ויהי בימי המלך אחשוורוש, שמלך מהודו ועד כוש, על שבע עשרים ומאה מדינה. החליט המלך אחשוורוש, לעשות משתה לכל שריו ועבדיו הנמצאים בשושן הבירה. חצי שנה ערך המשתה- מאה ושמונים יום. משתה מפואר לאצולה המולכת על שבע עשרים מאה מדינה.
אוכל משובח כיד המלך אחשוורוש, פאר ויוקרה- לפי הסטייל הפרסי. והכל- על חשבון משלמי המיסים במדינות מלכות המלך אחשוורוש.
גם לעם מגיע ליהנות:
לקראת סוף תקופת המשתה, עלה במחשבתו של המלך אחשוורוש, שגם לעם היושב בשושן מגיע להתפנק. הרי- חצי שנה של סעודת פאר, מומנה על ידי משלמי המיסים, ובתוכם העם היושב בשושן הבירה.
ולכן, החליט לערוך שבוע שלם משתה לכל העם היושב בשושן. לכל העמים והדתות. ובהפרדה מלאה. שבוע שלם שבתון- חופש מהלימודים ומהעבודה.
עסקני קהילת שושן היהודית, מתלבטים האם להגיע לסעודה:
עסקני הקהילה היהודית בשושן, התאספו לישיבה דחופה. מטרת הישיבה- להחליט האם על הקהילה היהודית להגיע לשבוע של הסעודה. מרבית העסקנים, השמיעו דברים נגד ההשתתפות בסעודה: התבוללות, חשש לעבירות על ההלכה. אחד מהעסקנים הזכיר, שמטרת משתאות אחשוורוש, היא לחגוג את העובדה שלפי חשבונו מלאו 70 שנה מאז חורבן הבית, ועם ישראל לא נגאל, ולפי דעת המלך אחשוורוש- יישאר לנצח בגלות.
ואז קם אחד מהעסקנים…
הרוב המוחלט של עסקני שושן, היו בדעה שאסור ליהודים להשתתף בסעודת המלך אחשוורוש. ואז קם אחד מהעסקנים, ואמר: "אנחנו עדיין בגלות, ועלינו להתנהג כמו בגלות, ולהגן על זכויותינו". "אם כל העם היהודי היושב בשושן, ישתתף בסעודת המלך אחשוורוש, יעריכו אותנו מאוד המלך ושריו. אנו נוכל למנוע גזירות כמו גיוס המוני לצבא הפרסי של כל בחורי הישיבות הלומדים בישיבות הפזורות ב127 מדינות אחשוורוש. בזכות ההשתתפות במשתה, נוכל להשיג תקציבים לתלמודי תורה ב127 מדינות, ולישיבות. יהיה תקציב לחלק מלגות גבוהות יותר לאברכים בכוללים".
הדברים התקבלו בקרב העסקנים:
98% אחוז מהעסקנים באסיפה, קיבלו את הדברים. דעת הנוכחים התהפכה. היה ברור לרוב העסקנים, שחשוב שיהודי שושן ישתתפו במשתה אחשוורוש. לאט לאט, החלה לחלחל תחושת שליחות. הם הבינו שיהודי שושן, יהיו אלו שיכריעו את גורל כל יהודי פרס, ב127 מדינות. אבל- איך גורמים ליהודי שושן לרצות להגיע למשתה?
מבצע "מעלין לאחשוורוש":
כדי לשכנע את יהודי שושן להגיע למשתה, הגו העסקנים מבצע מיוחד "מעלין לאחשוורוש". העסקנים החליטו להציע למלך לארגן במהלך המשתה שבוע של הרצאות, שיעורי תורה, מופעים, אטרקציות ופעילויות לכל הגילאים. והכל- בכשרות המהודרת של הרבנות הראשית לשושן ובהפרדה מלאה. במהלך הימים הבאים, ניהלו העסקנים משא ומתן עם נציגי המלך אחשוורוש.
במימון מלא של המלך אחשוורוש, נבנתה תוכנית מדהימה. לוח מפורט הכולל כמה אפשרויות בילוי במתחמים שונים. שיעורי תורה לגברים עם מיטב המרצים. הרצאות לנשים עם מיטב המרצות. מופעי להטוטים לגילאים השונים. ומופע מרכזי שיועבר פעם לנשים ופעם לגברים: חלילן מרקיד נחש ענק. מעגלי תופים, סדנאות יצירה. לנשים, ארגנו העסקנים מופעים מיוחדים עם מיטב בעלות הקול היפה והמחוללות מתוך קהילת יהודיות שושן.
לילדים, אורגן שבוע שלם של סדנאות יצירה, פעילות ואטרקציות, והכל עם תכנים על טהרת הקודש.
והכשרות- הוזמנו טבחים מיוחדים, אשר יבשלו תחת פיקוח משגיחי הכשרות המהודרת של הרבנות הראשית לשושן.
מלחמת פשקווילים בשושן:
העסקנים, גייסו את מיטב הגרפיקאיות של שושן. נשים אשר להן כתב קליגרפי יפה, ויודעות לצייר. הנשים ציירו במו ידיהן כרזות מדהימות, המתארות את לוח הזמנים המיוחד של שבוע "מעלין לאחשוורוש". עם ההדגשה- "השבוע בחסות המלך אחשוורוש". הכרזות היפות נתלו ברחבי שושן הבירה.
למחרת תליית הכרזות, נתלו פשקווילי ענק מטעם בית דינו של מרדכי. בפשקווילים הוסבר שאיסור חמור להשתתף בסעודת המלך אחשוורוש. אולם, יום לאחר תליית הפשקווילים, נתלו פשקוועילים אחרים: "עת לעשות לה'", "בשבוע אחד נקבע לטובה את גורל כל יהודי פרס". על פשקווילים אלו, היו חתומים כל עסקני שושן, מנהלי הסמינרים, ומנהלי התלמודי תורה בשושן.
כמובן, נתלו עוד ועוד פשקווילים מבית דינו של מרדכי.
והעיר שושן כמרקחה:
עד למשתה אחשוורוש, העיר שושן הייתה כמרקחה. בתוך תוכם, האמינו היהודים למרדכי. אולם, המציאות הייתה חזקה מהם. בתחילה, התנהלו וויכוחים. אולם, לאט לאט, התלהבו יהודי שושן מהמשתה.
גם משפחות שהתנגדו למשתה, הציגו עצמם כתומכים נלהבים. למעשה, היהודים בשושן העדיפו להגיע למשתה, מאשר להסתכן בכך שלא יקבלו את הבת לסמינר או את הבן לתלמוד תורה, בגלל אי השתתפות של המשפחה במשתה.
נשות שושן מתחרות למי השמלה הכי יפה:
לאט לאט, האווירה בשושן הפכה מהתנגדות למשתה, להתלהבות. נשות שושן פנו למיטב המעצבות, כדי לעצב להן שמלה מפוארת למשתה. כסף ב נשפך בשושן על עיצוב השמלות. גם נשים שלא היה להן כסף, לקחו הלוואה לשם עיצוב שמלה. אותן נשים רצו להיראות אופנתיות, ו"IN". הן לא רצו להיראות מיושנות מדי. וגם- חששו שאם יגיעו בשמלה לא אופנתית, ושאינה מעצבת מספיק, יפגע הדבר בשידוכים של הילדים.
נשות שושן מתחרות במתכונים:
תכונה נוספת הייתה לפני המשתה בקרב נשות שושן- תחרות מתכונים. מיטב יצרני המזון בשושן, הבטיחו פרס כספי למי שתביא את המתכון הטוב ביותר. וכך, דנו נשות שושן במתכונים השונים. בתוך תוכן, ידעו נשות שושן שזכייה בתחרות- תעלה את הסיכויים לקבל את הבת לסמינר, ולקבל הרבה נקודות זכות בקרב השדכניות הראשיות של שושן.
הגיע שבוע המשתה:
הגיע השבוע המיוחל. שבוע המשתה של העם היושב בשושן. או בשמו החדש "מעלין לאחשוורוש". היה זה שבוע חוויות מיוחד ובלתי נשכח. הנשים היהודיות היו במתחם נפרד, הגברים היהודים היו במתחם נפרד, והיה מתחם מיוחד לילדים. 3 סעודות עשירות ומלאות בכל מיני מאכלים מיוחדים הוגשו. מיטב הבשרים והתוספות. קינוחים טעימים ומיוחדים. והכל בכשרות המהודרת של הרבנות הראשית לשושן.
בין הארוחות, היה בר פינוקים. במהלך ימי המשתה, היה בר משקאות. הוגשו מיטב יינות שושן אשר יוצרו בידי היהודים. נסחטו מיצים טבעיים משובחים. הוגשו מיני מאפה ריחניים וטעימים של מאפיות הקהילה היהודית בשושן.
לילדים- היו שמרטפיות מקרב נשים ובנות מקרב קהילת שושן שנשכרו במיוחד. הפעלות בלי סוף. משחקים שונים שהוכנו לכבוד האירוע. מופעי זמר של מיטב חזני שושן. הצגות ופנטומימה. וכמובן- בר עשיר של מיצי פרות טעימים, ומיני מתיקה.
נשות ובנות שושן נהנו ממופעי בידור, מחול וזמר. וכל המופיעות- נשים מקרב קהילת יהודיות שושן.
וכל יום, קיבלה כל קבוצה את המופע המיוחד– פרסי מחלל בחליל, ומרקיד נחש. במהלך השבוע, התקיימו מופעים מוזיקליים שונים, אשר כללו שירה וריקודים חסידיים.
סיורים מודרכים, התקיימו בהפרדה מלאה במהלך כל השבוע בארמון המפואר של המלך אחשוורוש.
כל המשתתפים במשתה, קיבלו תעודות הוקרה ומתנות מיוחדות. וכל הוצאות המשתה- מומנו על ידי המלך אחשוורוש.
ומי לא הגיעו למשתה?
99% מיהודי שושן השתתפו במשתה. ומי לא הגיעו למשתה? כמובן- מרדכי, בית דינו, ובני משפחותיהם. ו5 משפחות אחרות אמיצות. במהלך השבוע, לימד מרדכי בבית המדרש את כל הילדים שלא השתתפו במשתה. אמהות מתנדבות, הפעילו את הבנות שלא השתפו במשתה. במהלך השבוע, דנו המשפחות כיצד להקים מוסדות חלופיים לילדיהן ובנותיהן במידה ויסולקו.
זמן רב זכרו היהודים את המשתה…
במשך תקופה ארוכה מאוד, זכרו היהודים את המשתה. עבור הקהילה היהודית, היו ימי המשתה חוויה פעמית בלתי נשכחת. הילדים הסתכלו ברחמים על החברים המעטים שלא השתתפו. כל הקהילה דנה בהתרחשות בארמון המלוכה: המלך אחשוורוש גירש את ושתי. הילדים שרו כל היום "יש לושתי קרן על הראש".
למעשה, אף אחד לא לעג למי שלא השתתף במשתה. הסיבה היא- שלא רצו להיחשב כיוצאים בגלוי נגד מרדכי היהודי. הבנות לא סולקו מהסמינרים, והבנים לא סולקו מהתלמודי תורה. רק השדכניות ציינו במידע שמסרו על אי השתתפות במשתה. אולם, אף בחור או בחורה לא נפסלו, משום שההורים לא רצו לפסול רק בגלל ציות למרדכי.
עד שיום אחד…
לאט לאט, ההתלהבות מהמשתה נרגעה, אך לא נשכחה. המשתה, היה עדיין השיחה העיקרית של היום. אך, יום אחד- הופיעו ברחובות שושן אחשדרפני המלך, שהכריזו על גזירת ההשמדה בי"ג אדר בכל מדינות המלך אחשוורוש.
הגזירה הכתה בהלם את כל יהודי שושן.
עסקני שושן נזרקים מארמון המלך בבושת פנים:
עסקני שושן ניסו לשדר רוגע, והבטיחו לבטל את הגזירה. משלחת העסקנים יצאה לארמון המלך. אולם, שומרי המלך סירבו להכניס את העסקנים. השומרים הסבירו שקיבלו פקודה מהמלך והמן לא להכניס את עסקני היהודים. הסיבה לכך- אין שום כוונה של המלך לבטל את הגזירה.
כולם הבינו כמה מרדכי היהודי צדק:
לאחר שחזרו עסקני שושן בבושת פנים אל השכונה היהודית, הבינו כל יהודי שושן ובתוכם העסקנים, כמה מרדכי היהודי צדק. הם הבינו עברו על איסור תורה בהשתתפות במשתה. הם הבינו שלא רק שההשתתפות לא עזרה לעתיד העם היהודי במלכות פרס, אלא הביאה עליהם משמים גזירה קשה.
שק ואפר יוצע לרבים:
מרדכי היהודי יצא לרחוב עם שק ואפר. יהודים רבים הצטרפו אליו. היהודים בכו והתפללו לה', וחזרו בתשובה שלמה.
והסוף ידוע:
סוף הסיפור ידוע ומוכר לנו ממגילת אסתר. ב3 הימים בהם אסתר צמה והתפללה, היה העם באחדות שלמה. לכן, בזכות האחדות הצליחה אסתר לבטל את הגזירה.
שנזכה גם אנו לאחדות שלמה, לגאולה השלימה והאמיתית עם משיח צדקנו, ובניין בית המקדש.
חג פורים שמח ומבדח!
נעמה נייגר.
בניית אתרים, כתיבת תוכן שיווקי, קידום אורגני וממומן בגוגל. קידום עסקים ברשת.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
3 תגובות
מהנה תיאור חי ומרתק כמו תמיד
השאלה היא מי המרדכי שלך…
ולמי את מצייתת
יפהפה.