המחשבה "אולי אני לא אמא טובה מספיק" היא מחשבה שעוברת כמעט בראשה של כל אישה מרגע הפיכתה לאם, ואף קודם. הסיבות לכך רבות: "אני יותר מידי בעבודה ולא מספיק עם הילדים" / "אני מחממת אוכל קפוא ולא מכינה בעצמי" / "אני לא משקיעה מספיק בילדים" ועוד. בנוסף לביקורת הפנימית, נשים כיום מוצפות בביקורת חברתית וציפייה מוגזמת מהן להיות "אמא מושלמת". הן מצופות לעבוד בעבודה מפרנסת ובו בזמן להעמיד את צרכי ילדיה במרכז.
אז האם עלינו להיפטר מכל רגשות האשמה? לדברי ד"ר אורטל סלובודין מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, לא בדיוק. "אשמה אימהית חריפה עלולה להוביל נשים למצב של חרדה ודיכאון. אולם, אשמה מתונה היא גם הבסיס ללקיחת אחריות ולתיקון. האשמה עוזרת לנו ללמוד להיות אימהות טובות יותר – לדעת לווסת את התנהגותנו ולקחת אחריות". אז איך יודעים אם האשמה שאני חשה היא טובה או רעה? אם האשמה מאפשרת לנו להתבונן בעצמנו ובילדנו באופן עמוק, אכפתי ומעורב יותר- אז היא טובה. אשמה הופכת לדבר מסוכן עבור אימהות וילדים כאשר היא חריפה וצובעת את כל את חווית ההורות בצבעים קודרים.
בעוד שהתרבות הפופולרית עוסקת לא מעט בנושא זה, תחושת אשמה של אימהות, כמו חוויות אימהיות אחרות, כמעט ולא נחקרה. למעשה, במרבית המחקרים הנוגעים להורות, המוקד הוא על התפקוד ההורי של האם ולא עליה כאישה עם רגשות וצרכים משלה. על רקע זה החליטו החוקרות ד"ר סלובודין, פרופ' עידית כץ, ד"ר רינת כהן והדוקטורנטית עדי ארדן מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון לבחון את הנושא ישירות.
במחקר, שהתבסס על שאלונים שהועברו ל-215 אימהות לילדים בגילאי 3-8, נמצא כי ישנו קשר מובהק בין רגשות אשמה אימהיים לבין הורות שולטת ולא מכילה. אמא שמרגישה אשמה על כך שאינה טובה מספיק, תחווה חרדה וצורך עוצמתי להשיג שליטה על המתרחש בחיי ילדיה. כתוצאה מכך היא תיטה לנקוט בהתנהגויות הוריות שולטות ונוקשות כגון: הענשה, ביקורת, וכפייה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
4 תגובות
לא זה העניין. מרוב שרמת הלחץ הסטרס והמתח עולים בשל רגשות האשמה, הן מתנהגות בהתאם לילדיהן. כשילד עושה שטויות כמו כל ילד בכל גיל וזה פוגש בהורה רגוע נינוח ושלם עם עצמו, התגובה היא מידתית ומתונה ואפילו בונה מכילה ומחנכת, אך הורה קיפודי מרב מה שתארנו קודם יגיב בהתפרצות. בנוקשות. בשתלטנות. ואז נקיפות המצפון שלו מועצמים פי כמה וחוזר חלילה. מסכן הילד ולא פחות ההורה.
ממש משקף את תחושתי , מחליטה על שינוי בחשיבה בעזרת השם… הייתי שמחה לשמוע על כך עוד, אם אפשר, תודה רבה!!
שלום רב. ידוע, שלא רק בארץ נושא האמהות לא נחקר דיו . לכן אשרי מי שמכניס עוד תרומה חשובה במחקרים אלה ומעלים את המודעות להורים ועוזרים לתפקודם. ברצוני להעמיק במחקר זה. איכן הוא פורסם? כמו כן, חשוב לציין, שניתן לייצר כלים להתמודדות עם קשיי ההורים אצל ילדיהם. דבר נוסף. תמוה בעיניי העניין לגבי האשמה עצמה אצל ההורים חסרי עבודה. האם האמהות מחמת עבודה רבה, אשר בקושי רואות את ילדיהם ונוטות לפינוק יתר הופכות לתוקפניות, כשהן חסרי עבודה בגין ההאשמה?!
מעניין ומחכים מאוד, הייתי שמחה לעוד מאמרים בנושא.