הגיע הזמן להתחיל להתחסן / נעמה נייגר

גולשות יקרות! אני כותבת את המאמר הזה, אחרי שהייתי כמה ימים עם חשש שנדבקתי בצורה מוחלשת מחצבת, למרות שאני מחוסנת. והסיבה הנוספת לכתיבת המאמר: רצון להפסיק את ההתפשטות הבלתי נגמרת של המגיפה. בכל יום, שומעים על עוד מקרי הידבקות או חשיפה המונית לחצבת.

אנו במו ידינו גורמים להתפשטות החצבת, ואי עצירת המגיפה:

בואו נודה שאת המגיפה של החצבת, וההתפרצות הקשה והבלתי נשלטת שלה- יצרנו אנו במו ידינו. כיצד יצרנו? בכך שהיו תינוקות ילדים שלא חוסנו, ובכך שגרמנו לחשיפה של ציבור בריא, לילדים חולי חצבת, ופעמים רבות- ללא כל הצדקה.

הגיע הזמן להבין שצריך לחסן!

אני מבינה שנושא החיסונים הינו רגיש ושנוי במחלוקת. אמנם, יש אוכלוסייה הרגישה ומגיבה באלרגיה מסוכנת לחיסונים, אך, זוהי אוכלוסייה לא גדולה, שקיבלה הנחיות מפורטות ממשרד הבריאות.

אבל- הגיע הזמן להבין: צריך לחסן! החיסונים הביאו למהפכה בעולם בעצירת המחלות. ולכן, כדי לא לחזור למחלות- כמו עם התפשטות החצבת, צריך לחסן. אסביר במאמר, מדוע הטענות נגד החיסונים אינן נכונות ומוצדקות.

מתי מקבלים את החיסון על החצבת? את החיסון על החצבת, מקבל הילד ב2 מנות. המנה הראשונה, יקבל התינוק בגיל 1 בטיפת חלב, במסגרת החיסון הקרוי "החיסון המשולש". המנה השנייה- יקבל הילד בכיתה א'. בימים אלו, ישנן טיפות חלב ברחבי הארץ בהן ניתן להגיע ולבצע השלמת חיסון לתינוקות שטרם קיבלו חיסון נגד חצבת. ילדים שלא חוסנו- הוריהם צריכים לתאם מועד חיסון מיוחד עם אחות בית הספר, או עם קופת החולים.

החיסונים עצרו מחלות רבות קשות:

נתחיל בטענה הבסיסית והנכונה: החיסונים עצרו מחלות רבות. מי שמע כיום על אבעבועות שחורות? מי שמע על פוליו? מחלות רבות נעלמו. ובאשר לטענה ששיפור רמת החיים וההיגיינה עצרו את המחלות- יש לי תשובה נגדית. התשובה, מתבססת על מחלות שנעצרו בעשור האחרון, מאז שפיתחו לפני 11 שנים את חיסון הפרוואנר: זוכרים את המחלה הקשה "דלקת קרום המוח"? לפני פיתוח החיסון, מחלה זו הייתה גזירת עליון. מאז פיתוח החיסון, מחלה זו נעמה.

מי זוכר את אבעבועות הרוח? זוכרות בתור ילדים את מחלת אבעבועות הרוח? חלק מהאימהות הקוראות את המאמר, חוו על ילדיהן הגדולים את המחלה. זו הייתה שגרה שכל אחד חולה באבעבועות רוח. מאז שהחלו לחסן נגד אבעבועות רוח: מי זוכר שהיה אי פעם מחלה כזו?

וזוכרות את הימים שהילדים חלו שוב ושוב בדלקות גרון ואוזניים? אנו זוכרות כתור ילדים, אותנו ואת סביבתנו חולים שוב ושוב בדלקת אוזניים ודלקת גרון. מאז שהחלו לתת לתינוקות אץ חיסון הפרוונאר, היקף דלקות אלו פחת בעשרות רבות של אחוזים, ואף הפסיק לגמרי באזורים מסוימים.

תנאי המחיה, וההיגיינה לא שונו באופן מאוד דרסטי בעשור האחרון!  לכן, לאור הנתונים שהצגתי- ברור שהחיסונים עצרו את המחלות, ולא רק שיפור תנאי המחייה.

ובאשר לטענות על רכיבי החיסונים- יש לי גם תשובות:

סט הטענות הנוסף הנשמע מפי מתנגדי החיסונים, הוא-  רכיבי החיסונים. אז, ייתכן שחלק מהרכיבים מעוררים בנו גועל. אך, האם בגלל זה נמנע מילדינו בריאות, נחשוף למחלות, ונסכן את סביבתנו. מה לא מוסרי יותר: חלק מהרכיבים שאולי קיימים בתרכובת החיסון, או לסכן את סביבתנו וילדנו?

תשובה לטענה על הכנסת הנגיף המוחלש לחיסונים: אחת מהטענות הנשמעות ביותר מפי מתנגדי החיסונים, היא: "יש נגיף מוחלש בחיסון". אז כדי שתבינו את התשובה, נחזור כמה מאות שנים אחורה, כאשר החוקר והמדען "לואי פסטר", המציא את החיסונים. בתקופתו, מתו אלפים ממחלות וממגיפות. לא היה שום תרופה. ואז- גילה לואי פסטר שאם מזריקים לגוף האדם נגיף מוחלש של המחלה בה הוא חולה, הגוף מתרפא. ואכן, הוא החל לחסן חולים רבים, והתחיל לעצור מחלות ומגיפות.

כאשר התינוק מקבל את הנגיף המוחלש, ייתכן שיהיה חולה יום או יומיים בחום ופריחה אחרי החיסון, אך גופו יבריא, וילמד להתמודד עם המחלה. אם יידבק שוב בנגיף- הוא ייחלה כמו שפעת עם פריחה, אך לא בצורה מסכנת חיים הגורמת למוות.

וזו הטענה לשאלה: מדוע גם אוכלוסייה מחוסנת נדבקת בחצבת? התשובה לשאלה היא, שהנגיף מדבק מהאוויר. אך שמנה לב להבדלים בין עוצמת ההידבקות. המחוסנים בחצבת, ייחלו בצורה קלה. חום, צריבה בעיניים, פריחה, ויבריאו. לעומת זאת, אוכלוסייה לא מחוסנת הנדבקת בחצבת, יכולה לקבל סיבוכים מאוד קשים של המחלה. לצערנו, היו מקרי מוות של ילדים שחלו בחצבת ולא חוסנו.

תשובה לטענה שמספיק לאכול בריא- והגוף מחוסן: רבים מקבוצת הטבעונים מתנגדי החיסון, טוענים שמספיק לאכול בריא, לשמור על כושר, ולחיות אורח חיים בריא. כך, הגוף מחוסן נגד כל המחלות, ואין צורך בחיסונים.

טענה זו תמוהה בעיני , אולי באותה מידה, נלך בכביש סואן לפי כל כללי הזהירות באור אדום? נסתכל ימינה ושמאלה- אך כולנו מודות שזה מסוכן. אולי גם אפשר לשלוח את הילד ביום שלג החוצה בלבוש דק- כי הגוף שלו מחוסן? לא סתם ציוותה התורה על מעקה "כי יפול ממנו הנופל". אנו צריכים לעשות את ההשתדלות להיזהר מסכנות. שמירה על אורח חיים בריא מגינה עלינו במקרים רבים מפני סרטן, מחלות לב, ושבץ מוחי. אך- לא מפני המחלות עליהם ניתנים החיסונים. הבה ניזכר שבתקופה של לואי פסטר, אכלו האנשים אוכל בריא ושמרו על כושר גופני, ועדיין חלו במחלות קשות.

מי התיר לסכן חיי אדם, ע"י אי מתן חיסונים?

עד עכשיו, דנו בהשלכות האישיות, והסכנות האישיות באי מתן חיסונים. אולם, עולה כאן שאלה הלכתית נוקבת: מי התיר לסכן חיי אדם ע"י אי מתן חיסונים? מגיפת החצבת, גורמת לכך שאוכלוסייה בריאה, נדבקת מאוכלוסייה חולה. מי התיר למתנגדי החיסונים לסכן עוברים ותינוקות בני שנה שטרם קיבלו את החיסון נגד חצבת?!

אני לא מתנגדת- אך אין לי זמן:

בעיה מוכרת. מפנים זמן. לדברים חשובים מוצאים זמן. אפשר גם לשלוח את הבעל לטיפת חלב, או את הסבתא. ומקסימום- תמיד אפשר להשלים חיסונים. גם אם החסרת כמה חודשים בגלל הפסד תור, שגרר המתנה ארוכה נוספת, תמיד תוכלי בסוף להשלים חיסון. מי שלוחצת- טיפת חלב יכניסו אותה בין התורות. ובכל מקרה- יש חיסוני חצבת ללא תור בחלק מטיפות החלב.

וכעת- לנקודה הבעייתית ביותר: מי התיר להוציא נשאי חצבת לרשות הציבור?

אי מתן החיסונים, הוא הגורם להבאת החצבת לארץ. אולם- כיצד התפשטה המחלה? מדוע עדיין לא נעצרה לגמרי? הסיבה לכך, היא הוצאה של נשאי חצבת לרשות הציבור. אם יש צורך להסיע ילד חולה לרופא באוטובוס זו בעיה. אולם, אני בטוחה שעדיין אפשר למצוא דרך כלכלית לנסוע עם ילד חולה במונית. זו גם טובתו. במקרים קשים, אפשר להזמין רופא הביתה.

אבל- מי התיר לקחת ילד חולה בחצבת לטיול לא חיוני ברכבת, לחתונה, או לבית הכנסת? לצערנו, החשיפה המיותרת של חולי חצבת ברשות הרבים, הביאה להתפשטות המחלה. מחלת החצבת עוברת מהאוויר במתחם סגור! מספיק ילד אחד חולה בחצבת הנוסע ברכבת- כל הנוסעים ברכבת בסכנת ההידבקות.

דיברנו רק על החולים- אך לא על נשאי החצבת: דיברנו על עכשיו על כך שלא מוסרי לחשוף חולי חצבת. אך, מה עם נשאי החצבת. נשאי החצבת, הם מי שבאים במגע קרוב עם חולי החצבת. למשל: אחים של הילד. קל וחומר- אחים של חולה בחצבת שלא חוסנו. ולכן, ייתכן שהם נדבקו, דוגרים על החצבת, והחצבת תתפרץ אצלם בעוד כמה ימים. ובנתיים, הם כן עלולים להדביק. ולכן, גם אותם לא כדאי לחשוף לציבור במשך כמה ימים.

אז מה קרה לנו? מדוע אנו חושבים רק על עצמנו:

החשיפה הבלתי אחראית של חולי החצבת, מראה שקרה לנו משהו. אנו מכונסים רק בעצמנו. חושבים רק על הנוחות שלנו, ולא על הבריאות של הסביבה. אפשר למצוא פתרונות. אפשר לקחת יום חופש מהעבודה. יש סבא וסבתא, או בעל שישמור על הילדים בבית. אפשר לוותר על תוכניות, כדי לשמור על הסביבה. הגיע הזמן לצאת מעצמנו, ולחשוב גם אחרים.

ולמתנגדות החיסונים- אל תכפו את תפיסת עולמכן על הציבור:

אם לא שכנעתי את מתנגדות החיסונים לשנות דעה, יש לי בקשה אחת מהן: אל תכפו על הציבור את תפיסת דעתכן. הילד שלכן נדבק בחצבת- השארנה אותו ואת אחיו בבית. אל תתחלנה להרצות לסביבה שזה לא נורא חצבת. זה כמו שפעת. במיוחד- אם ילדיכן חשופים לווריאציה הקשה והמסוכנת של החצבת, כי לא חוסנו. וגם את אחיו שבחזקת נשאים- השארנה בבית. בחרתן בחיים ללא חיסונים- אל תכפו עלינו מחלות. תנו לנו להחליט לבד האם חצבת זה "שום דבר" (משפט ששמעתי מחברה שלי שלא מחסנת), וגם לא להטיף לנו "נו נו" על כך שאנו מחסנות.

ולסיום: אני לא מקבלת כסף ממשרד הבריאות🙂

רק רוצה לעורר אתכן

הערת המערכת: הנכתב הוא באחריות הכותבת בלבד ומשקף את דעתה האישית.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

המסקנות שלי מחנוכה- מי שלט בחנוכה שלך? / נעמה נייגר 'את לא גרה עם מנקה צמודה, זה לא בית מלון…'/ טובי שטרן משתפת מהמלונית מכתב בהול מברזיל: איך אתם לא מרגישים חיבוק מאבא?? ד"ש מפולין: מה שלמדתי מההיסטוריה היהודית של קראקא/ לאה ברוקמן חרדים? זה לא בשבילכם!/ בתיה יעקב