאלו קל מאד לבצע עסקאות במזומן כאשר שני הצדדים לעסקה "גוזרים קופון" ונהנים מצורת התשלום הלא מדווחת.  קחו למשל את תחום השיפוצים. לא בכדי הפער במחירים בין קבלן שיפוצים המנפיק קבלות לבין מי שאינו מנפיק קבלות גבוה. פער זה פועל במקרים רבים לטובת הזמנת העבודה אצל מי שלא מדווח על העסקה. בצורה כזו המזמין מלבין הון והקבלן מעלים מס.

המחוקק ניסה למפות ולאפיין את העסקאות שדרכן מתגלגל הכסף המזומן והוא החליט להתערב בצורת התשלום של עסקאות מסויימות כדי לנסות ולשים סוף לגלגול המזומנים החופשי.

בפעם הבאה נתייחס לגלגול שעבר החוק עד לנוסח הסופי

אסתי וייסלר- עורכת דין. עובדת סוציאלית. מגשרת  מזניקה כלכלית אנשים ועסקים באמצעות כלים משפטייםז'בוטינסקי 155, בית נוח, רמת גןטל:    03-5796038פקס:  03-7621188  נייד: 050-6750691estw10@gmail.comז'בוטינסקי 155, בית נוח, רמת גן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

2 תגובות

  1. מאד נחמד לבעלי הון או לפחות מסודרים אבל אם נתקלים בבעיה עם הבנק או חברת האשראי חוסמים את החשבון ומבטלים את הכרטיס ולא נותנים לחיות נורמאלי אם כאילו חוקי סדום במקום לעזור לאנשים רק חונקים אותם השבעים לא יבינו את מי שלא חיי כמוהם

  2. שלום,
    אני עסק קטן עוד לא מורשה,
    ואני לא מצליחה להבין למה צריך את כל זה , זה ממש מרגיש לי כמו קג"ב כזה
    אני באופן עקרוני לא מחזיקה אשראי, וממעטת להשתמש בציקים
    לא שמעתי שבשום מדינה עושים ככה
    (גם בשום מדינה א"א להגיע לאחוזי מס כ"כ גבוהים שזה נראה לי הבעיה אנשים שעל כל 100 ש"ח שמרויחים אם אין להם נקודות זיכוי צריכים לשלם 40 ש"ח זה ה-מ-ו-ן ואין כמעט כאלו מדינות וזה הרבה מי מה שגורם לאנשים להעלים מס)
    100,000 ש"ח בשנה זה סכום מ-א-ד נמוך שממנו צריך להתחיל לשלם מע"מ – ולא תמיד יש החזר מע"מ למשל מעמותות וכל מיני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים