"אתם משפחה גרעינית? תראי לי תעודת זהות" / מאת חרדית מצויה

שיתוף ב email
שיתוף ב print

שמונה ילדים בבית סגור כבר כמעט חודש

ארבעה מתוכם בחורי ישיבה שישבו ולמדו חמישה שבועות בקפסולות-מלוניות קורונה-קפסולות וחוזר חלילה.
אז היה לנו חג ביחד ואכלנו המון סעודות טובות עם אוכל של אמא ושרנו את כל השירים ושמחנו עם שמחת בית השואבה של קרלין בשידור חי טלפוני ושל ועד הישיבות בהסרטות שהבריח לנו הבנדוד המאושפז ומרקד בישיבת חברון
ושיחקנו קלפים ופאזלים וקטאן עם ההרחבה ונמאס לנו.
רוצים לצאת!
ישב ראש השבט וחישב מסלול, לפי ההנחיות כמובן, מותר אלף מטר מהבית.
אם נצא צפונה- נגיע עד המרכז המסחרי והוא סגור ממילא, ויתרנו.
אם נצא דרומה- נגיע לצד השני של הרחוב בדיוק ליד הבית של מזרחי שיש להם קרונה, חבל להסתכן.
ואז הבינוני שלי מנסה להסב את תשומת לב אביו- נצא מזרחה!
מזרחה? אבא תוהה, הרי שם הואדי והחולות, מה נעשה שם.
נעשה מנגל! צוהל הקטן ממנו
"וזה בסדר נראה לכם?" שואלת אני וקולי נמוג בין התיקים המעופפים, הבשרים, השתיה, הגפרורים והפחמים.
אז הזהרנו את הילדים שכל הזמן חובשים מסיכות ולא מתקרבים לאנשים ויושבים יפה ורק אבא מטפל באש. הם הנהנו ונעו בשירה מסודרת.
פנינו מזרחה, דני שלי, היקה, עם מד צעדים סופר שאנחנו לא עוברים את מכסת המטרים, יוסי בודק שהמסיכות גם על האף, האבא צועד בראש, אני במאסף, החיוכים נחבאים במסיכות.
אז הגענו ליער הקטן בקצה השכונה (870 מטר מהבית)
אילתרנו פיסת אדמה ללא קוצים סביב (שלוימי הוא ראש מדורה בל"ג בעומר ומודע לסכנות)
הכנו כמה ג'ריקנים של מים לכיבוי, גידרנו את המדורה וחגגנו.
אני על הבשרים, הקטנים מזמררים ואיזה כייף לנו.
עד שהגיעה ניידת
פקחים
הם יוצאים בשניים, הוא זועף, היא מנסה להתנחמד.
ומכאן ואילך לא מתערבת, מצטטת לכם את השיחה מילה במילה, יקרא הציבור ויהנה:
שוטרת: "הי חבר'ה אסור להתקהל"
אני: "שלום, אנחנו משפחה גרעינית, כ ו ל ם שלי"
שוטרת: "תוציאי לי תעודת זהות בבקשה"
אני: "מצטערת אין לי, יצאנו רק לבלות קצת, אבל אוכל לומר לך מספרי זהות"
אחסוך לכם את הקראת הרשימה, היא התרשמה שאני זוכרת בע"פ, רציתי לספר לה שאחרי כמה חודשים של למידה מרחוק גם מתוך שינה אני מדקלמת את הזהות של הילדים, וגם מס' ועידה וקוד סודי.
שוטר מתערב: "מה זה יצאנו לבלות?, אתם לא יודעים שסגר, לא יוצאים סתם, זה לא חיוני"
אני: "יש בעיה לצאת קצת להתאורר?"
שוטר: "כן, זה לא חיוני"
שוטרת: "וזה נראה לכם מתאים? ממש לא מתאים לבלות עכשיו?"
אני מתעקשת: "אנחנו בתוך האלף מטר, מותר לצאת גם למשהו לא חיוני, אנשים צריכים להתאוור!"
הוא מתחיל לכתוב לי דוח ואני מזדעקת
"אדוני השוטר, אנחנו בתוך 1000 מטר מהבית, לא הפרנו שום הנחיה אין סיבה שתכתוב לנו דוח"
השוטרת מחליטה לוותר לנו תוך הבהרות שנפסיק מיד ונכבה ונלך משם.
לא שהבנו למה, אבל לא התחשק לנו להסתבך, אז כיבינו ועזבנו מאוכזבים
"אכלנו אותה" אומר הגדול
"לא אכלנו כלום" עונה לו בן השש
הפקח מקמט את הטופס ומשליך
נשמנו לרווחה
מסתבר שטעינו, הוא פשוט לקח לעצמו כמה דקות כדי להצליח להתרכז בכתיבת הדוח המסובך הבא:
דו"ח ע"ס 730 ש"ח בגין : "חריחה של ההבנים"
אז משטרת ישראל היקרה, לפני שאתם מוציאים פקח לאכוף את הסגר
שמישהו יבהיר לו שמשפחה גרעינית, גם אם היא מעל שלושה ילדים, זו לא התקהלות
שמישהו יסביר לו שכל האבנים כבר היו חרוכות
שמישהו ילמד אותו קרוא וכתוב או שלא לכל חרדי חייבים לתת דו"ח על משהו.

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


14 תגובות

  1. הגיסה הגב

    כתיבה ממש ממש מוצלחת.
    והמשפחה שלך נשמעת לעניין.
    המון נחת!!

  2. שרית הגב

    מזעזע!!!!!!!!!!!!! אם לא היה עצוב זה היה מאד מצחיק והכתיבה מטורפת

  3. אהבתי את הכתבה הגב

    מזעזע!!!!!!!!!!!!!
    והכתיבה ממש מרתקת!

  4. אהבתי את הכתבה הגב

    אהבתי

  5. מזדהה הגב

    מזדהה,

    אנחנו בפסח לפני שנתיים, עם מספר ילדים זהה (ו-2 נכדות) חווינו את אותן הרגשות וצורך לצאת לאנשהו (כן, היה דבר כזה גם לפני הסגר),

    בסוף יצאנו לפארק ענבה (מודיעין) ל'על האש', כשהגענו לפארק התברר שנכנסנו הנחיות שאסור להבעיר אש בכל שטח הפארק,

    אז יצאנו לחניון, ושם, אחרי איזו חורבה ניסינו לתקתק את הבשרים שיועדו עבורנו לארוח"צ,

    ואז הוא הגיע – פקח (ועוד אחד, בלי אחת נחמדה), ולמרות שבקושי הדלקנו, והבטחנו שנלך, ושלא ידענו, ושאלנו שוטר שאמר שזה בסדר, ועוד המון הסברים, הוא נתן קנס על סעיף של איכות הסביבה ולחלוך ועוד כמה קישקושים כמעט בלתי קריאים שלא קשורים לכלום, רק כי הם הסעיף הגבוה בקנסות, ויצאנו מהבילוי בנזק של 730 ש"ח…

    (היה שם מבוגר שחזה בהתרחשות ובתחנונים וזעק שהם מזכירים לו את האס אס הנאצים…)

    כאב כואב יכאב

  6. גרה בעיר ירוקה הגב

    כתיבה נהדרת
    עצובה בשבילך
    כאצלנו הגינה בסגר( ב"ה בתוך הקמ המותר)
    היתה כבימים ימימה

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    כתיבה יפה ומהנה

  8. שיראל הגב

    תקשיבי היה מצחיק לקרוא אבל גם עצוב לדעת באיזה מדינה אנו חיים מה חשוב להם "באמת" חבל שכך ההתנהלות שלהם כלפינו החרדים….
    ולך כל הכבוד על הכתיבה נהנתי לקרוא…

  9. ואוו אנטישמיות טהורה הגב

    ומה לעשות שבישראל 2020, צוות השיטור והפיקוח שייך למעמד הסוציואקונומי הנמוך.

  10. שרה הגב

    גם סוג של חוויה…😯😕☺😊😅

    אני מאד מקווה, שלא עלה על דעתכם לשלם את הדו"ח!!! מקווה שלא שלמתם

    כבר!!! יש אפשרות לערער, וכל מי שיראה את הדו"ח וישמע את כל הסיפור,

    (גם אם האבנים לא היו חרוכות מקודם☺) יבין שזו סתם התנכלות ושדו"ח זה,

    אחת דתו – לפח!!!😊

    תוכלו גם להתלונן, עלהפחדת הילדים וגרימת נזק "נפשי" לנפשם הרכה😊…

    ולכולם רק אומר – אנחנו בגלות! ד' מזכיר לנו זאת כל רגע, כנראה כי הגאולה

    כבר מאד קרובה!!! הלוואי שנזכה בקרוב להריח את ריח הקורבנות שיוקרבו

    בבית המקדש! אמן!!!

  11. מיקי הגב

    ידוע דרוב הפקחים אנלפבתיים. זו משרת פרוטקציה כבר 70 שנה. מה חדש ??? רק שהפעם אם האב או האם היו עו"ד הם היו מכניסים את הזנב בין הרגלים ובורחים.

  12. תמר הגב

    את כותבת ממש יפה
    אצלינו דווקא השוטרים היו נחמדים ולא עשו בכלל בעיות
    מצטערת בשבילך

  13. מלכי הגב

    חחח את גדולה מהחיים!!!

    הצחקת אותי
    מקווה שהצלחת לבטל את הדוח

    תמשיכי לרוות נחת. נשמע שיש לך משפחה מקסימה!!!

x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן