בס"ד
היום הגדול הגיע.
אליהו אמור לגשת מחר לבחינה לקראת הקבלה לישיבה גדולה.
חודשים ארוכים הוא כבר יודע שיצטרך לגשת לבחינה הזו, חבריו נסו לקבוע עמו שוב ושוב לימוד בחברותות אולם הוא התחמק מהלימוד באמתלות שונות, אפילו מוצדקות. כך מצא את עצמו אליהו יום לפני הבחינה כשאינו מוכן בעליל. רגשות חרטה ולחץ איום כרסמו בתוכו… מדוע דחיתי שוב ושוב את הלימוד לבחינה החשובה?
***
קיימים מספר גורמים פסיכולוגיים לדחיינות, בין היתר אנו יודעים כי אנשים פרפקציוניסטים נוטים לדחיינות, זאת מכיוון שאינם רוצים לבצע את המשימה אם לא תהיה מושלמת, בנוסף אחד מהגורמים המשפיעים ביותר על דחיינות היא המחשבה שאנו זקוקים ל"זמן טוב יותר", שלא נהיה עייפים, שהסביבה הפיזית שלנו תהיה מאורגנת ומסודרת וכו' מה שמצמצם מאד את הגעת הזמן הנכסף לביצוע המטלה.
זאת ועוד, מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית מתאר מושג הנקרא "כשל התכנון" ומשמעותו הנטיה של רב האנשים להעריך בצורה שגויה את משך הזמן לו יזדקקו על מנת להשלים מטלה מסויימת. ע"פ רב אנו נוטים להעריך שנצטרך פחות זמן ממה שאנו באמת צריכים. ולכן אחת ההמלצות ליציאה ממעגל הדחיינות הוא גם להקדיש למטלה כפול זמן ממה שתכננו בתחילה. המרחב הזה יאפשר לנו אולי לחוות חווית הצלחה.
גורם חשוב בהימנעות מדחיינות הוא הרלוונטיות. מטלות שאינן קשורות למטרות בחיינו ובעלות משמעות נמוכה עבורנו, עלולות להגביר דחיינות. לכן עצה טובה היא למצוא בתוכנו מהי המשמעות של המטלה אותה אנו צריכים לבצע (למשל הדחת כלים- ערך של נקיון או סיוע לבני הבית) כתיבת מאמר תורני- הפצת תורה ברבים וכן על זה הדרך.
בואו נחזק את שריר המשמעת העצמית! אמנם מדובר בשריר המתעייף לעיתים קרובות, ובכל זאת,
על ניסוי המרשמלו שמעתם?
חוקר בשם וולטר מישל הניח קערת מרשמלו לפני ילדים, ולפני שהלך אמר, ילד שיצליח שלא לאכול מרשמלו יקבל אחר כך 2 מרשמלו! לימים גילה החוקר כי הילדים שגילו יכולת איפוק הגיעו רחוק… התשובה לדחיינות- היא חיזוק שריר המשמעת העצמית!
כל נסיון בשליטה עצמית הוא בעצם מלחמה בין ההווה לעתיד. כשאנו מחזקים את שריר המשמעת העצמית אנו בוחרים לחיות את ההווה! בפילוסופיה היוונית עלתה שאלה האם מטרת החיים היא רק להנות? והרי לפעמים סבל מסוים מוביל בסופו להנאה- לדוג' הגשמת חלומות וכד' אלא יש לחשוב מה יגרום לנו להנאה בטווח הרחוק.
לסיכום נזכור את האמרה " אין דבר העומד בפני הרצון". וממקורותינו אימרה חסידית אומרת ש"אין דבר העומד בפני לרצות…." כלומר גם אם נכשלנו שוב ושוב נוכל תמיד לשאוף לרצות מחדש, בבחינת "שבע יפול צדיק וקם".
בהצלחה לכולנו
אביגיל