הם בחרו לחיות, עם כל הכאב / פארלי מורגנשטרן

פסח,
בין הזמנים ,
בביתנו התנגן השיר
"ריבון העולמים ידעתי כי הננני בידך כחומר ביד היוצר"
את הפיזמון קטע הטלפון על הקו היו נועה ויוסי (שמות בדויים) זוג מקסים שאני מלווה כבר תקופה,
את הלחץ הבושה והכאב היה קל לזהות,
אנחנו חייבים להיפגש היא אמרה בלחש,
זה s.o.s
אנחנו חייבים עידוד כוחות והמון הכוונה הם אמרו ,
ניפגשנו,
"עוד שנה של כאב עוד שנה של טיפולים ציפיות אכזבות שלא מותירות אותנו עם כוחות,
את החג בחרנו לחגוג לבד,
אני הוא והכאב" היא אמרה בדמעות ,
בחרנו לחגוג את ליל הסדר עם המון קושיות אחד לשניה ואמונה אחת גדולה,
לחכות עשר שנים לילד זהו הסבל בהתגלמותו.
התמכרנו לשקט הזוגי שלנו שם אנחנו מרגישים מוגנים ובטוחים רחוקים מהמבטים שלא ניגמרים,
החיוכים המזויפים שלנו ושל הסובבים גורמים לנו לשנוא את החג, כולל האורחים שכלל לא אשמים במצב הנפשי שבו אנחנו נמצאים.
המבטים הליחשושים וההתעניינות אם יש משהו חדש אצלנו גומרים אותנו בכל מפגש עם המשפחה,
המחשבה על המולת החג ושירת ה"מה נשתנה" הטהורה של הילדים גרמה לנו להחליט שהשנה אנחנו בבית,
ליל הסדר שלנו היה שונה אנחנו בטוחים,
את ה"מה נשתנה" שרנו זוגי עם המון דמעות ותחנונים ששנה הבאה נשב כמשפחה,
שמחנו שעשינו את החג לבד,
הרגשנו שזהו החג הראשון מזה עשר שנים שהפתיחות והשמחה הייתה אמיתית זוגית ורק שלנו.
החלטנו שזהו עושים סוף למסכנות לביקורת ולעיניים המרחמות,
לא פעם שמענו גם ביקורת שאנחנו לא עושים את ההשתדלות מספיק,-זה כאב,
זה דקר לנו בלב שמדמם גם כך…
יש דיבורים שהאוזן לא יכולה לשמוע והלב לא מוכן להכיל.
ולשמוע את הדברים מאנשים או ממשפחה
ש"אוהבים ודואגים"  זה כואב כפול,
לפעמים בא לי לצרוח
"צאו לי מהווריד" תנו לנו להתמודד עם הקושי שגם ככה קשה,
ואני שותקת ונקרעת, ועמוק בפנים מזכירה לעצמי שייסורים מכפרים, וממשיכה הלאה כאילו כלום לא נאמר.
את ימות השבוע אנחנו שורדים עסוקים בעבודה בית והמון טיפולים,
הכאב הגדול מתרכז בשבתות חגים ובאירועים משפחתיים,
כשכולם מסביב עסוקים עם הילדים ואיכשהו נשאר להם זמן לאחל :
"בקרוב אצלכם"
ואנחנו?
זוג עדינים רגישים מחייכים גם כשהמשפט צורם וחסר טקט וממשיכים הלאה,
לפני כמעט כשנה כשהתחלנו את היעוץ הזוגי כבונוס לטיפולי הפוריות החלטנו :
"לחיות מחדש" והתחלנו תהליך מדהים של הכרות אמיתית ואמיצה מול האתגרים הקשים שעולים שוב ושוב בחיינו,
הפעם אנחנו לא נשברים החלטנו עם כל הכאב ,
שום תוצאה שלילית לא תהרוס את האמונה התקווה והאהבה שנולדה מחדש.
ההחלטה הייתה זוגית וחד משמעית,
לא מתייאשים ממשיכים לאהוב ולהאמין בטוב החלטנו יחד ,
כתוב שאדם ללא ילדים חשוב כמת אנחנו נהיה ההוכחה הראשונה בעולם שזוג ללא ילדים לא מת! הרגשנו שאלוקים נמצא בחדר ונותן לנו כוחות שלא היו שם מעולם, נזכרנו בימים הקשים שהטיפולים יאשו אותנו וגרמו לנו לא פעם להישבר עד כדי רצון לפרק את המשפחה שמעולם לא הייתה, הטיפולים והאכזבות גרמו לנו למריבות ואפילו לשנאה האחד כלפי השני/ה.
הפעם החלטנו ליצור מציאות חדשה,
אנחנו כאן בשיא החג לקבל כוחות וללמוד לחיות את העכשיו המאתגר הזה ולא להתמוטת שוב מעוד הכזבה או תגובה הרסנית,
הדמעות בחדר היו רבות,
דיברנו על הכאב היינו במחיצתו מרצון,
הדגשנו שאין רע בעולם,
הבארנו שהאמונה היא התרופה היחידה שזמינה תמיד וללא מחיר מופרז,
האמונה היא המפתח לשפע המפתח לאהבה והכלי שיכיל את הטוב שיבוא בעזרת ה' בקרוב.
מחשבה יוצרת מציאות זו היכולת להאמין שמגיע לנו טוב ויש בנו את היכולת לקבל אותו.
למדנו לענות בצורה מכבדת לאנשים שפוגעים וקיבלנו את האומץ להגיד –
תודה על ההתענינות אבל זה נושא שהוא אישי-שלנו,
הדגשנו שעלינו כזוג להודות ולאהוב אחד את השניה ללא תנאים,
האהבה והערכה חייבת להיות אמיתית כשיש ילדים ובלעדיהם,
הפנמנו שרק ע"י תמיכה ואהבה הדדית נצליח לקבל כוחות האחד מהשניה ולשרוד את הניסיון בהצלחה,
שמחתי להיות עם עוד זוג ברגעים המאתגרים שלהם וליראות שעוד זוג יצא משיעבוד לגאולה,
הפגישה הסתימה עם חיוך זוגי ענק והמון כוחות להמשך החג..

יהי רצון ושהתגשמו לכולנו כל המשאלות לטובה:)
שלכם
פארלי.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

תבחרי: בין לוותר לבין לנסות חזק עוד יותר / פארלי מורגנשטרן על שמחה ופריחה בחג האביב מאחורי המסיכה של אם יחידה / פארלי מורגנשטרן חירות, כי לכל אחד מגיע / פארלי מורגנשטרן אם תכנסי לנעליים שלהם, כבר לא תוכלי לדבר / פארלי מורגנשטרן