יום שלישי

|

|

03/12/2024

לאישה החרדית

|

|

|

03/12/2024

|

יום שלישי

מילה בונה, מילה הורסת

בס"ד
"מה את עושה איתם שם בחדר?"
זו אחת מהשאלות הפופולריות שאני נתקלת בהן לגבי עבודתי. הורים או מורות המפנים ילדים לטיפול רגשי שואלים בניסיון לתהות על אופי המפגש בחדר הטיפולים.
כשמדובר בטיפול במבוגרים או בנוער טיב היחסים הטיפוליים מושתתים על שיח דינאמי כאשר משולבים בו לעיתים טכניקות נוספות מתחום המשחק וכד' ואז ברור לפונים לטיפול כזה, כיצד הוא "עובד". אולם בטיפול בילדים העבודה הרגשית נעשית בדרך כלל ע"י הרחקה והשלכה של התכנים הרגשיים על אמצעים אחרים (בובות, אומנות וכד').
מה זה אומר?
זה אומר שהעבודה על המטרות הטיפוליות נעשית דרך משחק משותף, דרך הצגה, דרך ציור ואח"כ נספר עליו סיפור כאשר התכנים של הסיפור/המשחק הם התכנים שמעסיקים את הילד נכון לאותו זמן. כך למשל ילד שחווה חרם חברתי ישחק במשחק הבובות שלו ילדים שמחרימים חבר שלהם.. ואז נוכל דרך המשחק לשאול כיצד מרגיש הילד? מדוע הילדים עושים זאת? האם יש מישהו שאפשר להיעזר בו? גם ההכוונה שלי בשאלות תיעשה באופן מושלך על הבובות כפי שמשחק הילד. כך מהסר עובר באופן עקיף.
מעבר לטכניקה, חשוב לדעת שעיקר המפגש הטיפולי, לפחות בעיניי האו מהות הקשר שנוצר בין הדמות המטפלת למטופל.
בני אדם נולדים לתוך קשר, ובעצם פועלים רב החיים בתוך קשרים. ישנם קשרים טובים, בונים, יש קשרים מקלקלים, הורסים, יש קשר מעצב וכו'
במקרים רבים, אנשים/נערים/ילדים מגיעים לטיפול בעקבות כשלים בקשרים משמעותיים, בראש ובראשונה כשלים בקשר הורי, מכל מיני סיבות.
הקשר עם ההורים בשנות הילדות הוא בעל השפעה מכרעת לגבי אישיות הילד, התפתחותו, אופי ההתמודדות שלו עם אתגרים בחייו, הסתכלותו על החיים ועוד. הילד/הנער המתבגר זקוק ותלוי בהוריו מאד, תלות זו חיובית מחד אך מייצרת סיכונים שיש להתייחס אליהם בכובד ראש. בבחינת "מילה בונה, מילה הורסת" . כמו כן לעיתים קשה להיות קרוב אך קשה עוד יותר להיות רחוק מההורה.
הקשר עם הדמות המטפלת מושווה בספרות לקשר הורי שאמור לספק הכלה וניראות, ארצה לפרט במה שונה קשר טיפולי מקשרים אחרים בחיינו:
תלות-מטופל תלוי במטפל
מניע –המטופל מגיע כדי לענות על הצורך של המטופלות
תפקיד-תפקידו של המטפל הוא יותר קשב ופחות שיתוף(אמפתיה)
אין סימטריה-יש הדדיות, והבדלי מעמדות במקום הסמכות.
אחריות-המטופל לוקח את האחריות עליו בסוף הטיפול
מסגרת-טיפול הוא לא ספונטני, מסגרת זה הדבר שמעגן –נותן בטחון והופך את הקשר לקשר טיפולי
תשלום-דבר שמעיד ע"כ שהקשר הוא זמני ולא לעולם.
מטרה- בטיפול יש יעד והכוונות, והטיפול הוא תהליך שמוביל למטרה.
כשאני לוקחת ילד לטיפול, אני משתדלת להסביר לו מדוע הגיע לטיפול, ומהן המטרות של הטיפול, לאן היינו רוצים שיגיע….
אז מה את אומרת לילד?
"בחדר הזה אנחנו מדברים על דברים שמעניינים או מעסיקים אותנו…דברים שמרגישים בלב.. משתפים בדברים שמחים/ עצובים/מכעיסים/ מאכזבים/ ציפיות וכו'…
ולשם מה מגיעים לטיפול?

כדי להגיע למצב של רגיעה בכל מיני נושאים שמציפים אותו… כדי שנלמד כל מיני דרכים איך להירגע כשאנו כועסים, ללמוד איך לנהל את עצמנו נכון, איך להסביר לסביבה שלנו את עמדתנו בכל מיני תחומים בדרך מכבדת וגם בדרך שיבינו אותנו וירצו לעזור לנו…
אותן מילים ששומע ילד כשמגיע לטיפול, נוכל להסביר גם למבוגרים.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

5 תגובות

  1. אלופה, איפה שאת מניחה יד את פשוט משנה, ורק לטובה…!!!!
    המשיכי לעשות חיל בעם ישראל.

  2. אביגיל את פשוט מוכשרת.
    בא לי להיות מטפלת, להנדס בני אדם.
    מי יודע אולי עוד אעשה שינוי..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים