חלק ה' בסדרת שליטה במחשבות: מדריך למחשבות מציקות במיוחד / בת שבע אדלר

שיתוף ב email
שיתוף ב print

לחלקים קודמים לחצי כאן 


עד כאן הכל טוב ויפה.

המחשבות ממשיכות לזרום על מי מנוחות. אנחנו לא מפריעים להן והן לא מפריעות לנו, הן ממשיכות לזרום במסלולם הקבוע.כאשר אנחנו מבחינים במחשבה חשובה (ילד חולה, סדנא), אנחנו מתכופפים לכיוון המים, מוציאים את העלה הספציפי ומתייחסים אליו (מתקשרים לילד החולה, נרשמים לסדנא).

עד כאן הכל נשמע סביר.

אך מה קורה כאשר המחשבות מקבלות כח מעצמן? קופצות מתוך הנהר הזורם, עטות עלינו, תוקפות אותנו וחונקות אותנו ללא רחמים? מחשבות דאגה, לחץ, חרדה, נחיתות, כעס וכדומה. מחשבות אוטומטיות שליליות שגורמות לנו מצוקה של ממש.

חישבו רגע על בית בו מותקן גלאי עשן. תפקידו לזהות ריח חזק של עשן, לצפצף ולהזעיק את מכבי האש. אני עומדת במטבח, מול הגז (מהסוג הישן, לא קרמי) ומטגנת חביתה. פתאום הגלאי מצפצף ומזעיק את הכבאים. רגע, מה קרה? סך הכל חביתה? נכון, אבל הגלאי זיהה אש.

אוקיי, אדון גלאי עשן, אתה צודק, יש כאן אש פצפונת. אך אינני מוכנה שתזעיק לכאן את מכבי האש בכל פעם שאני מטגנת חביתה! משהו בגלאי לא מכוון היטב, צריך לכוונן אותו מחדש.

כך במוח שלנו.

אם המוח שלנו נדלק, מצפצף ומזעיק את מכבי האש על כל חביתה, הגיע הזמן לכוונן אותו מחדש. וכך מרגישים אנשים כאשר תוקפות אותן מחשבות חרדה, למשל. מנגנון החרדה שלהם מתעורר מכל ג'וק.

אנשים באים  ואומרים לי: "קחי ממני את החרדות האלה! אני לא רוצה שיהיו לי חרדות כלל!" ואני משיבה: "למה הקב"ה ברא אותנו עם מנגנון החרדה? מנגנון שמאותת לנו להילחם או לברוח כי הוא זיהה כאן סכנה? איך זה נראה כשהמנגנון עוד לא מפותח? ילד בן שנתיים שמשחק בכדור על שפת המדרכה והכדור מתגלגל לכביש, עלול לרוץ לכביש כדי לתפוס אותו. לא מפותח אצלו מנגנון החרדה המהבהב בנורות אדומות כאשר מכונית מתקרבת. הוא אינו חש כלל כי סכנה מתקרבת! אנחנו זקוקים למנגנון הזה שיהבהב לנו כאשר יש סכנה אמיתית. לא באופן מוגזם ולא לבטלו לגמרי."

אצל חלק מאיתנו, במשך השנים, המנגנון הזה עבד שעות נוספות. יתכן שהוא הושפע מהיחס של הורינו למצבים מעוררי חרדה. למשל: אמא שנהייתה היסטרית מכל נמלה, העבירה לנו בירושה את החרדה המוגזמת שלה. והיום, המנגנון שלנו מכוון לצפצף ולהזעיק את מכבי האש כל פעם שמטגנים חביתה. צריך פשוט לכוונן אותו מחדש.

במצב כזה, בו המוח קיבל מאיתנו פקודות רבות לאורך השנים: "חפש עבורי סכנות, יש אנשים מסוכנים, בטח יקרה משהו רע", הוא התרגל לחיות במצב של כוננות ודריכות מפני סכנות. המחשבות האוטומטיות שהוא מייצר הן פרי התכנות שלנו: "זה מסוכן, אולי מישהו חולה, צריך להיזהר, זה מפחיד". במצב כזה, המוח שלנו איננו יושב על גדות הנהר בנחת וצופה במים הזורמים. המוח שלנו (כמו גלאי העשן שאינו מאוזן) צריך לעבור תכנות מחדש. בכדי שנוכל להחזיר לעצמנו את השליטה במחשבות שלנו, שנוכל לאפשר להן להמשיך לזרום על מי מנוחות, צריך ללמד אותו את הקורס "שליטה במחשבות".

 

לקבלת מדריך חינם המספק "דלק רגשי", ו/ או חוברת חינם "שליטה במחשבות", כתבי למייל: ba65858@gmail.com

בת-שבע אדלר, מטפלת רגשית מקצועית בשיטת CBT עם הכשרה מטעם איט"ה  ליצירת קשר: 05331-65858

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.