הבוקר פרץ במשרד דיון אופנתי סוער על תנאי המורות.
זה אופנתי מאוד לסעור סביב עובדי ההוראה בימים אלו, ותאמת שכמעט בכל יום שהוא במעגל השנה.
הנה שוב חופש מתרגש על ראשנו, ומעורר את השיח הציבורי הזה. שוב נשמעים נציגי הסתדרות המורים שזועקים על התנאים המחפירים של המורים, ולעומתם נזעקים ההורים וקובלים איך ייתכן לדרוש מהם להמשיך לעבוד כל עוד נשמה באפם כשאין מי שישגיח על הטף. מתמטיקאים חובבים כבר מחשבים שכר שעת הוראה כנגד הפסדה, מכפילים בכמות התקנים של משרד החינוך, ומחלקים במספר האימהות שנותרו בתור באסיפת הורים, והתוצאה מלבה מחדש את האש משני צדי המתרס.
חלום הילדות שלי היה להיות מורה.
לא נולדתי עם כפית קוד בפה, ולא עם מקלדת ביד. שנות לימודי התוכנה היו אתגר עצום שעד היום אני זוכרת היטב. המערכת השבועית שלי בכיתה י"ד הכילה חמישים ושש שעות שבועיות של לימודים אינטנסיביים! אבל איש לא הכריח אותי ללמוד מחשבים… פניתי ללימודים אלו מתוך בחירה מושכלת, והתמודדתי איתה, מתי פחות, מתי יותר בהצלחה, עד להשתלבותי בס"ד בשוק העבודה.
וזהו. אני כאן עמוק מול המחשב. אין לי חופש הגדול ולא ראשי חדשים ואיסרו-חגים בעבותים. אני במשרד . אני במשרד. ואני במשרד. וכשאני מחליטה שאני לא במשרד – אני משלמת על זה טבין ותקילין, בלב שלם ובנפש שלווה, כי במקצוע שלי אם לא לוקחים חופש בכוח- פשוט אין. גם לא בערב ליל הסדר.
הפירוט הזה הוא לא כדי לקונן. זו תמונת המצב של המקצוע שבחרתי לי. בחרתי. איש לא כפה עליי. ואיש לא כפה (אני מקווה….) על אף אחד להיות, או לא להיות מורה, וכשמדברים במשרד שלי על מורות, על חופשים, והרוחות מתלהטות, אני רק מזכירה מעמקי מושבי מול המחשב, שהמורות האלה, מגדלות ומחנכות ושומרות על האוצרות שלנו מגיל 6 כמעט עד החתונה בע"ה….אז בבקשה כבוד!
בעולם מתוקן מקצוע ההוראה אמור להיות הנחשק והמכובד ביותר, עם התנאים הטובים ביותר! להוראה צריכות לפנות המוצלחות שבבנות, ואם לא יהיה לתפקיד תנאים אטרקטיביים כלשהם להציע, הוא יישאר חלילה ברירת מחדל אחרונה. ואת זה אף הורה, עובד משרד עמוס ככל שיהיה, לא רוצה.
אני כותבת את הטור הזה בשעת ערב, אחרי יום עבודה לא קל. מאז שיצאתי לעבודה ועד שיצאתי ממנה חלפו אחת עשרה שעות לא פשוטות של ערב גרסה מתובל בגעגועים דומעים לילדות ולתינוק. ודווקא ממקומי זה, אני חושבת שלכל אחת מאתנו האתגרים שמזמן התפקיד אותו בחרה, ולכל אחת תחושת שליחות במקום בו היא נמצאת, לקדש את שמו יתברך ולהביא פרנסה הבייתה בהיתר ובכבוד.מהמשרד, מבית הספר, או מכל מקום אחר שבו נעבוד. אז בואו נניח להן, למורות. נכון, יש להן הרבה חופשים, אבל שעת עבודה שלהן מול לול-תלמידות מקרקר קשה פי כמה משעת עבודה ,גם אם מאומצת, שלנו מול המחשב. הן על הקתדרה כל הזמן, צריכות להיות מעניינות ומשתלטות ומתפקדות וערניות וחינוכיות ולבביות כל הזמן. והן מחנכות את האוצרות שלנו, שהופקדו בידיהן מתוך אמון והערכה.
בואו לא ניתן לפולמוס החופשים לפגוע בהערכה הזו.
לשליחת טורים לאתר: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
53 תגובות
רוצה להתחלף איתי, וברצינות??????????
הקושי העצום של עובדות המשרד במיוחד בחופשים זועק את זעקותיכם,
אבל משום מה כביקשתי להחליף עבודה עם עובדות משרד אף לא אחת הסכימה, את יודעת למה?
אני יכולה לגולל בפנייך את קשיי ההוראה, במיוחד בבית ספר כמו שלי שהוא קירוב ודורש פי כמה,
אבל…….
בסתר ליבך אני בטוחה שאת יודעת את קשיי ההוראה.
אם לא אני יכולה להסביר לך…..
לכל המתלוננות:
מוזמנות להיות מורות בעצמיכן
תנאים מעולים, חופשים ועבודה מעניינת
שכל אחת תראה את המעלות והחסרונות בתחום העבודה שלה ותבחר במה לעבוד
ואם אתן עדיין לא רוצות להיות מורות- תחשבו למה לא???
ותבינו אותנו
באחת מן התגובות כתבה מישהי שהמורות אשמות כי הן לוחצות על המערכת בעזרת הסתדרות המורים
רק רציתי להביא לידיעתך שהסתדרות המורים של החינוך העצמאי היא משהו בכלל לא פעיל
מי שלוחץ וגורם לחופשים זו הסתדרות המורים הכללית – החילונית
החינוך העצמאי בד"כ מקבל את ההחלטות של משרד החינוך שנקבעו בלחץ הסתדרות המורים הכללית
כך שאם חסר לכן מישהי להאשים
דברו אל המורים החילונים
מעולם לא פעלה הסתדרות המורים של חינוך עצמאי להארכת החופשים
וממילא האשמה לא בתלונות של המורות החרדיות
להן אין השפעה בשום מקום
אוקי,
מכל התגובות שקראתי כאן, אלו המסקנות:
* למורות מגיע חופש- אך לא גדול, ולא על חשבון ההורים העובדים.
ניתן לחלק את החופש בפריסה שנתית, אפשר לארגן קייטנות ע"י סטודנטיות להוראה, וכך לא יגעו למורות בחופשה הקדושה, אבל החופש שלהם לא יפול על ההורים העובדים.
* מרחב הראיה של המורות מצומצם מאוד, לא כולם עובדות הייטק ומרויחות שכר גבוה. – לתשומת ליבכם.
* כל עבודות/עובדי המשק עובדים קשה, ואפילו קשה מאוד. לא רק המורות.
* הכעס שמופנה אל המורות מגיע נטו מקיטור והבכיינות שלהם, ואילולא זה היו כולן מפרגנות בשמחה.
לתשומת ליבכן.
סוף סוף שומעים גם את דעת המיעוט ודווקא לא ממישהי שמורה באופן אישי
יישר כוח!!
גננת שעובדת באותם תנאים של מורות
המורות לא מסכנות בכלל
לכל עבודה יש מעלות וחסרונות וכל אחד בוחר(או מתוך אילוץ) מה שמתאים או אפשרי בשבילו
אבל אם מתכנתת תאמר:"אני עובדת כל השנה המון שעות ולכן יש לי הרבה יותר כסף ממך" נשמע לעניין?
ישר כל המורות יאמרו" אנחנו עובדות גם המון שעות ומרוויחות הרבה פחות וכו'…."
אז למה כשמורה אומרת לי:" אני עבדתי קשה כל השנה ועכשיו לי יהיה חופש ואתם תעבדו" זה לגיטימי?
זה משפט אמיתי שמורה אמרה לי ואת האמת- הייתי בשוק ואני לא מתכנתת כך שאני גם לא מרוויחה כ"כ הרבה ואם הגעתי בחודש ל4,500 אני ממש מרוצה, ואני עובדת כל השנה
מה שאני מבקשת מהצורות זה-אל תשוויצו! לא עשיתן שום דבר מיוחד שבגללו קיבלתן את החופש הזה כל עבודה יש לה יתרונות וחסרונות זה היתרון שלכן ונכון שיש קשיים אבל גם בעבודה שלי יש יתרונות אחרים וחסרונות אחרים
תמר, תשובתך ככ נכונה וצודקת. וזה בדיוק מה שבאתי לומר. שהמורות מתרברבות ומתבכיינות לפעמים. וזה ממש מקומם. לא הייתי אומרת שהן לא עשו משהו מיוחד בכדי לזכות בחופש הזה. עבודתן אכן קשה ומתישה נפשית. זה נכון. אך כמו שאת אומרת בכל עבודה יש יתרונות וחסרונות.
בתקווה שכל אחת תדע לראות את מעלות העבושה שלה, ולפרנס כת ביתה בכבודש
טוב נסחפתן רחוק רחוק רחוק
מורות יקרות ומוערכות מגיע לכן חופש ובצדק!!!!
השאלה היא מתי וכמה במקום חודשיים חופש גדול שאגב נולד כדי לעזור להורים שפעם ברובם עבדו עבודות אדמה וכיום זה לא נצרך מציעים לחלק את החופש חודש אחד בקיץ וחודש אחד שיתחלק בחגים
נכון שאתן עובדות קשה ונכון שהמשכורת מתחלקת ל12 חודשים אבל רוב העובדים במשק לא עובדים בהוראה ועדין אתן מרויחות הרבה יותר לשעה מאשר שאר העבודות
ואם תגידו לי יש בדיקת מבחנים ויש אסיפת הורים ותעודות נכון יש פלוסים ומינוסים
ואל תחשבו שכל עבודה משרדית משלמים טוב אני אחרי 7 שנים בעולם העבודה התברגתי ב"ה בעבודה משרדית (לא הייטק ולא אדריכלות) וב"ה מרויחה יפה מעל הממוצע
רוב העובדות המשרדיות מקבלות מינימום ואין להם ותק ואופק חדש והשתלמויות וזורקים להם עצמות
אז אני לא באה להתלונן ולא לקטר מפרגנת לכל אחת שבחרה ללמוד מקצוע ולעבוד בו
ומי שבחרה לעבוד בעבודה משרדית כלשהיא שתשא בתוצאה….
תבינו שלכל מטבע יש שני צדדים
וגם הייטקיסטית שמרויחה כפול שלוש משלמת מס בהתאם ואין לה דרגה במעון ככה שזה מתקזז….
ונקודה נוספת שאני חווה ממקומי במשרד יש לי אחריות על הראש של מאות (!) אלפי שקלים בחודש
שמצטברים לכמה מליונים ברבעון!!!
את יודעת מזה להוציא דרישת תשלום להצמיד למדד שלא לטעות כי זה גזל וה' ישמור…. איזה אחריות שזה
ויש אנשים שדורשים ומתלוננים יש לחץ שסוחט נפשי
ויש ימים שרק באחת בצהרים אני שותה קפה ואוכלת ארוחת בוקר כי יש לחץ ועומס אין לי הפסקת אוכל חצי שעה….
לא מתלוננת חלילה מודה לה' על המקום שלי אלף פעמים תודה שאני עובדת ומרויחה את כספי ביושר רק אומרת לך שיש הרבה דברים שאת לא יודעת כעובדת הוראה שלא חוותה אף פעם מקום משרדי….
ושוב שלא תבינו לא נכון השיח הזה לא מכבד ולא רוצה לרדת למקום הזה!!!!!
רק שתקלטו במה מדובר
ודבר אחרון עובדות ההוראה במקומות חרדיים באמת מרויחות כלום כי משהו מרויח על הגב שלכן
במשרד החינוך התנאים מעולים המשכורת מתגמלת וכו' רק שתדענה ולדעתי הגיע הזמן לעשות משהו בנושא הזה זו בעיה ידועה בכל שוק העבודה החרדי המשכורות נמוכות…
ואם יש עובדת הוראה שלא מתגמלים אותה אז או שתעזבי או שתמצאי דרך להתפרנס בכבוד כשלי לא שילמו מה שמגיע קמתי ועזבתי עבודה וחיפשתי המון זמן עד שמצאתי לשבת ולקטר לא יעזור לך!!!!
ולכותבת היקרה והמוכשרת תודה תודה על החשיבה מחוץ לקופסא!!
כדאי מאוד שתקראי את תגובתה של שושי.
למה כל המורות נולדו עם מרבה כה מצומצם? שהם חושבות שיש או מורות או הייטקסיטיות,
וכל מי שלא מורה מרוויחה לפחות 15.000 שח מינימום.
אז זהו שממש ממש ממש לא. יש אלפי עובודות משרד/ מוכורת וכו' שעובדות 5-6 פעמים בשבוע. 8 שעות ומקבלות מינימום.
נמצאות בתנאים לא כ"כ נוחים, עם לחץ נפשי, צעקות מלקוחות שמגיעות פעמים רבות לפן אישי.
תפסיקו להתבכיין.
כל אחת בחרה את עבודתה לצד מעלות וחסרונות, וכולן מודעות לכך.
כולם עובדות קשה, תהיו בטוחות בכך!!!! גם אם נראה לכן חלום לשבת במשרד, אין לכן מושג מזה אומר.
ולנסות לסדר כל החופש וכל החופשים את הילדים כי המורות האומללות צריכות חופש.
לא התלוננו על עבדותינו.
התלוננן על הקיטור הבלתי פוסק שלכן.
תפסקנה
וואוו.
קראתי את כל התגובות ברתק. והאמת התבלבלתי…
אז כן, אני מורה שאוהבת את תלמידותי מאד ורוצה בטובתן. ועובדת קשה מבחירה! ברצון ובשמחה
מקיעה הרבה זמן ומאמץ הרבה מעבר שעות….
מבינה כ"כ את הקושי של ההורים כולם
אלו שעבדו בתקופה הזו ועובדים בחופש ואין אין פתרון לילדים
אלו שלא עבדו- והקושי הכלכלי מחניק ומציק.
ואת התסכול של המצב ההזוי הזה.
מבינה גם את המורות שזקוקות לחופש הזה כדי לנקות את הראש ולהיות מוכנות לקבל את התלמידות החדשות פנויות ורעננות (נגיד..בהתחשב בעובדה שגם החופש מלא בועדות, השתלמויות שיחות, פגישות וכמובן הכנה לשנה הבאה…)
אבל דבר אחד אני לא מבינה- למי הכעס צריך להיות מופנה? למורות החופשות? למה??????
הרי לא הן אלה שלא דואגות לפתרון לחופש. ברור שצריך פתרון- אבל למה זה קשור אליהן? איפה משרד החינוך- שאולי היה צריך להוסיף שעות בחופש למורות שישמחו להוסיף הכנסה לממן קיטנות מעונות וכו'?
למה כ"כ קל לנו להפיל את האחרית על המורות- שהן אמנם נמצאות בחזית אבל לא מקבלות ההחלטות.(בעיני כמו לכעוס על הנהג אוטובוס שלא הגיעו אוטובוסים)
לפעמים קל לנו להפיל את התסכול (המוצדק המוצדק) על הקרובים לנו. אבל כל פעם שעולה עוד דיון סןער בנושא
אני מנסה להבין למי מופות התלונות? מישהי רוצה להסביר לי?
ימימה היקרה!
דבר ראשון שמחה לשמוע שאת מבינה את שתי הצדדים. כי כמו שאומרים לכל דבר יש שני צדדים. גם כאן. גם אני חושבת כמוך..ולגבי זה שמה קוצים מהמורות ושמשרד החינוך ובע את זה ולא הן אש אני אענה לך.
דבר ראשון המורים והמורות הם אלו שדוחפים לכל ההחלטות האלו בכח ובאגרסיביות עי גוף שנקרא הסתדרות המורים. כן, זה גוף שדואג לרווחת המורים, וזה טוב. אך מה שקרה עכשיו היה קצת יותר מדי. הממשלה החליטה להאריך את הלימודים בשבועיים, ובואי נעזוב לרגע את הוורים העובדים, ואת הצד הכספי וכו. ונתמקד במערכת החינוך, הלא היא התלמידים בכבודם ובעצמם. ניסיתם לחשוב מה קורה עם ילד קטן אחרי השנה הזאת שהוא עבר עם הבלבול חוסר שיגרה, וכו.. ואז חוזר ללימודים לחודש.. ו… שוב סוגרים את.הלימודים. וגם אם יש בית ספר של החופש זה לא אותו דבר.. זו כבר לא שיגרה ו ורה אחרת וכו. חשבתם בכלל על הילדים??? או שכגוף של הסתדרות המורים לחצתם ולחצתם בכח העיקר לשחרר את המורים לחופש ללא התבוננות בצרכי הילדים באמת, ובצרכי המשק, ובצרכי הכלכלה??
אז זה א. זה מגיע מהמורים עצמם. אני מבינה את הצורך של המורים בחופש, וזו דרך העולם. למרות שלי מעולם לא ביה יום חופש אחד, וגם אם כן זה קוזז היטב במשכורת הזעומה. מפרגנת להם. שיהנו. אסל מפה ועד להתעלם בבוטות ממצב התלמידים. וממצב הקורונה שהשתלט על כל העולם.. כן.. אני מצפה גם מהמוקים לקחת אחריות ולהתאזר בסבלנות עוד שבועיים. ולו לטובת התלמידים שתהיה להם קצת שיגרה, ושלא יפסידו את החומר הלימודי. רק תחשבו מה קורה עם ילדה בכיתה א אחרי שנה כזאת.. קריאה וכו.. מה בדיוק יקרה שנה הבאה??? העיקר שלמורים יהיה חופש של חודשיים בכל מחיר.. על זה שמורה בכיתה ב תצטרך ללמד קריאה, מה שמעולם לא עשתה. לא חשבתם..
ב. מה שקוצים ממוקות זה שיפסיקו לקטר!!!
גם אם הן לא אלו שקובעות את החופשים. יש לכן תנאים מדהימים!! קחו אותם בזרועות פתוחות!!! תפסיקו להתלונן. עבושתכן קשה. ויש עוד אלף עבודות קשות. אך יש לכן פלוסים שאין להרבה עובדים אחרים. אז תהנו ותפסיקו להתלונן!!!
אוקי,
אז קודם כל לא כל מי שלא מורה היא בהיטייק ויש לה משכורת גבוהה ולא עובדת קשה…
אומנם אנחנו ישובת במשרד לא מול ילדים אבל גם עדין מגיעות גמורות לבית…
ממש לא
אני במשרד של עצמאים עם משכורת הרבה פחות ממורה !!
אין לי בעיה שיהיה להם חופש אבל אפשר קצת איזון,..
לא חיביים חופש כזה ארוך, צריך לדעת שיש ילגים קטנים ואין מי שישמור עליהם כי האמהות שלהם לא מורות:(
כל יום לשבור את הראש איפה לשים את הילדים
ואז זה קיטנות אז נגמרה המשכורת…
מקווה שמישהיא מבינה אותי………
אוקי,
אז קודם כל לא כל מי שלא מורה היא בהיטייק ויש לה משכורת גבוהה ולא עובדת קשה…
אומנם אנחנו ישובת במשרד לא מול ילדים אבל גם עדין מגיעות גמורות לבית…
ממש לא
אני במשרד של עצמאים עם משכורת הרבה פחות ממורה !!
אין לי בעיה שיהיה להם חופש אבל אפשר קצת איזון,..
לא חיביים חופש כזה ארוך, צריך לדעת שיש ילגים קטנים ואין מי שישמור עליהם כי האמהות שלהם לא מורות:(
כל יום לשבור את הראש איפה לשים את הילדים
ואז זה קיטנות אז נגמרה המשכורת…
מקווה שמישהיא מבינה אותי………
ראשית אני מסתייגת מאוד מההגדרה. אברכית" בעיני נלוז ודוחה!! כלאיים לא מוצלח…
שנית, כל אחת שבוחרת בעבודה או מסלול תעסוקה לוקחת בחשבון את כלללל מה שזה כולל לטוב ולמוטב. להתבכיינות אין מקום.!!! להערכה והתחשבות תמיד יש מקום.
כמובן שיש חובה של הכרת הטוב לצוות ההוראה. אבל לא שונה מכל עיסוק אחר. גם לקופאית ולגננת. ולמנקה צריך לומר תודה ולתת כבוד. כל אחת שתעריך את מה שמפרנס אותה ותביט סביבה ותשמח שהיא מתפרנסת ב"ה. לא מן הראוי לשבת במרומי כסא כזה או אחר ולהמרמר.
בהצלחה!!
אף אחד לא התמרמר.
נעמה כתבה טור ממש יפה, והיא ככ מעריכה את המורות. רק מי שעסוק במירמור שלו עצמו רואה את זה כהיתמרמרות. ישר כח לנעמה!! יפה שגם כשאת בצד השני את רואה את המורות ומעריכה את עבודתן
זה ברור מאוד שאיפה שאחותי היקרה החליטה ששוה לה שהרויח כשליש מהמשכורת שאני מרויחה כדי להיות עם הילדים שלה בחופשים – מגיע לה להיות איתם באמת
צל"ש לה שהיא לוקחת גם את שלי הרבה
תפקחי את העיניים.
זה שאת מרוויחה פי שלוש ממורה לא אומר שכל עובדות המשרד מרוויחות גם ככה. זה שאת בסיעתא דשמיא מרויחה ככה לא מייצג את הכלל. וכרגע אנחנו באות לדבר על הכלל
אני גם מורה וגם מתחזקת מחשבים כך שאני עובדת עד בין הזמנים וחוזרת אחריהם.
מי שלא מודעת לעבודה של מורה של תנסה לחשוב אם יש חופש או אין.
עבודה של מורה היא גם בחופש וגם מהבית כל השנה!! לי אישית היו 2 קורסים חדשים שהייתי צריכה ללמד החל מאמצע שנה וזה גזל לי המון זמן בית!! אני לא מכינה את השיעורים הללו בזמן שאני בעבודה!! אני מכינה אותם בבית!! מי שמכיר אותי ידע באיזה לחץ עבודה מטורף הייתי באותה תקופה!! מישהו מעריך את זה?? מישהו העריך את העבודה של המורות בסגר הנוראי שהיינו בו???
ומה אתן חושבות, שהמורות נחות רגל על רגל במהלך החופש?? זה הזמן לבנות מערכות חדשות, השתלמויות, תוכניות לימודים, אם זה מחנכות או גננות זה לבנות את הכיתה/ הגן לשנה הבאה שזה דורש המון המון שעות חופש!!
מי שלא יודעת מהו סדר יום של מורה שלא תעז לכתוב משהו עליהן.
מחזקת את ידי המורות באשר הן.
ישמעו אזנייך את שפיך מדבר!!
מי שלא יודעת את סדר יומה של מורה שלא תעז לדבר..
למה הכל ככ חד צדדי אצלכן המורות, כרגיל??
אולי הגיע הזמן שמי שלא מכיקה את סדר יומה של עובדת משרד שלא תדבר??
אפילו שזו הכללה גדולה מדי, כי שוב כמו שאמרנו יש מלאאאא תחומים, ויש מלא סוגים ויש גם מוכרות בחנויות.
אז תגדילו ראש ותפסיו להשוות את עצמכם למושג שנקרא עובשת משרש. כי אין מושג כזה!!! פשוט אין!!!
לא כל מי שלא מורה נכנסת להגדרה אחת. עם אותם תנאים. אותה משכורת. אותם עומסים.
את מספרת על העומסים שלך.. וזה בסדר. אבל למה את חושבת שבתחומים אחרים אין עומס??? אין שחיקה נפשית??? אין שיקות לקוחות שיכול לפוצץ ולהוציא מהדעת לפעמים??? לכי תנסי ותראי.. אבל תעבדי שמונה ימים בשבוע כפול חמישה ימים.. ותבלי חמשת אלפים שח בחודש במקרה הטוב.. ואז תדברי. למה אתן המורות חושבות שבכדי להראות שעבודתכן קשה אתן צריכות לומר שהאחרות עבודתן קלה????
נושא לעוס לעוס לעוס… שנובע כולו נקודה אחת שנקראית אמונה.. מי שמאמינה שהקבה רק הוא זן ומפרנס שלא תתבע אף בעלת מקצוע אחר!!ועוד דבר חשוב שאסור לשכוח .. המרמור הזה עובר לילדים גם אם בתת מודע.. אל תתלאנה אחר כך על ילדים חצופים כי כשההורים כפויי טובה הילדים פי כמה..
ממש ממש לא1!!!!!!
המרמור מגיע מהמורות, כל אחד ותחומה ותפקידה שהיא בחרה עם המעלות והחסרונות.
אבל המורות לא יכולות להיות העובדות היחידות שמתלוננות על קושי העבודה, וכמה מגיע להם חופש.
כולם כולם עובדות קשה, ולכולן מגיע מעט חופש.
אבל משום מה רק להם מותר להתבכיין עד כמה החופש נחוץ להם.
וזה, זה בדיוק מה שמקומם את שאר העובדות.
ההתמסכנות
בדיוק!!
קלעת!!
את ככ צודקת!! המירמור של המורות וההתבכיינות מוציא מן הדעת..
וגם צרות המחשבה שלהם שכל מי שלא מורה יושבת במשרד עם מזגן וכוס קפה ומעבירה את הימים עם משכורות של 20 אלף שח.
תתעוררו!!!
אני לא חושבת שלא מגיע להם חופש ובצדק הם עושות עבודת קודש
אבל טפשר לחלק את החופש בצורה יותר הגיונית … יש כאן גם הורים ולא רק מורים
אפשר נגיד לחלק את החופש שבחודש תשרי וניסן נגיד לא ילמדו כל החודש
בלי קשר לזה, גם למורות ולתלמידות החלוקה הנוכחים לא טובה
שארית מהמזן שלא היה מזגן
באירופה יש 5 שבועות בקיף ועוד שבוע פה ושם במשך השנה
שבוע באמצע החורף שווה עוד שבועיים אפילו מתוך חודשיים ונותן כוחות חדשים
נכון|
האמת שאני בהלם מהתגובות.
מצרות העין ומהקנאה.
זה בכלל לא נושא לדיון בעיני. האופציות פתוחות לכל אחת. ומי שרוצה לעשות הסבה לכל תחום מוזמנת. אף אחד לא נעל בפניכן את הדלתות אז אל תקטרו כי השיח הזה ממש לא מכבד אתכן.
רק מעניין אותי לדעת במבחן התוצאה איזה מתכנתת עשתה הסבה להוראה?
יש חיה כזו?
זה לא עניין של צרות עין וקנאה, ולא של הסבת מקצוע.
פשוט באים להגיד כאן שיש 2 צדדים לכל דבר.
ושהמורות יעריכו את התנאים הטובים שלהם, כי יש להם תנאים. וחבל שהן לא מעריכות.
ושיפסיקו לחשוב שכל מי שלא מורה היא מתכנתת ויושבת רגל על רגל במשרד וגורפת הון.
זה לא או מורה או הייטקיסיטית. למרות שגם הייטקיסטיות לא מלקקות דבש בעיניי. אבל יש עוד תחומים רבים של עובדות וכדאי לשים את הדעת על כולן ולא רק על ההייטקיסטיות.
ולקחת בייביסיטר חודשיים זו ודאי לא אופציה.
אני
אני היתי מתכנתת ועשיתי הסבה להןראה
רוצה להתייחס לכך שמורה זה לא תמיד מ"בחירה", ישנן קהילות או זרמים שזו האופציה הכמעט יחידה, היצע המסלולים אינו עשיר בכל סמינר.
בתחום המלמדים בחיידרים כבר מורגש מחסור, זו עבודה קשה מידי בשביל תמורה צנועה מידי. זה יגיע לתחום ההוראה גם אם לא בקרוב.
אינני מורה, לא תודה. אבל גם שנת שבתון מגיעה בחוק רק להן ולגננות, השחיקה עושה את שלה. שום עבודה משרדית אינה מאמצת ברמה זו.
אני יכולה להגיד שגם עבודתי אינה מבחירה, כי זה המקצועות שהיו לנו בסמינר. ואלו היו האופציות. ובאמת בתחום האדריכלות אין כמעט היצע עבודה. ממש קשה למצוא. ווהמשכורת נוראאאא נמוכות. ועבודה מול מחשב הרבה פעמים משעממת נורא. אין כזה דבר!! לכל יהודי יש בחירה. וגם אם נניח שאין בחירה, אז מה? לכן המורות צריכות להתבכיין כל היום על עבודתן הקשה, וזאת למרות שלהן יש חופש ולנו אין??
ושוב, כל עבודה היא מאומצת. אין עבודה קלה!!!
צאו מזה!!
שושי צודקת, כל מילה פנינה.
ברור שלכל אחת יש בחירה אישית, וכל עבודה עם מעלותיה וחסרונותיה.
אבל לא כל העבודות לא בהוראה הם מתכנתות שמרויחות הון.
יש עבודות רבות אחרות עם נוכחות מלאה ולא מתפשרת ומשכורת לא גבוהה בכלל.
כשמנגד יש מורות שמרויחות מכובד מאוד, ועובדות קצת שעות.
אבל הנקודה היא ההתלונוות, מורות לא גומרות לקטר. ולהסביר לכל העולם כמה להם חשוב החופש, מה רק לכם? אתן היחידות שעובודת קשה? ממש לא.
וביום שתפסיקו להתלונן, יכבדו אתכם. ואפילו יפרגנו.
וכן גיסתי עזבה להוראה כי היא רצתה את התנאים הטובים שמציעה ההוראה.
בפירוש מצהירה על כך.
טוב אני מורה 20 שנה וחייבת להגיב
א.אני ממש לא חולמת על חופש אני מכינה לבגרויות במתמטיקה ומגישה השבוע לבגרויות .שבוע הבא יושבת לבדוק מבחנים ולחשב ציונים של 200 בנות ושבוע אחכ אסיפת צוות.ובין לבין אני מלמדת שבועיים כל יום כדי לתגבר את התלמידות הניגשות ל4 ו5 יחידות וכך כל המורות המגישות ליחידות גבוהות.כך שהחופש רחוק ממני.מלבד זה שאני בונה את המערכת אז שאר החופש מוקדש למטרה זו.
ב. למדתי מסלול הנדסאים וגם הוראת מתמטיקה ובחרתי מיוזמתי ללכת להוראה כי זה מתאים לי הזמנים כאם בישראל.למה לא בחרתן גם ?
ג. משכורתה של מורה נמוכה הרבה ממתכנתת כי היא מתחלקת בעצם ל12 חודשים.
ד. בקורונה עבדתי יותר מבשגרה.כל יום מ9 עד 3היתי בטלפון קבלתי מאות מבחנים לבדיקה מטושטשים במייל בדקתי והחזרתי במיל .סיוט.התלמידות למדו והספיקו המון.בזמן שאתן היתן בבית בחופש מהעבודה.
ה. כשאני חולה עם כאבי ראש אין מצב לא להגיע.כי 40 בנות מחכות.רק בהוראה את מגיעה מעולפת ללמד.
ו. לעמוד 8 שעות מול תלמידות וללמד הרבה יותר מתיש מכל עבודה אחרת.
ז.העבודה שלנו לא מסתיימץ ב4 כמוכן המתכנתות אלא מסתימת ב3 ומתחילה שוב ב8 לתוך הלילה
מי שרוצה להיות מורה מוזמנת יש אצלינו בתיכון משרות פנויות .
אבל קראי קודם את כל מה שכתבתי ותחליטי אם את עדיין בקטע
בהצלחה
לתשומת ליבך:
ממש לא כולנו היינו בבית בקורונה, בשונה מכן המורות!!!
אני עבדתי כל יום עד שבע בערב!!! משום שלא היה מספיק כח אדם במשרד בגלל הקורונה.
בעלי נשאר עם הילד בבית כל יום עד שבע בערב במשך חודשיים וחצי!!!!
נשים אחרות, שכן נשארו בבית נותרו ללא פרנסה, ואף רבות מהן פוטרו גם לאחר מכן, מכירה המון כאלו.
בזמן שאתן ישבתן בבית והשתכרתן משכורת רגילה לחלויטין!!!!
השוק בקריסה. ורק עבודתכן נותרה יציבה.
שמחה בשבילכן. אבל תלמדו כבר להעריך את זה!!
ואני רוצה לספר לך שכן, דווקא יש יותר מתיש מלעמוד 8 שעול מול תלמידות.
להיות אחות בבית חולים למשל ולעמוד על הרגליים 8 שעות ולרוץ ממטופל למטול בלחץ זה יותר מתיש!!! ויותר שוחק נפשית!!! ושם ודאי שהעובדת מגיעה גם כשלא מרגישה טוב, כי אין מי שיחליף. רק שבשונה ממך, מורה יקרה היא עובדת גם שבתות, חגים, יום כיפור וליל הסדר. כי זו צורת העבודה.
אז נכון, כל אחת בחרה את המקצוע שלה ואף אחד לא הכריח אותה. רק לתשומת ליבכן על היתרונות שיש בכל מקצוע. ואם בחרתן אותו לכו עליו בלב שלם ותהנו ממנו ומהיתרונות שלו בלי להיות עסוקות בלקטר 24 שעות ביממה.
ואם כבר את אומרת שלמה נשים אחרות לא הלכו להיות מורות אז אני רוצה לספר לך סוד שלהתקבל להיות מוקה זה מאד קשה עד כדי לא ריאלי לפעמים. במיוחד בציבור שלנו על רקע אפליה בין מגזרים וכו. והמבין יבין. בהצלחה לכולן!
בינתים אנחנו לא מקטרות.שימי לב ממה נולדה הכתבה לא מקיטור המורות אלא מקיטור שאר העובדות.
אם את מורה טובה ומשקיעה יש מקומות שתתקבלי ללא אפליהה.תנסי ותראי.
כן את צריכה להיות מורה משקיעה
טוב, אז או שאת אופטימית או שאני לא יודעת מה..
צר לי לומר לך, האפליה בציבור שלנו קיימת במלא העוז!!
וזה ממש לא רק בתחום הזה!!
בכל התחומים..
זה ממש אבסורדי שדווקא בציבור שומר תורה ומצוות שאמור להיות ערכי יש אפליה גזענית ואפלה שכזאת.
אז בואי נקרא לילד בשמו.. האם ראית פעם סמינר כלשהו שיש בו מורה ספרדיה?? או בבית ספר בית יעקב?? נראה לי שגם שם זה די נדיר. אז ממש לא יזעזור להיות מורה משקיעה חדבריך. כי זה פשוט לא זה. ואני לא מדברת על אישה ספרדיה בסגנון ובמנטליות שונים, למרות שגם בה אני לא רואה שום פסול. אך יכולה להבין שבתחום של חינוך רוצים מאותה מנטליות וכו. אך זה מה שאני באה להגיד. זה חשוך!!! זה פרימיטיבי!!! זה של פעם!!! יש בציבור הרבה סגנונות. ואפשר בהחלט לא להעסיק מורה שהסגנון שלה לא תואם את סגנון בית הספר. אבל בואו.. תפקחו את העיניים… אנחנו ב2020. כולנו כבר אותו דבר.. חיים באותה ארץ. עם אותה מנטליות. אני מדברת על משפחות בני תורה. עם מידות טובות. הבעל אבגך.. האמא מתלבשת בצניעות.. אבל יעשו להם בעיה להתקבל לחיידר ר כי שם המשפחה שלהם הוא כזה וכזה.. זה ממש עצוב שזה המצב. ואפילו מגוחך!!
הגיע הזמן שהמצב ישתנה.. זה באמת נוקא אחר כבר. אבל זה נושא כואב.
אני יודעת שיש איזורים גם שזה קיים יותר. היכן שאני מתגוררת היום זה קיים בעוצמות לא נורמליות. אפילו לא בקבלה לחיידר. אפילו בין השכנות, היחס וההתנהלות.
ורק בשביל לסבר את האוזן, כי את לא מכיקה אותי. אני אישה חרדית קלאסית. בעלי אברך. יושב ולומד בכולל. בעלי למד בטובי הישיבות האשכנזיות. ואני בסמינר אשכנזי. אנחנו משתייכים לבילב פה. בעלי מתפלל בבית הכנסת האשכנזי. אנחנו בוחרים במפלגה אשכנזית. והולגים לפי גדולי הדור האשכנזים. כל השקפותינו הן כפי הציבור הליטאי. פשוט כי כך גדלנו, וכך התחנכנו, וזו המנטליות שלנו.כמובן זה לא מתוך השתכנזות, ומבחינה הלכתית אנחנו כמובן נוהגים לפי הספרדים. חוץ מזה שאבי אבותי נולד במרוקו ואחרים נולדו בפולין אין שום!!! אבל שום הבדל!!
והאפליה הזאת ממש מגוחכת בעיניי.
אבל תאמת שיכול להיות שזה רק באיזורים מסויימים ובשכונות מסויימות. וחבל שכך!
וואו לא מאמינה שיש אמא שמעריכה את עבודת המורות.
כסטודנטית להוראה, כל פעם שהנושא עולה לדיון אני תוהה אם להמשיך בלימודים או לפרוש כשעדיין מעריכים אותי
עבדתי 10 שנים בהוראה בגיל הרך, וכיום עובדת בתור מנהלת גנים אני יכולה לומר שהצד שהכי שוחק בעבודת ההוראה זה החלק הנפשי שעובדי ההוראה מקדישים בעבודה הזו, זו עבודה קשה ומפרכת!
בעלת התמודדות מערכתית ומלחיצה, מול כל כך הרבה חזיתות של: פיקוח, הנהלה, הורים ומעל לכל זה: צרכי הילדים !
כיתות המגמות בסמינרים יעידו על הבחירה המצומצמת בתפקיד…
כמה שיש עול ולחץ בעבודה המשרדית, המחיר הנפשי הוא לא מתחיל להוות משקל מול המחיר שעובד הוראה משקיע, ואל תשכחי שלכל עובד משרד ישנם ימי מחלה וחופשה המצטברים בתלוש, ולעולם לא תגיעי עם חום גבוה או על סף התמוטטות לעבודה מהסיבה הפשוטה : "כי אין לך מחליפה…"
צריך להבין שבכל חופשת חג שיש לגננת או למורה, לוקח מס' ימים רק להתאושש מעוצמת הנתינה וההשקעה הנפשית שהשקיעה המורה מעצמה ובשרה! ולרוב ממתינים לה ילדיה שלה בבית בנוסף
כל מורה או גננת תספר לך את התחושה שמלווה אותה בחופשת חנוכה, בכל נר שנוסף בהדלקת החנוכיה- הלב מחסיר פעימה …
עובדות ההוראה אינן עובדות רק 110 ימים בשנה הן עובדות 365 יום בשנה , העבודה שלהן אינה מסתיימת בשעות הצהריים.
גננות יקרות חיזקו ואימצו שמחה אני בשבילכן על החופשה שהוענקה לכן כדת וכדין!!!
ממש מיותר השיח הזה. שכל צד מנסה להראות כמה הוא מסכן וסובל יותר.
עבודת ההוראה היא קשה. וגם עבודות אחרות הן קשות. בכל עבודה יש את הפלוסים והמינוסים שלה. רק מעניין אותי לדעת על סמך מה את אומרת שעבודות אחרות לא שוחקות נפשית???
את עבדת בעבודות אחרות??? כל העבודות האחרות הן תחום אחד???
יש הרבה מאד עבודות שוחקות. אני עבדתי באחת מהן. מדובר בעבודה מול לקוחות עם תביעות ודרישות אינסופיות. והחברה לא באמת יכולה לספק את מבוקשן ואני בתור נציגה נאלצתי להתמודד מולם. מול מאות לקוחות בו זמנית.. היו מקרים שהגיעו כמעט לאלימות אפילו. הייתי חוזרת הביתה מותשת. מחוקה. נהייתי מדוכאת וזה השפיע על כל בני המשפחה שלי. יכל זה עם משכורת מינימום. חמישה ימים בשבוע שבע שעות ביממה.
אז מי את שתקבעי שעבודות אחרות לא מתישות???
כל אחת יכולה לדבר על העבודה שלה. אבל לא על עבודה שהיא לא עבדה בה. זו נקודה שאני רואה שחוזרת על עצמה הרבה אצל המורות.
נקודה למחשבה
תודה לך, אברכית הייטקיסטית מעומק הלב!
מעומק לב של עובדת הוראה שבחרה במקצוע לאחר התחבטויות רבות,(והבנה של מעלות וחסרונות)
מעומק לב שמושקע כולו בילדים שלכם,
מעומק לב של עובדת הוראה שמקבלת בדומיה את כלללללללללל התלונות של גיסותי ההיטקיסטיות
יחד עם תלוש משכורת "מתגמל"….. והמון טלפונים בזמני "החופשי"….
גם אני הייתי מורה 6 שנים ובחרתי לעשות הסבה לתחום אחר לגמרי, מבינה את מןרכבותו של התפקיד הבאמת לא קל הזה,
אבל עם יד על הלב, חברותי המורות-בתקופת הקורונה עבדתם הרבה פחות מתקופה שגרתית, והשתכרתם רגיל, אז השיח הזה יותר מדי לא אובייקטיבי,
אבל כואב לי, כי בתור מורה טובת התלמידות תמיד היתה לנגד עיני, ולמה לא שומעים את ארגון המורים מחפש פתרונות
לפער הלימודי העצום בתקופת הקורונה
לחוסר מוכנות לכיתה א׳, ט, וכל עליית שכבה,
לתלמידים שנאלצים להישאר בבידוד ואף אחד לא באמת אכפתי ומוודא שהילד משלים את הנלמד,
אם הוראה זה שליחות, ועבודת קודש, בתקופה הזו רק שומעים את המורים מנסים להתנער ולהגן על זכויותהם ולא לשבת ולחפש פתרון אמיתי לבעיה, מערכת החינוך אינה המורים היא מאות אלפי התלמידים שלא גובש להם פתרון הולם לחופש הענק הזה!
אני א חושבת שאת יודעת עד כמה מורות עבדו קשה יותר דווקא בתקופת הקורונה, להכין מחדש את השיעורים כך שיתאימו לפלטפורמה החדשה, לדאוג להרים טלפון לתלמידות מידי פעם שיראו שלא שכחו אותם והלימוד עצמו קשה פי כמה
מתכנתת יקרה
אני מקנאה בך!
גם אני הייתי רוצה להתלונן על זה שאין לי חופש.. רק כי אני יטשבת במשרד הממוזג , בשקט וברוגע כל השנה ומרוויחה כפול ומשולש ממורות..
אמאלה את פשוט כותבת מדהים!!! נהנתי מאוד לקרוא את הטור שלך, את סוחפת.
לא הייתי כותבת טוב יותר.. חלום שלי גם לכתוב למערכת.. מתפללת שיתגשם!
הסיבה שיש למורים כ"כ הרבה חופשים היא
א. המשכורת נמוכה בהתאם! משלמים קצת כי מחלקים את המשכורת של 10 חודשים ל12 חודשים
ב. יש הרבה מאוד עבודה לעשות בסוף שנה, ולקראת שנה
כך שלא באמת יש חודשיים חופש. לתלמידים אולי יש אבל לא למורים
ג. זו עבודה שוחקת מאד. תראי אותך אמא בחופשת קורונה עם ילדים כל היום
ומה עושה מורה/גננת עם 30-40 כאלה?
ד. האם גם אליך מתקשרים אחרי שחזרת הביתה בכל שעות היממה כי זה דחוף?
ה. האם את מתכנתת צריכה לשבת שעות בבית להתכונן למחר?
ו. האם את המתכנתת דואגת לאחרים ברמה שאת לא ישנה בלילה?
ז. האם את המתכנתת אחראית בכלל על חיים של אחרים?
ח. האם את המתכנתת שמרוויחה כפול ממורה ונשחקת חצי מבינה את זה?
ט. האם את המתכננת מוכנה להפסיק להשוות בינך למורים?
י. האם אנשים יפסיקו להשוות את עצמם עם אחרים ויתחילו להסתכל רק על שלהם.
שלום לך דבורה היקרה!
אני מבינה שאת מורה לפי תגובתך.
חבל שתמיד השיח בין מורות לנשים עובדות אחרות הוא של מי יותר מסכן וסובל.
א. הכותבת באה לפרגן למורות ולא להיפך. כנראה שאת ככ טעונה שלא שמת לב לזה.
ב. אם תסתכלי מסביבך ולא רק על המתכנתתות, אלא על כל הנשים העובדות תביני שיש עוד צד. נכון, אתן עובשות קשה, נכון אתן עובדות גם אחרי צהריים, נכון אתן אחראיות על חינוך, נכון העבודה שלכן שוחקת!
אבל…. מה חשבת???? שאנחנו יושבות על רגל על רגל במשרד עם כוס קפה??? שבעבודה שלנו אין אחריות ודרישות אינסופיות?? שהעבודה שלנו לא שוחקת????
אז קודם כל את בחרת את העבודה שלך, אף אחד לא מכריח אותך להיות מורה. ואני באמת מעריכה את הצוות החינוכי שמגדל את ילדינו. אבל אל תחשבי שבתחומים אחרים מלקקים דבש. אולי מתכנתות מרוויחות כפול ממך. אך האם פעם חשבת שיש כאלו שמרוויחות מחצית ממך ועובדות כפול שעות ממך בשביל משכורת כזאת???? האם פעם חשבת שבשביל שאת תחפשי חודשיים בשנה אנחנו, האימהות צריכות להפסיד ימי עבודה מרובים ולהפסיד שכר כדי לממן לך את היומיים חופש האלו???? מלבד זה שאין לנו אפילו יום חופש אחד בשנה???? אני עובדת בתחום האדריגלות, למדתי שלוש שנים לימודים קשים ומפרכים, ולמרבה האבסורד אין כמעט היצע של עבודה בשוק, ועד שען מוצאים משהי השכר הוא לא גבוה בכלל בכלל, וצריך לעבוד הרבה שעות. מה שלא ידוע לאנשים שלא בתחום. אז אני יוצאת לפרנס את משפחתי, אני שמחה שאני עושה את זה, וטוב לי. אבל לא יתכן שהמורים והמורות רק ייללו כל היום כמה הם מסכנים וכמה הם אומללים. יש לכם גוף חזק שנקרא הסתדרות שדואג לכם. תעריכו את זה. אתם לא מעריכים מה זה חודשיים חופש כי מעולם לא הייתם בסיטואציה אחרת. נכון שעדיין צריך להתכונן לשנה החדשה, אבל זה חופש. תעריכו ותהנו. כי בזמן הזה אנחנו צריכות גם להמשיך לעבוד, גם לתרן עם הילדים, וגם לנסות להפסיד עבודה במינימום כדי שכלכלת המשפחה לא תיפגע.
ועוד משהו, בתקופת הקורונה המון הורים הפסידו את מקור פרנסתם, אתם המורים קיבלתם משכורות כרגיל בלי להניד עפעף. רק תחשבי שעכשיו ההורים האלו שגם ככה נמצאים בחסר יצטרכו להפסיד ימי עבושה נוספים כי למורים לא היה נאה להשלים עוד שבועיים של לימודים אחרי שהיו בבית שלושה חודשים. אז תעשו חושבים..
לכל דבר יש שני צדדים. אני רק מנסה להראות לך את הצד השני.
אני מאש מעריכה את עבודתם של המורים. אני מהאימהות שמאד מעריכות ימפרגנות לצוות החינוכי ואף מביאה את זה לידי ביטוי במתנות ובמילים חמות. אני אפילו תוהה איך הן משתלטות על כיתה שלימה, ובשיוק משום כך לא הלכתי להיות מורה, כי זה לא מתאים לי.
אז אם בחרת במקצוע הזה, רק תזכרי שאף אחד לא כפה אותו עליך, ועם כל הקשיים בתחום, ויש קשיים, תזכרי שיש לכן גם הרבה פלוסים. כדאי רק לפתוח את העיניים ולראות. פחות שעות עבודה, המוח חופשים. משכורות מכבודות יתנאים טובים בשכר ובקידקידום. מה שבכלל לא מובן מאליו. בהצלחה!
מסכימה עם כל מילה שאמרת שושי!!!
זה עבודת מידות שלנו לפרגן למורות את התנאים שיש להן, כי ללא ספק למרות כל המורכבות האחריות הקושי וכו'… מסתכלים בסוף על התמונה הכוללת,
עובדות משרד למיניהן מחויבות למשרה של 7-8 שעות *5 ימים בשבוע, וגם אם השכר שלהן גבוה יותר (אולי אולי ממורה יחסית חדשה) אם מחלקים את זה לשעות זה לא מתקרב, אז נכון שיש אחר הצהריים ונכון שיש אחריות שזה לא מדיד בכסף, אבל עדיין בהסתכלות הכללית, תנאי המורים הרבה יותר טובים בלי ספק ואין אפילו מה להתווכח בעניין,
אשרי מי שזכתה, רק שתזכה לעשות את עבודתה במסירות ובאחריות אמיתית ולא רק לשם הכבוד והחופשות… דבר אחד אני לא מקנאה במורות שהן צריכות להיות יראות שמים באמת, ולאהוב את העבודה שלהן מכל הלב, ולא את השכר ולא את החופש, ניראה לי אני הייתי מתבלבלת,…
ציטוט: האם פעם חשבת שבשביל שאת תחפשי חודשיים בשנה אנחנו, האימהות צריכות להפסיד ימי עבודה מרובים ולהפסיד שכר כדי לממן לך את היומיים חופש האלו????
זה היה משפט אחד יותר מדי, אין מי שמתווכח עם זה שהמורות אכן עובדות עבודה מתישה נפשית ופיזית יותר משאר המקצועות, נכון אני עובדת בזה מבחירה, ואני לא מתחרטת, גם היום הייתי בוחרת בכך שוב, אבל לא לשכוח שבחרתי בזה יחד עם המנוחה הנפשית שקוראים לה 'חופש', המורים לא מסכנים ולא 'מייללים' כלשונך, הם פשוט צריכים להדוף מתקפות שדורשות מהם לוותר על המנוחה הנ"ל שמגיעה להם בדין ולא בחסד, זו צורת המקצוע, עומס מוגבר כמה חודשים ואז חופש וחוזר חלילה, לגרוע מהם את זה הוא שינוי תנאי העבודה, ודומה הדבר אילו היו משנים לך את זמני עבודתך שתסיימי כל יום בשבע-שמונה בערב.
וכדי לסבר את אוזנך על העומס המוגבר בחודשי הלימוד הם מסבירים לך בטוב טעם שזו עבודה שוחקת באופן שונה בדר"כ מעבודות אחרות בכך שהיא עבודה מעבר לעבודה, התלמידות בראש שלי גם כשאני בבית, אני מקבלת לעיתים עשרות(!!!) טלפונים ביום אחרי שעות העבודה מתלמידה מתקשה/ מהורים/ ממורה מקצועית לגבי תלמידה/ מהמנהלת, ובכל שעה שהיא (מתוך כיתה שלימה תמיד יהיה את אלו שלא יודעות מה הם השעות שלא מתקשרים) וצריכה לענות לכולם בסבר פנים יפות ובסבלנות, הוי כמה סבלנות, עם ילדים בבית שמושכים בדש בגדי ודורשים בצדק את תשומת ליבי אליהם, זאת ועוד, רבים המקרים בהם אני נדרשת להקריב יום שלם מבוקר עד ערב (7 בבוקר עד 1-2 בלילה, אם שאלתם) עבור ליווי טיול/מחנה כמו"כ גם מחנה שבת בו אני נפרדת מבני משפחתי ועבודת עבודה מתישה ביותר, גם מפגשים רבים כאסיפות הורים/מורות, השתלמויות מוכרחות, זימון הורים וכדו', לוקחים נתח נכבד מ'זמני הפנוי' שאני רשמית לא עובדת בו ולא מקבלת עליו תשלום, גם מקרים רבים של ליווי תלמידה בעת משבר או קושי משפחתי או נפשי, דברים שקורים ל"ע, ואז מדובר בשעות רבות וימים רבים של השקעת זמן ונפש, והמורה עושה את זה מרצון ולא מכפייה, כי מי תהיה שם אם לא אני? והמצב מחייב (כל מורה תספר לכם, אם תבדקו).
בשעה זו שאני כביכול ב'זמני הפנוי' כבר קיבלתי כעשר טלפונים מנדנדים בהקשר כזה או אחר לעבודתי, ולולא שהייתי בכתיבה הרי הייתי ודאי עונה להם ו'עובדת' עוד שעה-שעתיים לא רשמיים… ולא זה לא מקרה חריג, זה יומיומי, שישי מוצ"ש גם בימי שמחה וכדו'.
את לא מממנת לי את החופש, אלא משכורתי של 10 חודשים מתחלקת לי ל-12, אם את מפסידה עבודה בחודשים אלו למה אני צריכה לממן את עבודתך, תהא משכורתה אשר תהא, קחי לך מורה פרטית/מטפלת/בייביסיטר ותשמור על ילדייך, ולכן אין זה הנושא אם בעבודות אחרות מלקקים דבש או מרוויחים זהב או להיפך, אם זו לא עבודת המורה אז זו לא עבודת המורה.
ובנוגע לקורונה, ליבי על כל אלו שהפסידו פרנסתן, אבל לא אבין מה זה יעזור להם שגם המורות יפסידו, המורות לא ישבו בבית ונפשו, הם מסרו שיעורים בסיטואציה לא קלה בכלל, עם ילדים על הידים ועל הראש.. היה עליהם ליצור קשר ולוודא לימוד של תלמידות (ובמקרים רבים להתמודד עם הפרעות מתלמידה בלתי ידועה שעולה על הקו ומפריעה למהלך השיעור, וכמה מקרים שהיה צריך להקליט את השיעור בתחילתו מחדש למי שיודעת..), נכון שיש מקום להתווכח האם עבדו בדיוק אותם שעות שבועיות הרשומות להם או לא, אבל זה כבר סוגיא משפטית אם לנכות משכרן, הם ודאי עבדו ועבודתם ודאי היתה נצרכת, וא"א לחייבם לעבוד אם לא משלמים להם את משכורתם הרגילה, וכו' וכו', אבל ודאי א"א לחייבם לעבוד מעבר לזמן עבודתם.
כמו שלא תדרשו מבעלי הצרכניות שהרוויחו כפליים בתקופת הקורונה לתרום את רווחיהן לבעלי המקצוע שישבו בבית ללא פרנסה, כך אין מקום לדרוש מהמורות לתרום את חופשתן המוקנית להם בדין.
לגבי לקחת מורה פרטית או בייביסיטר וכו זה לא ריאלי בכלל. את מבינה שאני לא יכולה להוציא במשך חודש שלם שלושת רבעי מהמשכורת שלי על בייביסיטר לילד.
זה לא הנושא אנחנו נכנסים פה לפינות. המשפט שאמרתי זה כדי לתת לכן פרופורציות..
נכון שזו צורת החיים שמורות חופשות חודשיים. אבל עכשיו אחרי תקופת הקורונה שהיו בבית ככ הרבה זמן, אם באמת היו רורים את טובת התלמידים לא היו ככ מתנגדים להמשיך עוד שבועיים. אמרתן שזו עבודת קודש ושאתן חושבות על התלמידות 24 שעות. איפה בדיוק זה בא לידי ביטוי במצב הנוכחי??? אם הייתן באמת חושבות עליהן הייתן ממשיכות ללמד ולגשר על הפערים הלימודיים שנוצרו.
בנוסף, כל משבר הדורונה הזה לא יכול ליפול על הגב של ההורים העובדים. אתן לא רואות את הצד השני. אנחנו לא הולכות לעבודה כדי לשחק. אנחנו צריכות להתפרנס. אז אני אומרת.שאחרי ככ הרבה זמן שאנשים לא עבדו ועכשיו מגשרים על פערים זה ממש אבסורדי להותיא שוב לחופשה ולהפיל את כל הנטל הכלכלי הזה על ההורים. נכון שעבודתכם קשה, אין חולק על כך, עבודתכם מוערת מאד בשונה ממה שאתן חושבות.
אבל אם תפקחו את העיניים תבינו שיש כרן עוד צד. עוד צד שנקרא תלמידים שהם באמת העניין פה, כפי שאתן אומרות, וההורים שלהם שכמורים להתפרנס. מערכת החינוך נועדה בין השאר להוות גלגל בתחזוקת המשק כדי שההורים יוכלו לצאת להתפרנס.
אז כן, זה המשפט שאני אומרת שאני צריכה לממן חודשיים חופש למורות. כי זה כך!!!
בשנים רגילות ניחא, זו באמת צורת המערכת למרות שהיא אבסורדית ולא הגיונית. שהורה עובד יצטרך להוציא שלושת רבעי משכורת על סידור לילד כי המורים צריכים לחפוש, בעוד שלנו כמובן אין יום חופש אחד!!! (כל ימי החופש שלנו הולכים לחול המועד בו אסור לעבוד)
אז בקוקונה זה מרגיז.פי אלף שהמורים מדברים ככה. נכון שמגיע לכם חופש. אבל גם לילדים מגיעה שגקה תינה ככל הניתן אחרי הטירלול שעבקו, ולדעת את החומר במיוחד אם זה בשלב הקריאה וכו.
מקווה שבאמת.תחשבו על טובת התלמידים ותיראו אותם. ושוב אני לא סותרת את הצורך שלכן החופשה. אני מבינה את זה..עבודתכם קשה ככל השאר העבודות. וגם אנחנו היינו משוועות לחופש לאחר שנים של שחיקה. אך לא, אין לנו אותו. ואנחנו חיות עם זה. תפסיקו לחשוב שבמשרד יושבים תחת המזגן ולא עושים כלום. גם לא בכל משרד יש תנאים. תתפלאי לשמוע שעבדתי במשרד שאפילו משגן אין בו. אז בכל תחום יש מהכל. אז בואו נתפוס פרופורציות. וכדאי לסיים כאן את הסאגה הזאת. אין טעם לריב מי יותר מסכן. רק בואו נראה כולנו את טובת התלמידים כפי שאתן אומרות. וטובת המשק במשבר זה.
שלום רב ושבוע טוב ומבורך
אשרייך ואשרינו שאנו מעמידות קו זכות על כל אדם ובפרט למורות היקרות (תרתי משמע) במאמר זה,
אין ספק שהן עושות ברוך ה' עבודת קודש ותמיד אני משבחת אותן באוזניי ילדיי ומעניקה להן את הכבוד הראוי אבל בתקופה הזו זה מאוד קשה לעשת את זה בקול רם…
מה גם שבדיוק לפני מס ימים התבקשנו להשתתף בקניית מתנה למורות היקרות לקראת סוף שנה- שהסתיימה בטרם עת כבר מלפני חצי שנה בעצם(!) לא רק שהן לא עבדו בכל תקופת הנגיך ובקושי רב הילדים הצליחו ללמוד "מרחוק" כי תמיד הקו הקהילתי היה תקול, גם כשהחליטו לחזור "לשגרה" נמצאה מורה חולה בביה"ס ושוב – חופש…
והנה 5 ימים לפני סוף שנה ושוב סגר בעיר אשדוד- אז אין לימודים וגם אין סוף שנה כי היא נגמרה כבר מבלי שנשים לב ובלי תעודות (בנתיים) באופק.
חופשה נעימה ובריאה ב"ה?
את כל כך צודקת!! אני הייתי מורה 10 שנים! בחרתי בזה אבל אחרי 10 שנים החלטתי לעשות הסבה
כי מקצוע ההוראה קשה!!! הוא דורש סבלנות, לילדים להורים להנהלה, תמיד אבל תמיד תצאי יש תלונות מכל כוון אפשרי ואני לא מדברת על המשכורת… אז בואו ונטפח למורות על השכם! אשריכם שלמרות הכל אתם ממשיכים לחנך את דור העתיד
צודקת!
הוראה זו עבודת קודש! ובאמת ראוי לטפוח למורות על השכם. זו עבודה קשה מאד מאד!!!