בפעמים הקודמות עסקנו בזכויות קנייניות באופן כללי. הפעם נעסוק בזכויות יוצרים.
זכויות יוצרים זו הגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה.
כשמדברים על זכויות יוצרים מדברים על תחום ששייך לקנין הרוחני.
על מה מגנים?
הגנת זכויות יוצרים באה להגן על יצירה שמבטאת רעיון רוחני- לא מוחשי. אמנם הביטוי בפועל הוא מוחשי אבל ההגנה היא על מה שעומד מאחורי הביטוי המוחשי. המטרה של ההגנה היא עידוד פעילות יצירתית. כשבעלים של יצירה או יוצר יודעים שיצירתם תהיה מוגנת והם בעלי הזכויות ,ההגנה מדרבנת אותם לעסוק ביצירה ולהעשיר את העולם. לעומת , אם יוצר יודע שכל אחד יכול להשתמש ביצירה שהוא עמל עליה ואף ללא תשלום וללא קרדיט זה יוצר מוטיבציה שלילית לעסוק במשהו שבסוף הוא לא יהנה ממנו אלא אחרים יכו מההפקר…
האם יש חובה לסמן את היצירה?
יש שנוהגים לסמן את היצירה בסימן המודיע כי הזכויות שמורות באמצעות הסימון © (האות C בתוך עיגול, קיצור של המילה (copyright – בתוספת המילים "כל הזכויות שמורות". חשוב לדעת שבישראל ובמדינות נוספות אין חובה לעשות זאת, והיצירה, שעומדת בתנאי החוק, תהיה מוגנת גם ללא הסימון.
הרקע לזכויות יוצרים
בעקבות המצאת מכונת הדפוס (בשלהי המאה ה-15) הפצת יצירות הפכה לענין כלכלי והתפתח ענף שאפשר להעתיק יצירות שנעשו על ידי אחרים.
עלעול בדפי ההסטוריה מלמד על נסיונות להגן על מדפיסים למשך תקופה של מספר שנים באמצעות מתן בלעדיות ואיסור על המתחרים להדפיס את אותו דבר דפוס.
כך למשל ב- 1518 במסגר הסכמה שנתנו רבני אירופה לשלושה ספרים של רבי אליהו בכור הם אסרו על הדפסתם על ידי אחרים למשך 10 , וזאת כדי להגן על המחבר מפני העתקת הספרים על ידי אחרים.
חקיקה בענין זכויות יוצרים בעולם
החלוצה בחקיקה בענין זכויות יוצרים היתה בריטניה. בשנת 1709 נחקק חוק על ידי הפרלמנט הבריטי בענין. חקיקה נוספת בענין היתה בחוקת ארצות הברית.
העצרת הכללית של האו"ם מצאה לנכון גם היא להגן על זכויות יוצרים וביום 10.12.1948 כללה בהכרזה על זכויות אדם גם את סעיף כז(2) שבו נאמר "כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו".
חוקי זכויות יוצרים בישראל
החקיקה הישראלית בענין זכויות יוצרים התפתחה במהלך השנים. ראשיתה של ההגנה היא בתקופת המנדט הבריטי ששלט בישראל וביסס את שלטונו גם באמצעות חקיקה.
חוק השיפוט הזר האנגלי משנת 1890 ו דבר המלך במועצה על ארץ ישראל משנת 1924 אפשרו למלך ולשלטונות המנדט הבריטי להחיל בארץ ישראל חקיקה בריטית. במסגרת זו החיל המנדנט את חוק זכות יוצרים משנת 1911 באמצעות חקיקת פקודת זכות יוצרים משנת 1924. ב 19 בנובמבר 2007 אושר בכנסת ישראל חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007,שנכנס לתוקפו ב-25 במאי 2008 והחליף את החקיקה המנדטורית. יחד עם זאת יש הוראה בסעיף 78 המאפשרת להחיל את החקיקה הקודמת במקרים מסויימים.
בפעם הבאה נעסוק בקטגוריות שנהנות מהגנת זכויות יוצרים
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי והשימוש בו הינו באחריות המשתמש
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
