אני לא יודעת,
אם אתה האבא של הילדים שלי
אני לא יודעת
אם אוכל לחיות לצידך,
טרם הספקתי להכיר
את נקודות התורפה שלך
לא יודעת אם אתה די יציב, וגם אדיב
ולא הבנתי עד הסוף
אם אתה יודע להקשיב.
אבל בשביל הרגע הזה,
אני יודעת שנפתח לי משהו קטן בלב
ניצוץ שמצליח להרגיש ולחוות,
אחרי הרבה זמן של קפאון
ואולי כמו עלמה בת 18
להאמין שיש בעולם
אולי…קצת טוב.
והאמת? שכל העניין הזה
די מעורר חרדה
כי מה אם שוב אפגע?!
וחוצמיזה, החילותי לעשות חישובים ולבנות טיעונים
של היכן ומתי זה יפול…
וזה עדיין עדיף על פני מדבר ארוך
של שממון אמיתי
כי לפחות אני יודעת
שעשיתי משהו לביתי…
נפגשתי, ניסיתי, בדקתי,
ועדיין מחכה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
תרשי לי לתקן אותך : במקום ואולי: "יש בעולם הזה הרבה הרבה טוב" רק לנו נשאר
לזהות את נקודות הטוב ולהגדיל אותם כמה שיותר
עד שנאפיל על החסרונות , רק באהבה בנתינה…