התמכרויות ומה שביניהם  / פארלי מורגנשטרן

לפוסטים נוספים של פארלי מורגנשטרן לחצו כאן

מכור מכורה מכורים מכורות.
לצערנו הפרעת ההתמכרות לא פוסחת על אף אוכלוסיה, התמכרות זו מציאות מאתגרת שלא תמיד בשליטת המכור,
התמכרות נובעת מהרבה סיבות רגשיות, חסכים ופעמים זו נפילה קטנה שגרמה אחריה להתמכרות קשה.
גמילה מהתמכרות תוכל להתבצע על ידי רצון אמיתי של המכור בעצמו שהרי הוא היחיד שיודע/ת בחדרי חדרים מתי נפל שוב או מתי התגבר על ההתמכרות.
התמכרות יכולה להיות מטופלת כשיש הכרה בהתמכרות מוטיבציה חזקה להיגמל, חשוב לקבל טיפול מקצועי .
זכרו:
להיות מכור/ה זה ההפך מעצמאי.
מכור/ה לרוב אינו שולט על חייו ומתנהל על ידי הרצון העכשווי שמפיל אותו בכל פעם מחדש.
יש המון סוגי התמכרויות, המשותף לכל ההתמכרויות היא הגמילה –
הצורך והרצון להיות נקי.
הדרך לצאת מההתמכרות לגמילה היא מורכבת אבל אפשרית.
"ניקיון" זהו תהליך המצריך המון כוחות נפש מול ההתמכרות וההתגברות עליה,
מחקרים בתחום מראים כי למכורים יש חלקים מסוימים פעילים יותר במוח,
מה שמוכיח שאם נלמד את המוח להתנהג אחרת כך ההתמכרות תפחת. 
"האושר בידיים שלך" זה לא סלנג זו דרך חיים.
ברגע שנפנים שהטוב והרע, האושר והסבל הם בידיים שלנו הטיפול בהתמכרות- יהיה מוצלח יותר,
בהתמכרויות רוב הסיכויים להצליח היא היכולת לדעת ולזהות את המקרים המועדים ולמנוע את הנפילות.
פגשתי בקליניקה המון מכורים/מכורות שההתמכרות היא השבי הגדול שמלווה אותם.
כאב לי בכל פעם מחדש לראות את כאבם האישי מול ההתמודדות המורכבת שבהתמכרות והקושי שבגמילה.
הצער והמלחמה העצמית  עם ההתמודדות היה נוכח בכל פגישה מחדש,
הדמעות והבושה שהנה "שוב נפלתי" גרמו לא פעם לייאוש מהמשך הגמילה.
לצערי היאוש והתסכול מנהל את המכורים/רות ופוגע במכור.
במשפחה ובסובבים שלא אשמים במצב,
לרוב אנשים מכורים לא מצליחים לנהל חיים תקינים עד לגמילה מוחלטת,
ההתמכרות משבשת את כל מהלך החיים מסכנת את המכור ויש פעמים שגם את הסובבים ,
הפחד ששוב תהיה נפילה כספית או נפילה אחרת גורם ללחץ תמידי בבית וקשה לנהל כך חיים נורמטיביים, לרוב הסביבה והמשפחה הקרובה הם אלו שסובלים מההתמכרות,  לפעמים כשהמצב חמור יותר כל אמצעי להשיג את המטרה הופך לכשר.

פגשתי את חני בקליניקה,
"אני מכורה לעבודה" היא אמרה בשקט, ביקשתי מחני לחזור בגלגל הזמן ליום שהכל התחיל.
"בגיל 16 העוני בבית גרם לי לצער והמון כאב" סיפרה חני,
גדלתי בבית עני ללא אפשרויות.
כאב לי המצב בבית ולכן לקחתי את עניין העבודה ברצינות,
המשכורת הראשונה גרמה לי לאושר ורצון בחודש הבא להכפיל את ההכנסה וכך מצאתי את עצמי עובדת סביב בשעון ואני רק בת 16 וקצת..
מחקתי את כל רצונותיי האחרים ושמתי במרכז חיי את מקום עבודתי,
הקושי המרכזי החל בגיל עשרים כאשר חברותי החלו להיפגש ולהתכונן לנישואין,
לא יכולתי לחשוב על חתונה ומה שבינהם"
העבודה ניהלה אותי ואת חיי…
בגיל מאוחר לאחר המון שיכנועים עצמיים יצאתי לעולם השידוכים כשאני משתדלת כמה שפחות לפגוע בעבודתי,
בגיל 31 התארסתי (מאוחר יחסית לחברותיי לסמינר)
"אני כאן מאורסת טריה אצלך בקלינקה"
קשה לי ההתמכרות לעבודה, אני יודעת היום שאם יש משהו שעלול להפריע לי בזוגיות זו העבודה. לקח לי זמן להפנים את זה שאני מ-כ-ו-ר-ה לעבודה.
אין בי את הכוחות לעשות סטופ במרוץ העבודה,
וכן יש בי את הרצון לבנות בית וזוגיות נכונה אבל…
לצערי אני מכורה לעבודה,
אני מכורה לכסף,
החיים שלי מתחילים בעבודה ונגמרים בעבודה.
מהרגע שהתחלתי לעבוד אני חיה כמו בתוך סיר לחץ, קשה לי המחשבה שחלילה אפסיד שעה או שעתיים בזמן שיכולתי לשבת בעבודה ולעשות כסף…
את ההתמכרות לעבודה לא זיהיתי סיפרה חני,היה לי טוב להיות במקום של "הלעבוד קשה ולהרוויח" השעות המטורפות שהייתי עובדת במשרד גרמו לצוות לא פעם להרים גבה ולשאול לא קשה לך? אין לך עוד חיים מעבר לעבודה? עד מתי תהיה מכורה לעבודה? בהנהלה היו מרוצים וכך נוצר מצב שחייתי למען העבודה. ההערכה, הכסף וה"בטחון" המדומה הזה גרמו לי רק לרצות להישאר שם שעות נוספות.
וכן, אני היום בתפקיד בכיר שהרבה מאוד מהקולגות שלי היו רוצים להיות במשבצת הזו. לעבודה שלי יש הרבה ערכים מוספים לא רק כסף…
במהלך השנים האלו לא ידעתי מהי חברה מהם הנאות, הכל התחיל ונגמר בעבודה. גדלתי וכך גם היקף עבודתי,הייתי עם רצון תמידי להוכיח לעצמי ולהנהלה שאני מסוגלת ופנויה לכל משימה,הגעתי בכל בוקר עם אש בעיניים להצליח:) הדגשתי לעצמי ולכולם שהכל "קטן עלי" ואין מאושרת ממני ,עמוק בפנים ידעתי שאני מכורה לעבודה ואין באפשרותי לעצור את גלגל העבודה ש"סידרתי" לעצמי במו ידי,
עכשיו אני כאן מותשת, רוצה להתחיל את החיים האמיתיים שלי ממקום טוב יותר שמור יותר.
אני רוצה לצאת לדרך חדשה ולא יודעת מהם הכלים להישאר עובדת טובה אבל לא מכורה,
דיברנו על הנושא ששמו התמכרות.
הדגשנו שגמילה יכולה להיות קשה או קשה מאוד עד בלתי הגיונית.
חלק מההתמכרות זה להיות נשלטת על ידי הדימיון,המחשבה שאני אעבוד,ארוויח , אקנה אלו משפטים שעובדים על הרגש וגורמים לנו להתמכר ולשקר את עצמינו בכל פעם מחדש, התמכרות מתבססת ברובה על דפוסי חשיבה  מוטעים ולא רציונליים בכדי להצדיק את זה שהמעשה שאני עושה ברגע זה הוא נכון ורצוי.
קבענו יחד שעות המקובלות על חני ומתאימות לחיי משפחה בעתיד,היו לחני ימים קשים,חני הייתה הולכת סביב המשרד ולא נכנסת למרות הרצון לעשות עוד שעות.חני הבינה שזו חלק מהגמילה וזה כמובן לטובתה. קיצצנו שעות עבודה מתוך בחירה ורצון הדדי של הזוג ,יצרנו יחד מערכת עבודה הגיונית ושפויה,
דיברנו על יכולת עבודה שלנו כנשים /אמהות ומה מומלץ בכל שלב בחיים. שמחתי להיות עם חני בזמנים המאתגרים בחיים ולהיות שותפה לעוד זוג בבניית העתיד…
אם גם אתם מכורים למשהו קחו לכם רגע ועשו לעצמכם טובה-טפלו בהתמכרות עוד היום זה לטובתכם. לטובת הסביבה שלכם, שימו בצד את הדמיון לטובת החיים במציאות. 
זיכרו: בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו.
בהצלחה
שלכם
פארלי

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

הסיפור המטלטל של מיכל, ולמה את לא מטפלת בעצמך? /פארלי מורגנשטרן המסע פרק ח' – “וזכנו שנרגיש כוונת רצונך הטוב” חירות, כי לכל אחד מגיע / פארלי מורגנשטרן תבחרי: בין לוותר לבין לנסות חזק עוד יותר / פארלי מורגנשטרן לשאלה הזו לא ציפיתי, אמא האם מישהו ירצה להתחתן איתי? / פארלי מורגנשטרן