כולם שואלים "איפה ההורים?" / פארלי מורגנשטרן

לפוסטים נוספים בנושא "מוגנות" לחצי כאן

כולנו שמענו על המקרה הנורא והעצוב שארע בעיר חרדית עם שרת בית הספר הערבי.

כואב לי,
כואב לי שלפעמים יש מקרים שאינם תלויים בנו ההורים.
אמת- חובת השמירה 24/7 היא עלינו כהורים זה ברור. ההכנה למקרים מביכים ועצובים בחיים הם חלק חשוב בתפקיד ההורה.
חשוב לציין שיש פעמים שאין באפשרותנו לנחש את המתרחש בבית הספר אצל המשפחה הקרובה שכנים גנים חיידר או בכל מקום אחר ואפילו המוגן ביותר-בבית, אין ספק שחובת למידת המוגנות שלנו כהורים מול ילדים הוא לימוד חובה.
יש לעורר ולדבר על עניין שמירת הגוף והתנגדות לדברים שלא נעימים לנו לא צנועים לא מקובלים גם מול אנשים שיכולים להיות קרובים ביותר או בעלי סמכות , במיוחד עלינו להדגיש להתרחק מאלו שאינם מוכרים לנו , עלינו כהורים בפתיחות ועם המון רגישות לגרום לילד את האפשרות לספר חופשי ה-כ-ל.
לדוגמא הורים יכולים לומר תדיר לילד "ספר לי אם יש לך סוד עם מישהו, אל תחשוש ,אני לא אעניש אותך" .
כאשר חלילה יש לילד מצוקה וסוד נורא הוא זוכר את המשפט הזה וניגש להורה שבו הוא מאמין ומשתף אותו ללא פחד.
המקרה שמזעזע את המדינה כולה שבה ערבי התעלל בילדה חסרת ישע שכל עוונה הוא בזה שהיא בת הקפיץ מדינה שלמה כאילו שזה המקרה הראשון של התעללות,  לצערנו יש המון מקרים של התעללות מידי יום,על פי הנתונים המדווחים אחד לארבעה ילדים עובר התעללות לצערנו.

אני דומעת ברגע שאני חושבת על מה שעבר עליה ילדה בת שבע וקצת ברגעים של כאב והשפלה,  אני מדמיינת את התמימות שנגדעה ברגע כואב, את כל התמימות שהייתה ואיננה,את סימני השאלה שיתרוצצו בראשה עד 120..
כולם שולחים לך נחמה מרחוק,
ואתם ההורים רצינו שתדעו כולנו אתכם,
מזועזעים וכואבים מתפללים שה' ייתן לכם את הכוחות לטפל להבין ולסלוח לעצמכם, (ולא, לא הכל תלוי בנו ההורים)
המכה היא גדולה וכואבת אבל למען ביתכם ובני ביתכם לכו לטפל בכולם,
טיפול אמיץ ונכון , תברחו מרגשי אשמה כרגע הם לא רלוונטיים,

ראיתי המון תגובות ושאלות של : איפה ההורים?
רציתי מעל במה זו לחדש לכם קוראים יקרים שיש סיכוי שלכל אחד/אחת מאיתנו אופציה להיות שם-
בכאב ,זה יכול להיות מקרה כזה או שונה שיזעזע את האחר וישאל בדיוק באותה מטבע איפה היו ההורים(אתם)? אז במקום לשפוט לשאול ולהוסיף כאב על כאב, בואו נלמד את הילדים מוגנות מול כל מצב "אסור". נשתדל להיות ערניים גם במקומות שלכאורה ילדינו "מוגנים" שם.

חשוב שנזכור את הנתונים כי למעלה מ80% מהמקרים מתרחשים דווקא על ידי מכרים קרובים ואנשים שיש מגע יום יומי עימם.

ואת?!
זו שקוראת.  אם את יודעת על ילדים שעוברים התעללות ושותקת קחי אחריות על העתיד והכאב שלהם. מחובתך לדווח במקומות הנכונים – במידה ואת יודעת על קטין/נה שחווים פגיעה – עלייך לדווח ללשכת הרווחה באיזור המגורים שלהם, הדיווח יכול להיות אנונימי ואין ממה לחשוש רק לדעת שאת עושה את הדבר הנכון והראוי בכדי שההתעללות תפסיק במיידי, לשכות הרווחה והגורמים המקצועיים פועלים בדרכים רגישות ומותאמות בכדי להציל את הילדים. תהיי שם לצידם ברגעים קשים, השתדלי לעשות זאת בחכמה ובתבונה ,אבל לפעול ולנסות. 
אל תתני יד להתעללות !!

בתפילה לגידול קל ובשורות טובות

שלכם
פארלי.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

פרק א'- 'שטח פרטי' החלק שלך כאמא במוגנות ילדייך / תמר עבודי הסיפור המטלטל של מיכל, ולמה את לא מטפלת בעצמך? /פארלי מורגנשטרן הידעת? חופש יכול להיות גם כייף :) / פארלי מורגנשטרן אולי נרגע? מותר לנו להשתעמם, פשוט להיות/ טור נוקב כי זה הרבה יותר מחשוב! טיפ המוגנות של אתי