תודה על ההשראה גב' תלתלז' / יהודית הלפרן

שיתוף ב email
שיתוף ב print
יהודית הלפרן אמא לכנופיית בנות. פרסומאית, יוצרת תוכן.
שנים, שנים תהיתי על שום מה קרוי שמו "בית החלמה". מי מחלים, מי מולחם ומי נלחם במי. עד שנפלה גיבורה ושלהבת בארזים, ועם המעבר לעיר הקודש והחסידות אוטומטית החלטתי ליישם כל סטראוטיפ אפשרי, ולאחר הצטרפותה של הבובה הראשית והזערורית לכנופית הבנות שלי, הכנסתי את רמ"חי ושס"הי לחלוק דהוי ומטפחת עם צ'פים ויצאתי לנפוש בקיטנת היולדות העירונית.
ואז הגיע הלילה הראשון שלי בחיי בחדר לבד והאסימון נפל. השעה 22:00 לפנות ערב (בשעון של יולדת) אני מחייגת להוא שחולק איתי הורות ואמור על פי חישובי בשעה זו בדיוק לגרד שאריות קורנפלקס מהשולחן, לצחצח את הכיור כדרכו בקודש ולגלגל כדורי כותנה מגרביים, והוא עונה לי בקול מנומנם וישנוני, עטוף בענני צמר גפן ורודים וחלומיים. השעה 10 והאב הטרי ישן שנת ישרים!!
אין "תביא לי מים בטעמים אבל רק בטעם אפרסק ושהבקבוק יהיה מלא רק חצי שלא יהיה לי כבד להחזיק"
"2 אקמול כבר לקחתי לפני שעה, עכשיו אפשר קוקטייל של אופטלגין ואיבופן. אה אין? סופר פארם עוד פתוח רוץ מהר שלא יסגרו"
"שוקולד שמרלניג אני צריכה אבל לא מפסח, טעם חדש, מפנק כזה שארגיש שקיבלתי במיוחד, לא רוצה שאריות"
"תכבה את האור שהקטנה לא תתעורר אבל שישאר אור קלוש מעומעם כזה כדי שהיא לא תתרגל להתפנק בחושך מוחלט בלילות".
אין. שקט. דממה. והרי לפניכם נמצא המחלים, או נכון יותר הפעם להכליל- המחלימים האמיתיים שבכל בתי ישראל סופסוף לראשונה מאז הלידה או יותר נכון מאז החתונה ישנים בלילות.
בכלל, הקונספט הזה גאוני. להושיב יחד עשרות נשים שהדבר היחיד שהן רוצות זה לספר לכל אוזן מצויה את סיפור הלידה המסעיר שלהן שנשמע בדיוק אותו דבר כמו של זו שלידם. כולן מקשיבות לכולן, תוך כדי שכולן מספרות לכולן כשהסיפור של כולן לא מעניין את כולן. זו קקופוניה מושלמת של עשרות מטפחות בחדר תינוקות זעות בהתרגשות ומספרות בלהט את הסיפור מסמר השיער הכי לעוס משחר הדורות ומאז ימות חוה אמנו שלה מגיע הקרדיט הראשי ביצירת המחזה הסוריאליסטי הלזה.
ביננו, קיטנת היולדות הזאת לא נועדה בשביל לישון בלילה כשיש בחדר הסמוך ספריה 'בחינם' עם כל ספרי חוי רוזנברג המיתולגיים והזכורים לטוב ואפילו לא בשביל הדיסה המיתולגית שלפתע נשים גדולות (תרתי משמע) אוכלות בתאבון לאות סולידריות עם התינוק כמו אידישע מאמעס אמיתיות, היא נועדה כדי לאחד יחד את כולן, שיהיו מרוכזות בגטו מסודר ויספרו שוב ושוב איפה ילדו ואיך וכמה ולמה וכו' וכו' ויחזרו הביתה בכוחות מחודשים וישכחו מהחויה המסעירה ולא יעמיסו אותה על הסובבים המסכנים ולא יתנו להם סיבה נוספת להוסיף כוונה יתרה בברכת "שלא עשני..".
אני בכלל הגיתי דרך גאונית לדעת כל יולדת איזו מספר לידה זו שלה. לשאול? אין מצב, זה יחייב אותי לשמוע שוב את סיפור הלידה המסעיר שלה ואז גם לחלוק את שלי. הסוד הוא פשוט- לפי האורדמן שהיא לובשת!
אם זה הדגם החדש שחלשת לפרגן לעצמך, אבל במקום זה נאנחת אנחה קורעת לב על המחיר הגבוה שלא חושב להסתנכרן עם העו"ש ואז הלכת להזמין באותו סכום עוד בייביגרו, כובע תואם ושמיכה מספר 30, אז זהו, אם היא כן לובשת אותו, בהנחה  שאין סיכוי בעולם שהיא ויתרה על השמיכה הסרוגה והכובע התואם, זו ללא ספק הלידה הראשונה שלה. החמודים האלו חוסכים מקצבת הכולל כל חודש 100 שקל והרי לכם מלתחה מכובדת בשווי 900 שח לקייטנת היולדות!
אם זה דגם כזה עם תלתלז' ופרחים בצבע ורוד פסטל שללא ספק היו בעבר ורוד פוקסיה עז וכפתורי פנינה מקולפים מקדימה- את מחשבת חשבון הכי פשוט ולגיטימי: כמות הקילוגרמים המיותרים שהיא ניסתה לאכסן בתוך האורדמן שלה, כפול 10 קילו עודפים מכל לידה, כפול כמות הכביסות שנראה שהאורדמן עבר, פחות הכפתור השלישי שאת מקומו מחליפה סיכת בטחון עם חלודה, לחלק למספר התלתלז' שבסיומת האורדמן והרי לכן חשבון פשוט- לידה שביעית! מי גאון?? מי??
אם כבר באתם לבקר והבאתם מלא שקדים וחלווה עם כוונות יתרות (באמת, תשאירו לי להתמודד לבד עם ההנקה, תביאו פעם אחת מילשייק פקאן או אפילו נחשי גומי חצי כחול חצי אדום עם מלא ג'לטין וטביעות אצבעות, העיקר פינוקים נורמליים שילדות, זתומרת יולדות אוהבות!),
אל תחלקו את הפרצוף המזערי של היצורה שלי לאף אחד. כל כולה על סנטימטריה הספורים שייך לה. אלו לא האוזניים של סבתא בלה, בטח שלא הסנטר המזוקן והמדובלל של דוד זלמן, הלחיים הסמוקות עם כל השומנים הם ממש שלה, הרוויחה אותן ביושר, יעידו לילותיי הלבנים, ושאף דודה מדושנת לא תיקח עליהן בעלות "וואי וואי אלו בדיוק הלחיים של דודה גיננדה". הן לא. אלו הלחיים, האף, השפתיים, האוזניים והשפתיים ממש ממש שלה!
ואני יודעת שהיא לא מלכת היופי, היא מקומטת כמו זקנה קטנה ועושה פרצופים של חתולה שמחפשת כל היום חלב, לא צריך להציץ בעריסה ולומר בחרדה מהולה במבוכה "וואו איזו… ברורה!". ברור שהיא ברורה! האף שלה לגמרי באמצע הפרצוף (בדקתי. עם סרגל מתקפל) בעל נחיריים סימטריים לחלוטין, המרחק בין האוזן לעין אחיד בשני הצדדים (כנ"ל לגבי הסרגל) וזה לגמרי ברור מעל לכל ספק שמדובר בבת אדם, אפילו שהיא לגמרי מזכירה גור חתולים. היא קצת תגדל ותהיה אפילו יפה ומתוקה, אובייקטיבית אני אומרת, ממש לא בגלל שאני אמא שלה.
ניתן להוריד את האפליקציה החינמית שלנו היא זמינה במכשירים המוגנים. חפשי בחנות האפליקציות: קול כבודה

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

19 תגובות

  1. וווווווווווואאאו
    כותבת מהממםם!!!!! גאונה!!!
    והכי חשוב –לא פוחדת להיות לא מקובעת!!!!!!!
    ולא מרובעת
    מזל"ט –דרך אגב
    ובחיייייים לא הלכתי לבית החלמה גם לא בלידה 8!!!
    אוהבת לחוש ת'בית משתקם איתי

  2. לא מגיבה בדרך כלל.. לא יכולתי הפעם שלא.. ממש הרגשתי שם.
    המוון תודה על צחוק עייף בסוף עוד יום עמוס.

  3. חזק!!!!!!!
    אלופה! כל מילה נכונה!
    יש לך הסתכלות מרתקת על העולם!
    מחכה לעוד כאלו רגעים של צחוק אמיתי מהחיים……..

    1. לא קראתי בכלל מה כתבת, רק ראיתי שקוראים לך טליה כמו הנסיכה החדשה שלי וכבר התרגשתי:) תודה על המחמאות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.