אתלופוביה – למה מפחדים להיכשל?/ מירי גפנר

שיתוף ב email
שיתוף ב print

שעת לילה מאוחרת, זיעה קרה ניגרת ממצחו ועיניו ממאנות להיעצם. ימים ארוכים תומאס הצעיר לא מתייאש ומנסה שוב ושוב. אולי בלילה זה ישפר מזלו?

היזם ואיש עסקים אמריקאי, תומאס אלווה אדיסון (1931– 1847), נחשב לממציא הגדול והמפורסם בעולם, פיתח מוצרים רבים, הידועים שבהם הינם נורת החשמל,הפונוגרף, הטלגרף הדו כיווני ועוד. רבים מאיתנו לא יודעים, אך למרות היותו חירש באופן חלקי מנערותו וחרף כשלונו בפטנט הראשון בייצור מכונת הצבעה חשמלית לא אמר נואש והמשיך בקצב מעורר השתאות להוציא לאור את המצאותיו, עד שהגיע למספר שיא של כ- 1,093 פטנטים!!

דמו בראשכן שהייתן יכולות להגשים כל משאלה שעלתה בליבכן. ללא פחד ורגשות שליליים. ייתכן ובחלק נחלתן הצלחה ובחלק לא, לפחות ניסיתן. אבל רבות מאיתנו חוששות מהלא נודע, ממה יגידו, ואולי החשש העיקרי הוא פחד מכשלון וכיצד אם כן ניתן להתמודד עמו?

אתלופוביה, מה זה?

אתלופוביה הינה פחד מתמיד ולא רציונלי מכשלון או מחוסר שלמות, ועשויה להיות בד בבד עם הפרעות חרדה נוספות, הפרעות מצב רוח וכדומה. היא גם נוטה לפקוד בסבירות גבוהה יותר פרפקציוניסטים. הטריגר המשמעותי ביותר להופעת אתלופוביה הינה המחשבה על מצבים מסוימים בהם מרחפת הסכנה להיכשל. האתלופובים נוטים גם להכשיל את עצמם, בכך שהם  מחבלים במאמציהם להצליח בשל הפחד להיכשל. חשוב לציין, כי לא כל אדם יחווה את הפחד מכישלון באותו אופן, וחומרתו נעה על הספקטרום שבין מתון לקיצוני. התסמינים של אתלופוביה עשויים לנוע מתסמינים פיזיים, כגון הזעה, דפיקות לב מואצות באופן חריג, רגשיים – תחושה עזה של פאניקה או חרדה, או קוגניטיביים – פרשנויות שליליות כגון קטסטרופליזציה ביחס לכשלון, ועוד.  

אתלפוביה משתייכת למשפחת הפוביות הכוללת פחדים לא רציונליים מחפצים, מצבים ספציפיים, כגון פחד ממקומות סגורים כגון ממעליות (קלאסטרופוביה) וכדומה. פוביות מן הסוג הזה יכולות להתבטא בצורה קיצונית עד כדי קושי ממשי לבצע משימות במגוון זירות בחיי הימויום עד כדי אובדן הזדמנויות בחיים האישיים והמקצועיים. 

למידה ממודל או גנטיקה?

מה אם כן הגורמים לפוביות אלה? חלק מהגורמים מיוחסים ללמידה ממודל, כגון הורה החרד מכשלונו או למידה באמצעות חשיפה לחווית כשלון של האחר. סיבות נוספות מתייחסות לחוויות עבר משמעותיות של כשלון, התניה לפחד כגון "אולי זה גדול עלייך?" ועוד. פחד לא לעמוד בציפיות ולחוש בושה ביחס לכך, סיבות גנטיות ועוד.

כמובן שאופי הפחדים משתנה בהתאם לגיל. ילדים בגילאי בית הספר יחששו אולי מציונים בעוד שמבוגרים עשויים לחשוש מכשלון בתחומי עבודתם. על מנת להיות מאובחן באתלופוביה אדם צריך לחוות את הסימפטומים משך 6 חודשים לפחות, כאשר קריטריונים נוספים כוללים ציפייה מוגזמת לקראת מצבים מפחידים, תגובת פחד או התקף פאניקה במצבים מעוררי פחד, הכרה בכך שהפחד חמור ולא רציונלי והימנעות ממצבים ומחפצים שעלולים לעורר חרדה.

 צולחים את הגל…

כיצד נתמודד עם פחד מכישלון ? להלן מספר טיפים שיסייעו לנו 

  • אתגרי את האמונות והמחשבות- ניתן להתייחס באופן חיובי לכשלון, אולי כחווית למידה שתאפשר לנו לצמוח. אתגור  המחשבות זהו תהליך המצריך מודעות, לשים לב אילו מחשבות או אמונות לא מסייעים לנו. מחשבה כגון "אני לא יכולה לשאת זאת, זה גדול עלי", עשויה להחליש אותנו לעומת זאת,  תרגול מחשבה חלופית "אולי אצליח לצמוח מהקושי הזה, אני יכולה" תסייע לנו עם הזמן בחשיבה חיובית המקדמת הצלחה. 
  • פשטי את המצב- תמונה גדולה מפחידה יותר מתמונה מפורטת המחולקת לתתי משימות. לדוגמה, הכנת פרויקט וסידורו לתתי משימות מוגדרות מראש תסייע לך בהכנה והפחתת החרדה. ניתן גם להיעזר בזולת במקרה ואתן מתקשות לפשט את הבעיה.
  • אתרי את המקור- חשוב לזהות את מקור הפחד. אם נשב עם עצמנו וננסה לאתר ממתי החל להופיע ותחת איזה הקשר נוכל לראות שייתכן ופרשנו את המציאות באופן מחמיר למדי. לעתים הרפיה ומיינדפולנס יסייעו לכן להתחבר למקור הפחד הפנימי ופשוט להיות שם.  
  • קבלת הפחד- מבחינה הישרדותית אנו מתוכנתים לפחד. כשהיינו קטנות תחת התניה למדו אותנו להיזהר מתנור חם/ בע"ח מסוכנים, ועוד. אם נקבל את הפחד כחלק מחיינו נוכל לממש יעדים בדרך מהירה וקלה יותר. חשוב להבין כי מה שמונע מאינו להתקדם בחיים הם לא הפחדים אלא ההשלכות- ההחלטות שלנו ביחס לכך. חשוב להתייחס למחשבה כמות שהיא- מחשבה. לא בהכרח שהיא נכונה או משקפת את המצב. גם אם מגיעה מחשבת כשלון- היי איתה. אל תנסי להימנע כי הרי היא סה"כ מחשבה… 
  • מיקוד בכאן ועכשיו- לעתים קרובות אנו עסוקות בעבר הלא מוצלח ובהאשמה עצמית, במה לא היינו טובות וכדומה. אם נתמקד במצב הנתון כאן ועכשיו, בכך שקמנו בבוקר, שאנו חיות ונושמות, כבר נוכל לחוות שמחה ורוגע ולהודות על הטוב.

במקרה של פחד מתון ניתן להיעזר בטיפים הנ"ל, בהרפיות, מינדפולנס, יוגה ופעילות גופנית (שידועה מחקרית כמפחיתה חרדה, דכאון ועוד) ועוד, על מנת להתמודד. במקרה ואיכות החיים נפגמת ומופיעים מצוקה וקשיים משמעותיים בתפקוד, ניתן לפנות לאבחון על מנת לאתר אם קיימת אתלופוביה (או כל קושי נפשי אחר) ולהתחיל טיפול פסיכולוגי, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי הכולל גם תרגילי חשיפה והבניה מחודשת לחווית הכשלון, וכדומה.

רוצה לשתף בהתמודדות האישית שלך? מוזמנת לפנות אלי בכל שאלה,

מירי גפנר

פסיכולוגית בהתמחות קלינית

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

2 תגובות

  1. וואו!! הגיע לי בדיוק בזמן. אני נמצאת בתפקיד משמעותי בעבודה שלי וממש משותקת ופוחדת ליזום דברים כדי לא להיכשל.. כך יוצא שאני לא עושה כלום ורק מחקה אחרים..
    תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.