גיל ההתבגרות – איך עוברים אותו בשלום?

שיתוף ב email
שיתוף ב print

היא טוענת שפיצחה את ה"קוד הסודי" לליבם של המתבגרים ואיך אימהות יכולות להשיג קשר טוב ושיתוף פעולה ללא מריבות . יצאנו לבדוק…

אמרנו "גיל ההתבגרות" אמרנו -מרד, חוצפה, הסתגרות וטריקת דלת.
לא לחינם הפך גיל ההתבגרות "לאימת ההורים"
איך תהפכו את גיל ההתבגרות להרבה יותר קל ותהנו מקשר טוב והשפעה על המתבגרים שלכן?

בשיחה כנה ומרתקת עם אלונה שפיגל-מנטורית להורות מובילה ומאושרת, הגענו לכמה תובנות מעניינות, ונשתף אתכן מעל במה זו .

"הבן לא לומד, הבת לא מתלבשת בצניעות, מה את מציעה לעשות?"

"ראשית כל", מסבירה אלונה כאמא ל6 ילדים שמחציתם מתבגרים "אל תאשימו את עצמכן או את כישורי ההורות שלכן. לאחר 10 שנים של מחקר ניסיון ועבודה עם מאות אימהות ,חשוב לי שתדעו, יש לכל אמא את היכולת להפסיק את הוויכוחים והמרד ולהשפיע על המתבגרים לבחור בטוב ולשתף פעולה באהבה, ללא מריבות!"
.
נשמע מעניין, אבל יש כל כך הרבה הדרכות להורים, מה בעצם את מחדשת?

"הגישה שלי שונה מהותית מאוד מכל מה שמקובל היום ב"שוק". אלו לא שוב אותן קלישאות בסגנון 'תציבו גבולות' או 'תכילו, ותנו חום ואהבה', כי בינינו, כמה גבולות כבר הצבת לילד אך הוא פורץ אותם שוב ושוב? כמה אהבה את מנסה להרעיף, אך היא הודפת את הניסיונות שלך לקרבה? אני מדברת על משהו אחר לגמרי. כפי שאי אפשר לטפל בדלקת על ידי פלסטר, כך לא נתן להגיע לשינוי שורשי על ידי שינוי המעשים בלבד. השינוי צריך להיות פנימי
שינוי של האמונות, המחשבות והתפיסה שלנו".

את יכולה לתת דוגמא לשינוי כזה?

"כן בוודאי. בואו נעשה ניסוי קטן. כשאנחנו חושבים על "גיל ההתבגרות" מה עובר לנו בראש? מרד, חוצפה, התרחקות וניסיון לפרוץ גבולות. אם נסתכל 3-4 דורות אחורה, נגלה שמה שכל כך מובן מאליו לנו, לא עלה על דעתם של הסבתות שלנו. בימים ההם עוד לא שמעו על "גיל ההתבגרות" ובלי אף מנחת הורים מדופלמת הילדים גדלו, הפסיקו עם השטויות ונהיו אחראיים, מתחשבים ,שותפים וממשיכים בגאון את מסורת אבותם. (ונכון, היו גם חריגים שלא..)

אם נתבונן גם כיום, בתרבויות שאינן מערביות נוכל לראות מציאות שונה מאוד ממה שקורה אצלנו בתרבות המערבית. הילדים הבוגרים שם הם כוח עזר חיוני בפרנסת המשפחה וגאים להיות ממשיכי המורשת.
כל "תופעות גיל ההתבגרות" הכל כך מובנות בעינינו, אינם אלא ציפיה תרבותית שלנו! כלומר אנחנו רוצים שהם יתבגרו אך לא באמת מצפים לכך".

סליחה שאני קוטעת אותך, אבל בטח שאני מצפה מהבת שלי שתסדר את החדר, אבל זה לא יקרה אם אני לא אעיר לה כמה פעמים …

"אז בואי נסביר מהי ציפיה. ציפיה לשון צפייה. (צ' בשווא ,פ' בחיריק) מה אני רואה בעיני רוחי שיקרה… כולנו רוצות שהילדים יעזרו יותר בבית, אבל אנחנו לא באמת מצפות לכך. כשאמא באה הביתה ובת ה- 12 אומרת- "אמא עשיתי לך הפתעה" מה אמא הולכת לראות? שהיא סידרה את הבית? או הכינה לילדים ארוחת ערב, כלומר התנהגה בצורה נורמטיבית ואנחנו מופתעות מכך, לא ציפינו לזה.
הילדים בעצם משתפים פעולה עם הציפיות הנמוכות שלנו.

לימדו אותנו שגיל ההתבגרות מאופיין במרד וניסיון לפרוץ גבולות ולצערי המסר הזה שמקורו בשיטות פסיכולוגיות שאינן יהודיות חלחל אלינו לתוך הבית, גם באמצעות ספרי הדרכה או אנשי חינוך וטיפול "משלנו".

ומה באמת אומרת התפיסה היהודית? סיפרה לי פעם אמא שהיא כל בוקר מעירה במשך שעה את הבן שלה בן 14 לתפילה כי אחרת הוא פשוט לא קם. שאלתי אותה "של מי התפילה?" היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה.
"מה לא להעיר אותו ? איך הוא יקום?" היא שאלה בתדהמה. ילד בגיל 13 הופך ביום הזה להיות "בר מצווה"- כלומר מחוייב בכל תרי"ג מצוות .. תחשבו על זה, הוא יכול להוציא ידי חובה של קריאה בתורה את כל זקני הקהל !!
על פי ההלכה "דעתו שלימה" והוא יכול להעיד בבית דין. איזו אחריות יש עליו! הקב"ה סומך עליו! ומה אנחנו? קוראים לזה "גיל הטיפש עשרה"

אז איך להגיב לילד כזה? לא צריך לשנות את המעשים שלנו, אלא את הציפיות שלנו מהם. אין קשר בין הורמונים וחיפוש עצמי לבין מרד וחצאית קצרה.
זה הכל בראש שלנו" .

וזה עובד?? אני שואלת בסקרנות
"כן. זה לא בין רגע", מסבירה אלונה "אך שינוי הציפיות וכל העמדה הנפשית שלנו משפיע באופן מדהים על הילד ומניע אותו מבפנים לבחור בטוב.

זה נשמע ממש מסקרן, תני דוגמא לשינוי כזה שעבד
"הייתה לי אמא שהגיעה אלי בייאוש גדול. הילד בן 17 הבכור שלה ירד מהדרך בצורה קשה ומוטט את כל הבית. לא תפילות, לא שבת, מעשן ומכור לאלכוהול. הוא היה מגיע לפנות בוקר הביתה שתוי נזרק על הרצפה. לא עזרו כל הטיפולים והפסיכיאטרים. זה התחיל להשפיע גם על הילדים הקטנים יותר שבאו ואמרו "למה לו מותר אייפון?"
היא הצטרפה לתוכנית הלווי שלי לאימהות ויד ביד, שינתה את כל היחס אליו. התחילה להאמין בו, לצפות ממנו, להפסיק לראות בו "נושר" ולשנות את כל היחס אליו מבפנים. תוך חודשיים הוא הפסיק לעשן ולשתות. לאחר 4 חודשים חזר הביתה לחיק המשפחה ולדרך. היום הוא נשוי באושר ועוזר לבני נוער לצאת ממצבים כאלה.
זו דוגמא אחת מיני רבות שאני מביאה אותה כדי שתבינו כמה כוח יש לנו אימהות! ואף פעם לא מאוחר!

איך אפשר לשמוע עוד ולנסות את הגישה שלך?
"אני מקימת הדרכה מעשית בימים הקרובים 'גיל ההתבגרות איך עוברים אותו בשלום?' איך להפסיק את הוויכוחים והמריבות, להציל את הבן או הבת מסכנות הרחוב, לחבר אותם חזרה למשפחה ולדרך הטובה.

מדהים! כמה עולה ואיך מצטרפים?
ההדרכה ללא תשלום, כי אני מאמינה שלכל אמא מגיע לקבל את הידע המהפכני הזה ולרוות נחת מהילדים!

לקבלת גישה ישירה להדרכה מלאי פרטים כאן

 

אם חסום לך צרי קשר במיל הזה-
alona.shpigel@alonashpigel.com

לקבלת פרטים על ההדרכה הקרובה לחצי כאן

ואלונה תשמור לך מקום בהדרכה.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

8 תגובות

  1. את אלונה המדהימה אני מכירה לא מהיום.
    כבוגרת קורס אימהות מגשימות אני יודעת כמה חשוב להגביה צפיות מילדנו ולהאמין בהם באמת.
    הנושא של גיל ההתבגרות הוא נושא טעון ואלונה מפשטת ומרגיעה – שתמיד ניתן ליצור שינוי לטובה.
    תודה לך אלונה על עוד מסר חשוב…

  2. כמה חשוב לזכור שהכל בראש שלנו !!!
    אלונה היקרה תודה רבה, בכל מסר שלך אני מחכימה יותר.
    אשמח לדעת עוד ולהירשם לרשימת תפוצה

  3. אלונה היקרה,
    תודה רבה
    רק מהשיתוף הכנה שלך בכתבה סיקרנת אותי מאוד ועזרת לי "לצפות" בדברים אחרת.
    ממש מחזק ומעודד לשמוע שאף פעם לא מאוחר ודברים יכולים להשתנות לטובה ככ בקלות בע"ה.
    מחכה בציפייה לוובינר בראשון

  4. כתבה מעניינת ומרתקת וכל פעם נהנת מחדש,
    אלונה זו אחת המנטרות הגדולות בתחום שעזרה להרבה בתים להגיע לשפיות לרוגע ואיכות חיים בבית, את השראה עבורי ובטוחה שעוד עבור הרבה תמשיכי לעשות את שליחותך נאמנה לעזור לעמה שיותר נפשות בישראל..
    אוהבת מלאאאא🥰🥰🥰

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.