לספר את הסיפור אחרת: היית חוזרת לעבר שלך?לפעמים את חולמת על הילדות שהייתה לך?

שיתוף ב email
שיתוף ב print

כמה פעמים יצא לכן לראות אנשים ש"תקועים בעבר"?

האם שמתם לב לעיסוק מוגבר שלכם בעיתות כאב במשהו שכבר אין ביכלתכם לחזור אליו?

בוודאי שיש לא מעט הנאה בחלימה בהקיץ אודות תקופה שהסתיימה. לפעמים עולה בנו משאלה לחזור למקום ולהגיד משהו אחרת, לשפר או להוסיף… מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית מכנה זאת "הטית החכמה בדיעבד", הנטיה להבין דברים לאחר מעשה שבזמן אמת לא יכלנו לראותם אחרת. לפעמים זה מרגיש כפספוס…

בחזרה לעיסוק בעבר, מהו ההבדל הסמנטי בין "עבר" ל"היסטוריה"?

העבר, לפי אוגדן, פסיכולוג יהודי מארה"ב, הוא אוסף אירועים שאינו ניתן לשינוי. ההיסטוריה לעומת זאת היא הדרך שבה אנו זוכרים את העבר. לפעמים ההיסטוריה, הדרך שבה אנו זוכרים את האירועים מתעוותת מעט, או שהתווספו לה פרושים.

את העבר אמנם איננו יכולים לשנות, אבל את ההיסטוריה, ניתן לשנות, להתנתק ממנה וליצור שינויים.

בטיפול קוגנטיבי התנהגותי,  ביכלתנו להבנות את הסיטואציות אחרת, לשנות את דרך ההבנה שלנו את הסיטואציה. כמו שר' ישראל סלנטר אומר, "ניסיתי לשנות את העולם ולא הצלחתי….שיניתי את עצמי והשתנה כל העולם", כלומר מרגע שאנו משנים את זווית הראיה שלנו נוכל לראות דברים ממש אחרים! אולי אפילו להבין שמילה מסוימת שנאמרה לנו, משמעותה היתה אחרת לחלוטין, מבהיל על הרעיון כמאמר ספרי המוסר…

כיצד כל זה מתרחש?

לכל אחד מאתנו ישנן "סכמות" שהתקבעו. סכמה היא תבנית שהמח שלנו יצר, בדרך כלל עוד כשהיינו צעירים ורכים, בגלל נסיבות שונות וארועי חיים. הסכמות עזרו לנו לשרוד כשהיינו ילדים ואפילו לארגן לנו בראש את ההתרחשויות, לדוג' "אם אני אתאמץ מדי יחשבו שאני לא מוכשר", מובן שהסכמה כפי שהיא מופיעה בבגרות, כבר אינה משרתת אותנו. אם נרצה ליצור שינוי נצטרך לאתגר את הסכמות שלנו ולהרחיב את מנעד האפשרויות שלנו להבין סיטואציות.

אז מה הסכמה שלכן?

 

אביגיל מירוז, M.A תרפיסטית בפסיכודרמה בטיפול בהבעה ויצירה בתהליך הכשרה לפסיכולוגית קלינית. קליניקה בבני ברק. מטפלת בנוער, מבוגרים וילדים. קבוצות ופרטני. ליצירת קשר: [email protected] 0547097874

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


2 תגובות

  1. מרסלה לוי הגב

    מאמר מעורר השראה יישר כח התחברתי מאוד למשפט של ר' ישראל סלנטר כל כך נכון ומעמיק

  2. פלונית הגב

    מסכימה חלקית מאד! ישנם דברים שאכן ניתן לפרשם אחרת, אך ישנם דברים שאין שום אפשרות לפרש בצורה אחרת!!! למשל, מי שחווה התעללות מילולית או פיזית בילדותו, איך אפשר לפרש לטובה??? אפשר לומר שהאב/האם לא שלטו בעצמם, אבל זה לא יכול בשום אופן לרפא את הפצע! או כינוי שם כמו : רשע – לילד ולא רק פעם אחת… מקבע בליבו את ה"ידיעה" שהוא רשע! איך אפשר לתקן זאת???

x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן