האם אפשר לאכול ירקות או מוצרי דיאט "ללא הגבלה"? הרי כמות הקלוריות בהם נמוכה מאד…
שאלה זו אני נשאלת שוב ושוב, ואנסה בשורות הבאות לענות…
קודם כל, למרבה הצער, אין חיה כזאת "בלי הגבלה". כן, גם אם אוכלים ירקות או מוצר שמכיל 0 קלוריות, צריך הגבלה!
ולהוכחה נביא את דברי הרופא הגדול של כל הזמנים – הרמב"ם – שמתמצת את הדברים במשפט חזק ותכליתי:
אכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות!!!
ראוי למסגר את המשפט העוצמתי הזה ולתלותו במטבח מול שולחן האוכל… לא נעים אולי, אבל אכילה גסה היא כל אכילה שהיא מעבר לצורכי הגוף, ובמילים אחרות אכילת יתר.
למרבה הפלא, רוב התזונאים מדברים הרבה מאד על מה לאכול, ואינם מדברים על כמה לאכול. כשרואים את דברי הרמב"ם, מבינים עד כמה יסודי הנושא. כאשר נאכל מעט, מערכת העיכול עובדת היטב ו"משתלטת" בקלות על משימת העיכול.
הקיבה היא בעצם מעבד מזון רב עוצמה. אם אנו דוחסים עוד ועוד ירקות למעבד המזון, הירקות פשוט לא יימעכו כרצוננו, וגם המנוע עלול להשרף מעומס יתר.
"מעבד המזון" שבקרבנו מצויד ב"חיישנים". החיישנים האלו, תפקידם לאותת מתי אין לקיבה יותר צורך במזון. זוהי התחושה שאנו קוראים לה "שובע". אלא, אלי'ה וקוץ בה – הרבה מאד אנשים בוגרים איבדו את תחושת השובע, ה"חיישנים" התקלקלו…
איך זה קרה? פשוט מאד, הם הזמינו זאת לעצמם ע"י הרגלי אכילה גרועים, ודחיסת כמות מזון גדולה. הקיבה היא בעצם שריר – שהוא חומר אלסטי. אפשר לדמות זאת לבלון. בפעם הראשונה שאנו מנפחים אותו, המשימה קשה מעט, מאחר שהוא קטן מאד, אבל חזק.. בפעם השני'ה והשלישית כבר קל יותר לנפח את הבלון, אך הוא נחלש, ואינו חוזר כבר לממדיו הקודמים. ככל שננפח את הבלון יותר, כך יגדל הנפח שלו גם לאחר שנוציא את האויר, ומאידך כבר יהיה קל יותר לנפחו כי הוא יהיה רפוי ודק!
זה מה שקורה לקיבתנו האומללה. אנו מעמיסים ומעמיסים, מנפחים ומנפחים, עד שהיא גדלה עוד ועוד, וגם השריר נחלש, ועכשיו דרושה לנו כמות גדולה יותר של אוכל כדי למלא את הקיבה ו"לשבוע". זהו ממש פרדוקס – אנו נאלצים להכניס לגופנו כמות גדולה של אוכל כדי לחוש תחושת שובע, אבל "המנוע" (השריר) של מעבד המזון (הקיבה) נחלש ואינו מסוגל לעכל כראוי את הכמות הגדולה… כך קורה שחלק מהמזון לא מתעכל כלל, או מתעכל באופן חלקי וכך הוא נכנס למעיים. במעיים חיים חיידקים שונים שניזונים מהשאריות הלא מעוכלות, ומחוללים מחלות שונות. בנוסף, הכמות הגדולה של האוכל מעמיסה עלינו קלוריות רבות, כלומר השמנה.
הבשורה הטובה היא, שהנזק הוא הפיך. אם נקפיד על כמות האוכל הנכנסת לפינו, נוכל להחזיר בס"ד את הקיבה לממדיה הטבעיים, ואז תחושת השובע תגיע בעיתה ובזמנה. אנשים רבים טועים לחשוב לאחר שעשו דיאטה, כי קיבתם "התכווצה" והם אינם מסוגלים כבר לאכול את הכמויות שאכלו בעבר. זו אמת, הקיבה התכווצה, אולם למעשה גודלה ה"מכווץ" הוא הגודל הטבעי! הגודל שהי'ה קודם, כאשר ניפחנו את הקיבה שוב ושוב כמו בלון, גרם נזק רב לגופנו. שריר הקיבה נחלש, וגם מערכת העיכול לא היתה מסוגלת לעכל כמות גדולה כל כך של מזון. כעת, לאחר שהרגלנו את הקיבה לכמות מזון קטנה, שוב היא מסוגלת לעכל היטב וגם השריר התחזק וחזר למימדיו הטבעיים (בניגוד לבלון או לדוממים אחרים, הגוף וכל האיברים מסוגלים לחדש את ימי נעוריהם בעזרת תנאים מתאימים).
יש לדעת, שמומחי תזונה רבים קושרים בקשר הדוק פעילות תקינה של מערכת העיכול, לבריאות טובה.
2 תגובות
אני חושבת שלא כדאי להילחם בגוף.
אם יש לך נטייה להשמנה, אל תחלמי על דקות גיזרה, כי זה לא את…
תשלימי עם המצב כמובן לא להגזים, אך תמיד צריך לשנן, אני אשה עם נוכחות.
זה בסדר גמור, וצריך תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה…
לא דובר פה כלל על מלחמה. שלא תהיה טעות לרגע, גם אני שייכת לקבוצת ה"מאותגרות" שמתמודדות עם עודף משקל כל חייהן! גם מי שזו הנטיה שלה, וגם ההפך – מי שיכולה לאכול עוגות קצפת "בלי הגבלה" ולהישאר דקת גיזרה – שתיהן לא פטורות מהקפדה על הרגלי תזונה נאותים