הבהרה חשובה: שאלות בנוגע לפוסט זה ולנושא בכלל יש להעלות בפורום משפטים, לחצי על "להשתתפות בפורום" ושאלי, המענה יינתן ע"י עו"ד גילת בנדר.
לאחרונה ניתן פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כוועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") בראשותו של השופט קירש.
במקרה שלפנינו, העוררת, לילך אריאל, רכשה דירת מגורים בהיותה בת 18 ומכרה אותה באותה שנה, תוך בקשת פטור ממס שבח, וזאת בהתאם לסעיף 49ב לחוק המעניק פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה (כמשמעות מונח זה בחוק), אם הדירה הנמכרת הייתה דירתו היחידה של המוכר והמוכר היה בעל הזכות בדירה במשך 18 חודשים לפחות והוא לא מכר דירת מגורים אחרת במשך 18 החודשים שקדמו למכירה.
המנהל סירב ליתן את הפטור בטענה כי המימון לרכישת הדירה ניתן לעוררת במתנה מאביה, ולכן חל סעיף 49ו לחוק, הקובע "תקופת צינון" (המתנה) במכירה בפטור בנסיבות אלו.
בספרו של הדרי (מיסוי מקרקעין – דירת מגורים, כרך א – חלק שני, מהדורה שלישית, עמודים 696-695) מבוארת תכליתו של סעיף 49ו לחוק:
"המטרה היא למנוע עקיפת המגבלות השונות שהחוק מציב לפטור במכירה של דירת מגורים באמצעות עסקאות מתנה אמיתיות או מדומות, שכל תכליתן היא להגיע לכך שהמוכר יעביר דירות לבני משפחה (שאינם נכללים בתא המשפחתי הצר) או לחברים, כדי שימשיך להיחשב לבעלים של דירה יחידה, למשל, או כדי להגדיל את מספר הפטורים לפי מספר מקבלי הדירות במתנה. סעיף 49ו קובע, על כן, 'תקופת צינון' (המתנה) עד שיהיו מקבלי הדירה במתנה רשאים למוכרה בפטור לדירות מגורים."
בצורה כזו המחוקק מוודא כי המתנה שהיתה פטורה ממס הינה מתנה אמיתית והיא נועדה כדי לנצל פטור ממס שיש לקרוב שהינו מקבל המתנה.
גילת בנדר, עו"ד – משרד עורכי דין, נייד: 054-6493700 פקס: 02-5386754 דוא"ל: [email protected] עורכת דין במקרקעין, חוזי מכר.
יובהר כי דברי ההסבר יפורטו במדור זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית ובשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המובא במדור זה לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותייך ע"פ דין.